כשאני אגדל....
סיפור ממש חמוד: כשהייתי בת שלוש דודים שלי היו מביאים לי כל פעם ערכה אחרת לבנות: פעם מכונת תפירה אז תפרתי את כל הבית פעם ערכת מטבח אז כל היום הייתי הולכת בבית ושואלת טפה? טפה? תה? תה? (היו לי קשיי דיבור ובמקום ק הייתי אומרת ט) ופעם אחת הביאו לי ערכת רופא.... מאז זה מה שאני רוצה לעשות - רפואה... תמיד הייתה לי חיבה לאמבולנסים וכשהייתי קטנה אהבתי תיד לנסוע לדודים שלי בפתח תקווה כי אז היינו עוברים ליד תחנת מד"א בחולון וכל פעם שהייתה תאונה ליד הבית שלי הייתי מחכה לראות את האמבולנסים... אפילו למדתי להבדיל בין הסירנות של המשטרה האמבולנס ומכבי האש (פעם הם היו שונות). בכל מקרה בגיל 12 אמא שלי העלתה את הרעיון שבגיל 15 אני אתחיל להתנדב במד"א ובאמת בגיל 15 וחצי כששמעתי על הקורס שנפתח נרשמתי והתחלתי להתנדב... בהתחלה רציתי לעשות עץודה אבל אז גיליתי שהצבא לא נותן לי לבחור תחום התמחות... אז אחרי הצבא נתחיל...