תוכן עניינים:
חלק 1: ההקדמה למודל הקשב הדינאמי של פז: הקדמה כללית והגדרות:
פרק 1: הקדמה כללית.
פרק 2: הגדרות.
חלק 2: מודל הקשב הדינאמי של פז:
פרק 3: היכולות קוגניטיביות.
פרק 4: היכולות אינטליגנטיות.
פרק 5: מידת הקשב.
פרק 6: הקלט.
פרק 7: המודע.
פרק 8: הסמוך למודע.
פרק 9: הפילטר המוקדם.
פרק 10: הפילטר המאוחר-חלק ראשון.
פרק 11: הפילטר המאוחר-חלק שני.
פרק 12: הגלאי.
חלק 1: ההקדמה למודל הקשב הדינאמי של פז: הקדמה כללית והגדרות:
פרק 1: הקדמה כללית:
השם שלי הוא מאור פז. אני בן 24. אני ישראלי. אני יהודי.
אני סטודנט לתואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה של ישראל.
במסגרת לימודיי לימדו אותי על מודלי הקשב השונים. מודל הסינון של ברודבנט, מודל ההפחתה של טריזמן, ועוד כמה, אבל לא ממש אהבתי אף-אחד מהם. אף-אחד מהם לא היה טוב מספיק. אז החלטתי לכתוב מודל קשב משלי. מודל קשב שיהיה טוב יותר מכל האחרים. אז הנה זה.
אני קורא לו "מודל הקשב הדינאמי של פז", וזה מודל הקשב הטוב ביותר והמתוחכם ביותר שאי-פעם נכתב.
בגלל תחכומו הרב של המודל, הוא גם הארוך ביותר שאי-פעם נכתב, ולכן שלא כמו עם המודלים האחרים, הוא מדריש גם חלוקה לפרקים על מנת להשתלט על המסה הגדולה של החומר.
כעת נתאר בקצרה את התוכן של הפרקים, על-מנת להסביר מה כל פרק עושה, מה נאמר בו ומה מוסבר בו.
זה הפרק הראשון, ההקדמה. מה שאנחנו עושים בו זה לתת סיפור רקע קצר על הנסיבות שבגינן אני, מאור פז, כתבתי את "מודל הקשב הדינאמי של פז", ולהסביר בקצרה מה המטרה של כל פרק במודל ומה אנחנו עושים, אומרים ומסבירים בכל פרק במודל.
בפרק השני נעסוק בהגדרות, ונגדיר בקצרה קבוצה של מושגים פסיכולוגיים ישנים ומוכרים שנשתמש בהם במהלך מודל הקשב הזה. המושגים שנגדיר בקצרה הם "יכולות קוגניטיביות", "יכולות אינטליגנטיות", "משאבי קשב", "מידת הקשב", "מודל קשב", "קלט", "פילטר", "גלאי", "זיכרון חושי", "זיכרון לטווח קצר", "זיכרון לטווח ארוך", "המודל הטופוגרפי של פרויד", "המודע", "הסמוך למודע", "הלא מודע", "זיכרון עבודה", "המעבד המרכזי", "הלולאה הפונולוגית", "הלוח החזותי-מרחבי", "החוצץ האפיזודי".
בפרק השלישי עד השתיים-עשרה אנחנו נגדיר מעט יותר בהרחבה שמונה מושגים מבין עשרים המושגים שהגדרנו בקצרה בפרק השני, ובנוסף, בעשר הפרקים האלו אני אתן הסבר נוסף והרחבה נוספת, שהתיאוריה שלי עושה עם המושגים המדוברים, מעבר להגדרות המקובלות של אותם המושגים, כך שאתם תראו איך מודל הקשב שלי מתייחס אל המושגים האלו ומסתכל עליהם קצת אחרת, בנוסף לעצם כך שבנוגע לחלק משמונה המושגים האלו, אני אוסיף ואגדיר מושגים חדשים משלי, מקוריים לחלוטין, חומרים חדשים שלי, הקשורים אל המושגים האלו. תוך כדי העבודה הזאת, לאט-לאט, עקב בצד אגודל, חלק אחר חלק, אחשוף ואסביר את "מודל הקשב הדינאמי של פז", כך שלמעשה, במהלך פרקים אלו, המודל ייחשף ויוסבר. באשר לשתיים-עשרה המושגים שאותם נגדיר בפרק השני ושלא יזכו לפרקים משלהם, אלו פשוט מושגים שאין לי מה להוסיף עליהם ולהרחיב בנוגע אליהם מעבר להגדרות המקובלות שלהם, ושאני משתמש בהם ומדבר עליהם במודל הקשב שלי בדיוק כמו שכל שאר האנשים משתמשים בהם ומדברים עליהם בכל שאר המודלים והתיאוריות.
