מוגבלות החושים והשלכותיהן

[יותם73]

מוגבלות החושים והשלכותיהן

החושים שלנו נמצאים תחת חושים מאוד מוגבלים מבחינת הטווח שלהם, אם בטעם , שמיעה, ראייה, ריח וכו'
יחד עם זאת, הטכנולוגיה שלנו התקדמה עד לנקודה שכביכול אין עוד מה לחדש מבחינת החושים. כביכול הגענו לרוויה.
אם לפני 15 שנה שמעתי אצל מישהו מערכת מחו"ל עם DVD משוכלל, מגבר חזק, רמקולים איכותיים והרגשתי בחלום השביעי.
כיום כבר לא מרגישים שיש באמת משהו שיזעזע את עמקי נשמתנו.
האם אנו לקראת מצב שבו נפסיק להנות ממה שהעולם מסוגל לספק לנו?

 

[ערןל1]

אתה צודק לגבי הראייה והשמיעה

מעבר להגברת קצב הרענון בטללויזיות (או אפילו תנועה רציפה) קשה להבין איך ניתן לשפר את מערכות השמע והוויזואליה. לגבי שאר החושים אין ממש התקדמות משמעותית. אין מכונת ריחות,טעם,מגע, שובע,שיווי משקל וכו' את התחושות שמתלוות לאכילה ונסיעה ברכבת הרים אפשר להשיג רק אם עושים את זה בפועל.

 

[BigBadWolf]

יש המון לאן להתקדם

כשאני לוקח תרמיל ויוצא לטייל התחושה שונה לגמרי מאשר בסרטים, בתמונות וכו'. עד שלא תתקבל תחושה זהה לא ניתן לומר שהגענו לקצה גבול היכולת. טיול בג'ונגל מייד יבהיר לך זאת, המקום לא פוטוגני בצורה קיצונית אבל במציאות המקום מדהים מבחינת מראה, שמע, ריח ומגע (ואם אתה יודע מה אתה עושה אז גם טעם, שתיתי שם את השוקו הכי טוב ששתיתי אי פעם בזכות מדריך שידע אילו צמחים לקטוף). מבחינה פוטוגנית ניתן להבין די בקלות, יש הרבה יותר מידי עצים וצמחים שמפריעים לכל צילום אבל כשאתה נמצא שם זו כבר לא מגבלה, אתה רואה בשלושה מימדים, זווית הראיה הרבה יותר גדולה, אפשר להסתובב, אפשר לזוז, אפשר להתמקד או להסתכל על המכלול. בנוסף, יש הבדלי אור\צל שגדולים מידי עבור המצלמות של ימינו (מה שנקרא dynamic range). מבחינת שמע, לא הבנתי את הבעיה עד בערך היום הרביעי שלי בתוך הג'ונגל. מנעד עוצמות הצליל עצום! בימים הראשונים לא תשמע זאת כלל בגלל שאתה כל כך רגיל לרעש העירוני, אבל אחרי כמה ימים תתחיל לשמוע ולזהות חיות במרחק קילומטר או שניים מצד אחד ורעשים קרובים חזקים הרבה יותר מצד שני כמו רעש העצים, זרימת נחל, חיות קרובות מאוד וכו', דבר לא ניתן להמחיש בהקלטה.

 

[BigBadWolf]

עוד דוגמה - ליקוי חמה

כשהחלטתי ללכת לראות ליקוי חמה מלא כבר ראיתי מאות תמונות, קראתי המון, ראיתי סרטים תיעודיים בלי סוף אבל שום דבר לא הכין אותי למה שקרה כשהייתי שם במציאות. רק אז אתה מבין איך ארוע כזה הופך לאגדות דתיות ומשפיע על ההיסטוריה בצורה כל כך דרמטית. נעתקו מילים מפי, כל הטכנולוגיה הקיימת לא מסוגלת לתפוס את מלוא הסצנה ההזויה שנגלת לנגד עיניך.

 

[יותם73]

הרגשת התענוג

אל הבנתי את הפואנטה. זה אומר שאתה מסכים או לא?
טיילתי בנפאל, ישבתי על הר הכי מדהים שיכול להיות, דקה, שתיים, חמש, אחרי רבע שעה התחלתי לשאול את עצמי. רגע. זהו ???

 

[BigBadWolf]

הנקודה היא שלא ניתן להעביר את אותה התחושה בטלויזיה

ולכן אינני מסכים עם קביעתך שהגענו לרוויה.
רמת ההנאה של אדם כזה או אחר מפעילות מסויימת איננה רלוונטית פה. בניגוד אליך כנראה, אני מאוד נהנה מתרמילאות ומהשהיה בטבע ולא שואל את עצמי 'רגע, זהו?'. אבל זו לא הנקודה. הנקודה היא שאדם שצופה בסרט של הפעילות לא יחווה את אותה החוויה כמו האדם שנמצא שם כרגע. לא רק זאת שלא יחווה את אותה החוויה, אפילו לא יוכל לראות ולשמוע את אותם הדברים.

