מצד אחד...ומצד שני
הי דנה אני חושבת שיש לנושא שני הבטים שכרוכים זה בזה. הראשון הוא רפואי ואכן התשובה נעה בין לחכות למחזור הראשון לבין לחכות שלושה חודשים (ולפעמים זה לא הבדל כזה עצום בזמן, כי במקרה שלי חלפו כמעט עשרה שבועות עד שחזר המחזור). ההבט השני, לכבודו התכנסנו כאן, הוא כמובן ההבט הנפשי. כדי להבהיר אני אספר בקצרה מנסיוני. אצלי הסיבה להפלה הייתה הדבקות בוירוס בשם CMV. במקרה שלי, לכן, היה צריך לחכות שהנוגדנים לטווח הקצר יהפכו שליליים, על מנת להיות בטוחים שאכנס להריון הבא בריאה. הוירוס אצלי היה יסודי ביותר ועברו כשמונה חודשים עד שהוא נפרד ממני ואני ממנו. בהתחלה הייתי ממש "לחוצה" כל שלושה שבועות עשיתי בדיקת דם וייחלתי לשניה בה אוכל להיכנס להריון נוסף (עם כל החששות הכרוכים בכך). בו בזמן הייתי בתהליך של אבל עמוק ביותר. בהדרגה הבנתי כי אולי זה לא מקרי שלקח למחזור זמן רב לחזור ושלקח לוירוס זמן רב עד שערכיו הפכו שלילים, כי כנראה הנפש והגוף יותר חכמים מאישה אחת המייחלת לילד. אני יודעת כי יש משהו מאוד מנחם בהריון חדש, יש בזה פיצוי והקלה ועניין חדש להתעסק בו במקום האובדן הנורא, אבל אני חושבת כי מגיע לכל ילד להווצר מתוך הנקודה הנכונה, המתוך אהבה פשוטה. לא "במקום" ולא "פיצוי" ולא "נחמה" נכון כי בהריון הבא יתכן ויהיו מן האלמנטים האלו, מה שעבר אינו נעלם או נשכח, אך לא כדאי שזה יהיה הדבר הדומיננטי. ולכן, לשאלתך, אני חושבת שהתשובה היא בתוכך. את צריכה להרגיש מתי הגיע הרגע הנכון ולנסות לא לבלבל בין תאווה לילד לבין מצב שבו מרגישים שניתן מקום לאבל, שנעשה עיבוד של כל הרגשות הקשים ביותר ושאפשר באמת להתחיל מחדש. אני לא יכולה לומר לך כמה זמן זה יקח, אני רק יודעת כי דווקא התמודדות אקטיבית ולא בריחה מרגשות אבל ייסיעו לכך שזה יהיה מהיר יותר ובריא יותר (וגם קצת מפחיד יותר, ראי הוזהרת). אני מאחלת לך שכשיגיע הרגע הנכון, תכנסי להריון בקלות ובבריאות ושהוא יסתיים בלידת תינוק בריא ובינתיים אני מאחלת לך להצליח להיבנות גם מתוך הקושי, כי גם (ואולי דווקא) במצבי חיים קשים טמון זרע הצמיחה האישית. שלך הפילה הסגולה