מודאג עד מאוד

[צליל בלי מיגרנה]

מודאג עד מאוד

שלום לכולם אבקש מראש את סליחתכם לאור פנייתי בכרטיס חסוי זה מאחר והמקרה עדין במיוחד. זהו ממש פלונטר משפחתי שמלווה את משפחתי (ולדעתי-את כל עם ישראל) כבר שנים. אני ואחיי גדלנו למשפחה רגילה-שני הורים מההתחלה ועד הסוף (מונוגמיה??) , על ערכי אמון מדהימים שניראה לי בעבר כברור מאליו וכברירת מחדל!!! גדלתי התחתנתי ולא ידעתי לראות איך אשתי מקיימת יחסים במקביל לנישואינו בין אם היו אפלטונים ו/או פיזיים ...ולכן כיום היא גרושתי! הנאיביות הזאת צמחה גם אצל אחותי ,ואף יותר, שהיום נשואה (לעמיד)+2. "האחד" הארור (בעלה) גדל לאבא שנפרד מאימו ומזאת שאחריה ומזאת שאחריה, כשכיום יש לאביו בערך 10 ילדים מנשים שונות (הרי חלומם של הרבה גברים) כשאימו עגונה עד היום (בקיצור כל חייה). מזה שנים שה"אחד" בוגד באחותי עם אותה אחת (לפחות) וכל פעם הוא נופל,מתחנן,בוכה,היא סולחת והמצב חוזר חלילה!!! אני לא יודע אם היא עדיין אוהבת אותו אבל עובדה קיימת שלא רשום כלום על שמו, ואני חושב שמעבר לשאלת הממון , היא כנראה לא חזקה נפשית מספיק בשביל לעבור את מסכת העינויים שיגרום לה לאבד את יופי הניצוץ שקיים בעיניה כיום. אני מאמין שהמצב רק ידרדר...ושאין מנוס ממחלתו של בעלה!!! היא עדיין צעירה , ואם הרבנות המשוחדים לא היו לטובת הגבר במקרה זה (כאילו אנו חיים בימי אנו באנו ארצה) , היא היתה מצליחה בקלות למצוא מישהו נורמלי שיראה לה את האור ואת האושר האמיתי!!! אני פגוע מאוד מכל המצב ואני מרגיש כאילו אני נולדתי למשפחה לא נורמלית! עזרה בבקשה

 

[נסיכת אהבה]

אני חושבת שאחותך מספיק גדולה

אם כבר התחתנה וכו' כדי לבחור את הדרכים שאליה יש לפנות. תהיה שם בשבילה בכאב ובאושר, אבל ההחלטה היא שלה, גם אם זה פוגע בך- אלה הם חייה.

 

[יעל עיני]

נורמליות...

היא דבר מאוד סובייקטיבי. אתה מדבר על אחותך ועליך כאל אנשים נאיביים עד כדי עיוורון. ואני חייבת לשאול. מעבר לזוגיות, איך אתם בעבודה? האם גם שם "דופקים" (סלח לי על המילה) אתכם מכל כיוון? אני חושבת שאחותך מספיק בוגרת וגדולה כדי להחליט על חייה. אם היא בוחרת לסלוח לבעלה, זאת הבחירה שלה. האם שאלת אותה מדוע היא עושה זאת? (קשה לי להאמין שזה בגלל הרבנות). מהמקום שבו אני באה, אני נוטה לראות במה שאחותך עושה משהו שהיא בוחרת בו. וגם אם לא- היא בוחרת לא לבחור. אני חשה בך המון כעס. אני לא בטוחה שזה שההורים שלך היו נשואים מההתחלה ועד הסוף מעיד על אושר בנישואין. עובדה היא, שבאופן לא מודע, בחרתם גם אתה וגם אחותך בבני זוג שיבגדו בכם. האם ניסית אי פעם ללכת לטיפול (כלשהו, לא בהכרח פסיכולוגי)? האם אחותך? אני ממליצה בחום. על מנת להתגבר על תחושת הכעס וחוסר האונים שאתה חווה. בהצלחה. יעל