מודוסים ואקרודים

[p o m p a d i r]

מודוסים ואקרודים

שלום! הרבה זמן ניסיתי להבין מזה מודוסים, ובעקבות הודעות שקראתי כאן הצלחתי סוף-סוף. הבנתי גם שכל מודוס אפשר לנגן רק עם הקלידים הלבנים בפסנתר. למשל סולם דו מאז'ור הוא בעצם מודוס יוני, ואפשר כמובן להתחיל לנגן את המודוס בכל תו שאני רוצה (לפי התבנית של דו מאז'ור). מישהו בבקשה יכול להגיד לי איזה תו מזוהה עם כל מודוס (למשל דו עם יוני וכו'). ושאלה נוספת - כשאני מנגן על מודוס מסויים, איך אני יודע איזה אקורדים יתאימו לו? (אם אפשר אני אשמח לקבל דוגמה פשוטה). תודה.

 

[אילת441]

תשובה

דו - יוני רה - דורי מי - פריגי פה - לידי סול - מיקסולידי לה - אאולי סי - לוקרי לא יודעת לגבי השאלה השניה.

 

[Eyal Ezra]

האקורד ה"מתאים" - אקורד הטוניקה

"p o m p a d i r" שלום, בהמשך לתשובתו/ה של קודמי ("אילת441"): מודוס (דיאטוני) הוא מקרה פרטי מתוך מערכת סולמות (דיאטונית) אשר ניתן לאפיין אותו על פי הצליל שפותח וסוגר אותו (והוא צליל הטוניקה). באופן פיזי וטבעי, אם ננגן שלושה צלילים (דיאטוניים) במקביל (כלומר, ננגן אקורד משולש) במרווח של טרצה בין צליל לצליל, נקבל את ה"צליל" (כלומר - האקורד) ה"מתאים" (שהכי ערב) לאוזן המאזין. באופן שכזה, יהיה "נכון" (מתאים/רלבנטי) לאמר זאת על כל מודוס, אך אם נצרף את צליל הטוניקה כמרכיב בשלישיית הצלילים הבונים את האקורד, נקבל מונח המוגדר כ"אקורד הטוניקה". אני מאמין "p o m p a d i r", שהתכוונת לתשובה מסוג זה ובהנחה שכן, הנה אף דוגמא קטנה ופשוטה כפי שביקשת: אם ניקח את הסולם דו מז'ור ו"נלביש עליו" (ננגן) את האקורד ה"מתאים ביותר" (כלומר - אקורד הטוניקה), נקבל את הצלילים דו, מי וסול (שינוגנו יחדיו כמובן). שלושת צלילים אלו יוצרים "הסכמה טבעית" (התאמה הרמונית) באוזנו של המאזין באופן פיזי וטבעי וייחשבו על ידו למתאים ביותר. אני מקווה שהבנתי נכון את שאלתך ואף עניתי עליה בבירור ובפשטות.

 

[dombi7]

קודם כל

מודוס לא מנגנים רק על הלבנים של הפסנתר. מודוס ניתן לנגן על כל הקלידים של הפסנתר. אבל במצב טבעי של כל מודוס יוצא שמנגנים אותו על הלבנים של הפסנתר. אבל אל תחשבי שכשהמציאו את המודוסים ביוון העתיקה חשבו "הממ בוא נקל על התלמידים המסכנים במוזיקה וניצור לכ מודוס על הלבנים של הפסנתר" לא זה פשוט עניין של מודוס טבעי, חסר במולים ודיאזים. אבל אם אני אקח מודוס מיקסולידי על דו, אני אצטרך להנמיך את השביעית. אז מן הסתם לא הכל יהיה על הלבנים (דו - רה - מי - פה - סול- לה - סי במול - דו) זה היה אחד. אייל עזרא אני ממש לא מסכים איתך כדי לדעת איזה אקורדים מתייחסים לאיזה סולם, זה קצת יותר מסובך מהמקרים הטונאליים הרגילים. אי אפשר להגיד לה שאם יש אקורד טוניקה אז תדעי שזה האקרורד של דו. ומה אם יש שנייה? או נגיד שביעית מוקטנת? וחוץ מזה אתה עונה לה על שאלה של מודוסים במושגים טונאליים, שלא קיימים כבר כשעוברים למודוסים. כי שמה לפחות יש תמיד משיכה לראשונה. פה במודוסים אין חובה שאחרי חמישית תבוא ראשונה. זה מה שנותן למודוסים את הצבעים שלהם. אבל מהות האקורד לא משתנה, אבל הם יהיו יחסית פשוטים. אין פה שביעית מוגבהת, ואין פה הנמכות של צלילים. כל האקורדים שומרים על פשטות. אבל תראי איזה אקורדים מיוחדים ייצאו בדו מיקסולידי: החמישית תהיה מינורית: סול-סי במול-רה, והשביעית היא אחרת לחלוטין. ואז בכלל גם הראשונה הופכת לספטאקורד מינור קטן, וכבר לא מז'ור גדול. ובכל מודוס יש אקורדים מאוד יוצא דופן שיוצאים מתוך ההנמכות וההגבהות של דרגות מסויימות אני הייתי מציע פשוט להתאמן על הפסנתר, לדעת את התאוריה זה לא מספיק. צריך גם לנגן את זה, ולהרגיל את האוזן למודוסים ולנגן אקורד על כל צליל של המודוס. אח"כ לאט לאט כשתדעי איך נשמע צבע פריגי, זה לא יהיה קשה לזהות רצף אקורדים בפריגי.

 

[Eyal Ezra]

תודה על ההרחבה

"dombi7" שלום, אני בהחלט מסכים איתך בדבריך שנאמרו בהסבר ותודה על ההרחבה. עם זאת ומעצם השאלה של "p o m p a d i r", בחרתי להסביר את דבריי עבור מקרים "פשוטים ורגילים" כדוגמת אקורד הטוניקה. אקורד זה באופ יחסי, קל להבנה גם ובמיוחד ברמה התיאורטית וניתן ליישום בפשטות גם כן גם ברמה המעשית. מסכים איתך שבכל מודוס יש גם את אלו יוצאי הדופן, אך מומלץ יהיה ללמוד (לדעתי) את הכלל ורק אחרי כן את היוצאי מן הכלל. ושוב תודה על ההרחבה בעניין !