פרק 2: הגדרות:
כפי מה שנאמר בפרק הראשון, בפרק השני נעסוק בהגדרות, ונגדיר בקצרה קבוצה של מושגים פסיכולוגיים ישנים ומוכרים שנשתמש בהם במהלך מודל הקזה.
כהקדמה כללית לפרק 2, הייתי רוצה להגיד שיש מקרים שבהם אני לא בטוח לחלוטין איפה ההגדרות המקובלות של מושגים נגמרות ואיפה ההרחבות שלי והתיאוריות שלי מתחילות, אז אני רק רציתי להתחיל בכך שאגיד שאני אנסה לעשות את ההפרדה, כי החומרים החדשים, גם ההרחבות של המשמעויות של מושגים קיימים, ולא רק המושגים החדשים לגמרי, מיועדים כולם לפרקים הבאים ומה שאני אמור לעשות כאן זה הצגה יבשה של המושגים על-פי הגדרותיהם המקובלות והמוסכמות, אבל בגלל פערים וחוסרים בידע האישי שלי, אני לא באמת יכול להבטיח כלום, אז רק רציתי להתנצל מראש במקרה של בלבולים מהסוג הזה.
ועכשיו אנחנו יכולים להתחיל.
1. יכולות קוגניטיביות-יכולות קוגניטיביות הן יכולות של הקוגניציה. הקוגניציה היא ההכרה. ההכרה משמעה עצם המודעות של האדם לעצמו ולסובב אותו ועצם התודעה עצמה. מושג ההכרה מתאר את תופעת הידיעה האנושית. תהליכי רכישת ידע, עיבודו ויישומו, הן יכולותיה של ההכרה, והן מה שאנחנו קוראים לו "יכולות קוגניטיביות".
2. יכולות אינטליגנטיות-יכולות אינטליגנטיות הן יכולותיה של האינטליגנציה. על האינטליגנציה ניתן לחשוב כעל "הקוגניציה הגבוהה" ועל היכולות האינטליגנטיות כעל יכולות קוגניטיביות גבוהות, כך שלבסוף יש יכולות קוגניטיביות אינטליגנטיות ויכולות קוגניטיביות לא-אינטליגנטיות (שהן יכולות קוגניטיביות "נמוכות"), כאשר לעיתים קרובות תפקידן של היכולות הקוגניטיביות הלא-אינטליגנטיות הוא לספק תמיכה, מקפצה ובסיס לקראת היכולות הקוגניטיביות האינטליגנטיות, הלוא הן כאמור, יכולות קוגניטיביות גבוהות, מה שלמעשה אומר שהיכולות האינטליגנטיות הן שיאן של היכולות הקוגניטיביות, ושהאינטליגנציה היא שיאה של הקוגניציה. בין יתר היכולות האינטליגנטיות נמנות היכולת להסיק, לתכנן, לפתור בעיות, לחשוב באופן מופשט, להבין רעיונות מורכבים, ללמוד מהר וללמוד מניסיון.
3. משאבי קשב-מושג משאבי הקשב מתאר את היכולת שלנו להתמקד במידע מסוים לאורך זמן, לעיבוד מנטלי ופיזי של מידע זה, ולהשגת מטרה מועדפת, כאשר לכל אחד מאיתנו יש מידה שונה של יכולת זאת, ועל כן מידה שונה של משאבי קשב. יכולת זאת היא תהליך מורכב ודינמי של בחירת הדברים שאליהם חשוב לשים לב, שיש לעסוק בהם וכדאי לנו לזכור אותם מרגע אחד למשנהו.
