מודאגת.

[מנהיגה לעתיד]

מודאגת.

יש לי שתי בנות דודות שגרות בצפון הארץ. דיברתי עם אמא שלי על כך, והיא אפילו לא יודעת מה עובר עליהן. גם אם כן, היא לא מוכנה לספר לי. כל פעם שאני רואה את בנות הדודות, אני רואה סימנים כחולים ופציעות פתוחות, ושוב כל הסיפורים של "נפלתי במדרגות", או "נפלתי במגלשה". אבא שלהם ישב בכלא משהו כמו עשור, אפילו יותר, ושירת בעבודות מאוחר יותר. אמא שלי אפילו לא יודעת על מה. היא טוענת שזה "משהו עם הבוס שלו". ההתפתחות שלהן כל כך איטית, שאני משתגעת. הן בנות 15 ו-12. בת ה-15 מתנהגת ומדברת כמו ילדה בת 6. בת ה-12 מתנהגת כמו ילדה בת שלוש. ואני רצינית. אני כל כך מפחדת שלא טוב להן. בנוסף, אין להם כסף בבית. הן מקבלות ארוחות מהצבא. אמא שלהן מוציאה את כל הכסף על בגדים, כל הזמן. אין פעם אחת שלא ראיתי אותן בלי בגדים חדשים. אני לא מבינה איך אפשר בכלל לחשוב על בגדים ספייר כשאין מה לאכול, או שמיכה לחורף. אני ממש רוצה להוציא אותן מהבית הזה. צעקות, ככל הנראה אלימות, חוסר מזון (הן ממש רזות!!!, אחת מהן אפילו נכנסה לאנורקסיה בגיל 12!!), חוסר חום ותמיכה.. חוסר עזרה יום יומית. איך אני יכולה לעזור להן? אני רוצה ולא אשתוק עד שזה יפסק.

 

[מלדה שלהב]

סיבות לדאגה

אני רוצה לברך אותך על האמירה הנחרצת בה חתמת את הסיפור על שתי בנות הדודות שלך ועל משפחתן. יש דברים שאסור להשאר אדיש אליהם, גם מבחינה ערכית/מוסרית וגם מבחינה חוקית. ההזנחה שאת מתארת בחלק השני של הספור שלך נשמעת קשה - הזנחה מוגדרת כמניעת טיפול ואי מילוי צרכים בסיסיים.זה בדיוק מה שאת מתארת. מצד שני, לא תמיד קל להוכיח את קיומה של ההזנחה, היא נתונה לפרושים שונים וגבולותיה לא לגמרי ברורים. מהתאור בחלק הראשון של דבריך עולה חשד כבד לגרימת חבלה באופן אקטיבי. נכון שרשויות הרווחה יבדקו את מה שקורה בבית ומה מצבן של הילדות. את יכולה להתקשר בעילום שם למחלקת הרווחה במקום מגוריהם ולדווח על מה שידוע לך. את יכולה גם להתקשר לקו החירום שמספרו מפורסם בראשית הפורום ולדווח. הקו מעביר את הדיווחים המתקבלים לגורמים המטפלים. בנוסף, את יכולה לכתוב לי במסר אישי את כל הפרטים - שם וכתובת מלאה ואני אעביר דיווח לרווחה. אני מבינה שמבוגרים מסביבך יודעים דברים ומעדיפים "לא לדעת" או לעצום עיניים. אני מקווה שאת לא ובאמת לא תשתקי, כפי שהבטחת לעצמך.