מודה אני...

[ראפ שטויס]

מודה אני...

את אלבום המופת "מודה אני", המורכב מעזבונות של מאיר ויצא לאחר מותו, גיליתי במילואים לפני 5 שנים, ומאז הוא מלווה אותי. אחד השירים שתמיד ריתקו אותי במיוחד ושאיני מוצא לו פירושים - "מונה ליזה בבנק". האם למישהו יש רעיונות והארות? ועוד דבר, במהלך השיר, שהוקלט בבית, כנראה באמצאות טייפ, נשמע בבירור מטוס נוסעים חולף. שאלתי היא האם מאיר גר בת"א באותה תקופה בה הוקלט השיר ? ואם כן, היכן הוא התגורר? האם יש קשר למגדל שלום על צומת הרצל אחד העם... תודה, ש"ז

 

[דופק על דלתי מרום]

מונה לי את זה בבנק

ערב טוב ידידי. אכן דיסק מרגש ביותר מודה אני ואם תפשפש טוב בכתבות של שאר יושבי בפורום תוכל למצוא בוודאות קישור על דיון בשיר אני חושב שאפילו ניתחו אותו, יחד עם קישורים לכל השמות המופיעים בשיר ולמה בעצם התכוןן המשורר. בכל אופן לגבי ההקלטות, אז מכיוון שהם באמת אסופה לא מאורגנת, לא משהו שמאיר חשב עליו קודם אז יש מצב שהקלטות אכן בוצעו בטייפ הביתי של מאיר בתקופה שבה התגורר בתל אביב, ברחוב הירקון. (תכף מישהו כבר יגיד את המספר המדויק). לדעתי יש קשר מובהק בין הדברים, כי רק מי שנשם את העיר הזאת ולא משנה לאיזו תקופה, יכול להעיר את ת'שומת הלב שלנו לעניין, בעצם רק מאיר יכול להבין דברים שכאלה. אם אתה באיזור, תקפוץ תאכל פיתה "אצל ציון" זה ממש כדברי השיר, הירקון פינת טרומפלדור, בין הדואר לבין קולנוע דן (שכבר לא שם).

 

[ראפ שטויס]

תודה...

תודה לך ידידי, שמעתי לעצתך וחיפשתי בהודעות ובמאמרים, חרס לא העליתי, אך גם לא את מה שחיפשתי. מה שהכי מסקרן אותי בשיר הוא קטע הביניים "אל תראני כאילו חסר לי אני לא חסר לי דבר..." בו מתגברת האינטימיות. אני מרגיש שהדובר הוא גבר "ממוצע", לא משנה באיזה מצב משפחתי, ועולם הדמיון העשיר שלו ממלא את חלל הבדידות ארוכת השנים והרצון לחיות עם נשים רבות, ואף נותן את הדוגמה הקיצונית ביותר, נשים שהפכו סמל לנשיות. בעולמו שלו, הוא היה מאהבן ובעליהן. בכל מקרה, עכשיו שאני תושב העיר הגדולה, לא רחוק מהרצל אחד העם (שאגב היו מתנגדים מאד גדולים בשעתם), ודאי אקפוץ סוף סוף אצל ציון לאכול הרבה הרבה לב בצלחת והרבה הרבה אהבה בפיתה. ערב טוב,

 

[שירז אריאל דרורי]

מונה לי את זה בבנק

ובכן, מונה ליזה בבנק כפי שאני מבינה אותו הוא סוג של מצב משעשע בו אדם שעומד בתור לקופאית בבנק, שדמותה נראת כבתוך תמונה ולכן נהפכה למונה ליזה בבנק...סוג של משחק מילים עם הומור אופייני...הוא משחק עם השם של המונה ליזה והמשפט "מונה לי את זה בבנק" בסוף השיר. בנוסף יש בשיר מחאה כמובן על תעשיית הכסף הרץ במנגנון הבנקאי ובעצם זה המשך לשיר אחר, חיית המתכת או קוצים א'. ולשאלתך בנוגע למטוס... אכן מודה אני הוקלט על טייפ ביתי שלאחר מכן נכנס לאולפן ונוקה..כנראה שאת המטוס אולי השאירו בכוונה, קשה לדעת. שחר בטח ידע...מאיר ותרצה גרו בירקון 65 ואז עברו לירקון 70 ממש ממול. והיו שם המון טיסות שעברו יומם וליל. שם גם נולד יאושו הגדול מהאופנוענים שהיו חולפים ברעש מחריש אוזניים..בבית זה גרו עד שחזרו לפרדס חנה ב99 יישר כוח

 

[רב שטויס]

שירז...

תודה ענקית... כל כך פשוט ונכון... ובנוגע לשיר אני מניח שאת אומרת שהוא הוקלט בתקופה הזאת. ובנוגע לאופנועים... הם מטרד איום ונורא, במיוחד הקטנים שממש מכאיבים,