נ.ב. העיקר איננו ראש ההר אלא הדרך.

 

[uzi2]

אנחנו ברוויה אבל לא בגלל זה ..

עדיין מערכות שמע שנותנות תחושה של נוכחות גבוהה, עולות עשרות רבות של אלפי ש"ח, עם לא מאות, וההבדל ביניהן ובין מערכת שעולה כמה אלפי ש"ח הוא בלתי נתפס. (זה לא הגבוהים והבסים - זו התחושה שהכנר והפסנתרן והזמר יושבים אצלך בחדר ומנגנים).
עדיין החוויה האמיתית לא דומה למה שנקבל מהמסכים.
מצד אחד הטכנולוגיה משתפרת, וייתכן שנגיע למצב שבו הכול יוכל להיות וירטואלי, והאיכות של ה-augmented reality (מציאות רבודה) או לחילופין virtual reality (מציאות מדומה) עוד ישתפרו.
מצד שני, אנחנו מוצפים יותר מתמיד ברעשי רקע, פרסומות, פיסות מידע קטנות. חלקן פשוט קיים ברקע, וחלקן מנסות לתפוש את תשומת הלב שלנו מהדברים הנוכחיים. בתקופה הנוכחית, קשה לחוות משהו בצורה נקייה ובשלווה. להתמקד בדבר אחד, ולהתמסר לחוויה, כמו שפעם היה קל יותר.

הסמארטפונים הם אמנם דבר נפלא, אבל הם גם גורמים לכך שכל הזמן אנשים רבים יהיו במצב fight or flight. מצב של חוסר מנוחה.

הרוויה היא לא תוצאה של איכות אלא תוצאה של כמות.

כיום, עקב מצב הרוויה, יש נסיונות (כמו אימוני mindfulness, או מדיטציה), שאמורים לשפר את היכולת שלנו לחוות את ה-"כאן ועכשיו" טוב יותר.
גם ללכת לטבע אמיתי ולטייל עם תרמיל, ועם סלולארי "חצי מכובה", שלא כל שתי דקות מצפצף להודיע לך שמישהו שלח בוואצאפ, סרטון "מדליק" של חתול שעושה קולות של פרה או משהו דומה.
וכהערה: גם מחשבות הן חלק מהחוויה - לא רק חושים כמו ראיה, שמיעה, ריח, טעם, וכדומה.

 

[AnarchistPhilosopher]

יש לזה פיתרון פשוט.

מתנתקים...
&nbsp

 

[uzi2]

פתרון? כן! פשוט? ממש לא!

היום פשוט כל האנשים מסביבך מסתמכים על זה שאתה מחובר.
מידע עובר דרך וואצאפים, ולאף אחד אין כוח לעדכן מישהו שלא מחובר, הבוסים שלך יאבדו סבלנות, כשיראו שהדרכים הרגילות ליצור איתך קשר לא עובדות, ושאתה לא זמין כשצריכים אותך לאיזו התייעצות זריזה. המזכירות יהיו עצבניות עליך ויתלוננו שאתה לא מספיק זמין. תקלות יקרו בגלל שהניחו שקיבלת הודעות בזמן, כשקראת אותן באיחור. תצטרך למצוא סביבה שמוכנה ל-"שגעונות" שלך.
לחילופין, מה שאני בחרתי בו, זה פשרה. אני כן קורא אימייל אבל מתחייב לקרוא לא יותר מפעם ביום. אני כן עובר על וואצאפ אבל ללא התראות ממרבית האנשים, כך שרק כאשר אני נכנס לוואצאפ (וזה כל יום, לפחות פעם אחת) אני רואה הודעות. יש אנשים שאני משאיר אותם עם התראות אבל מדובר באנשים שאני יודע שהם משתמשים בוואצאפ במשורה. גם פייסבוק אצלי מוגבל. רבים לא יודעים שיש לי. גם הפשרה הזאת לא הכי נוחה לסביבתי, אבל מאפשרת לי יותר שלווה ואפשרות להתרכז במה שאני עושה. מרבית ההתראות בסמארטפון שלי מכובות.

 

[AnarchistPhilosopher]

לא אמרתי לכמה זמן להתנתק.

זה יכול להיות לשעה וזה יכול להיות ליותר זמן.
&nbsp

 

[pynokyo]

אולי במקום להתמקד בטכנולוגיה עדיף להתמקד במראות הטבע

מאמר יפה של צבי ינאי על המדע - משקף את דעתי ומחשבותיי.
מה דעתך?