4. מידת הקשב-מושג מידת הקשב מתייחס לכמות משאבי הקשב שאנחנו מייחסים למשימה מסוימת או מצב מסוים. לכל אחד מאיתנו יש כמות מוגבלת מסוימת של משאבי קשב אבל גם מידה מסוימת של משאבי קשב שאנחנו נוטים להקדיש למשימות מסוימות ומצבים מסוימים על פי בחירותינו והעדפותינו כמו גם לפי מידת ההצלחה שלנו לעשות זאת. כאשר אנחנו מתקשים להפנות משאבי קשב מספקים למשימה מסוימת או מצב מסוים, וזאת בגלל מגבלה של משאבי הקשב שיש לנו, מגבלה שהינה גדולה יותר או קשה יותר מן המגבלה הממוצעת (לדוגמה זיכרון לטווח קצר נתון וספציפי, של אדם מסוים וספציפי, שביכולתו של הזיכרון לטווח קצר הזה להכיל 6 פריטים או 5 פריטים במקום 7 לפחות), או כאשר אנחנו מתקשים להפנות משאבי קשב מספקים למשימה מסוימת או מצב מסוים, גם אם יש לנו מספיק משאבי קשב לשם כך, אלא אנחנו מתקשים לעשות כן כי אנחנו מתקשים לעשות זאת וכי אנחנו מתקשים לגלות מספיק עניין או מספיק אכפתיות (לדוגמה זיכרון לטווח קצר נתון וספציפי, של אדם מסוים וספציפי, שביכולתו של הזיכרון לטווח קצר הזה להכיל לפחות 7 פריטים, אבל האדם המתקשה להכיל בזיכרונו לטווח קצר 7 פריטים כאשר זה מגיע למשימות מסוימות או מצבים מסוימים על אף יכולתו הטכנית והתיאורטית לעשות זאת), שני המצבים האלו נקראים "הפרעת קשב".
5. מודל קשב-מודלי קשב הן תיאוריות שמנסות להסביר את התהליכים ואת המנגנונים שמשמשים אותנו בשביל "לסנן החוצה" מידע המתקבל מהחושים שלנו ו"לקבל פנימה" מידע אחר המתקבל מהחושים שלנו כדי שנדע מאיזה מידע להתעלם ולאיזה מידע להתייחס, להתרכז בו ולעבוד עליו.
זה דבר שצריך לקרות כי בעקבות הקיבולת המוגבלת של הזיכרון לטווח קצר (7 פריטים בממוצע, "פלוס מינוס שתיים", כי יש אנשים שהזיכרון לטווח קצר שלהם מסוגל להכיל עד 5 פריטים בלבד בכל זמן נתון ואנשים שהזיכרון לטווח קצר שלהם מסוגל להכיל עד 9 פריטים בכל זמן נתון), לא כל הקלט המתקבל יכול לעבור את התהליך השלם של העיבוד המקיף, המיטבי והכוללני על-ידי כלל מרכיבי ומנגנוני מודל הקשב.
תיאוריות אלו גם מעלות היפותזות על האופי שבו ההחלטות האלו, החלטות בנוגע לאיזה מידע "מסונן החוצה" ואיזה מידע "מתקבל פנימה", מתקבלות על בסיס אופי הפעולה של התהליכים והמנגנונים של מודל הקשב (אופי הפעולה שלהם לפי אותו מודל קשב), מהם בכלל התהליכים האלו והמנגנונים האלו (לפי אותו מודל קשב) ומהו אופי הקלט המתקבל.
תיאוריות מודלי הקשב גם מסבירות מהו בדיוק אותו "התהליך השלם של העיבוד המקיף, המיטבי והכוללני על-ידי כלל מרכיבי ומנגנוני מודל הקשב" שאותו עובר המידע ש"התקבל פנימה" ואיזה תהליכים הוא עובר שם עד להגעתו אל הזיכרון לטווח ארוך.
6. קלט-קלט זה מידע המגיע מהעולם החיצון ושמתקבל לראשונה באמצעות מערכת החישה ומגיע אל הזיכרון החושי, שמחזיק אותו אצלו למשך זמן קצר מאוד ומעביר אותו מיד אל הזיכרון לטווח קצר, שבו קיים זיכרון העבודה ושבו קיימים כל מנגנוני ומרכיבי הקשב, שאותם מודלי הקשב השונים מנסים להבין ולתאר.
7. פילטר-הפילטר הוא מנגנון הקיים ברוב מודלי הקשב (אולי כולם אבל אני לא בטוח. אני לא מכיר את כולם) והוא זה שאחראי על סינון החוצה של מידע לא רלוונטי או שאינו נדרש למטרה הנוכחית, ומתן מעבר למידע כן רלוונטי ושכן נדרש למטרה הנוכחית על-מנת שיגיע אל השלבים הבאים של עיבוד המידע. יש מודלים שבהם הפילטר ממוקם לפני שלבי הפקת המשמעות ויש מודלים שבהם הוא ממוקם לאחר שלבי הפקת המשמעות. חלק מהמודלים מייחסים לפילטר את יכולתו לסנן החוצה ולקבל פנימה קלטים שונים להבדלה שהוא עושה בין הקלטים בהתבסס על התכונות הפיזיקאליות שלהם כמו גובה הקול (רמת דיצבלים), האם זה קול של גבר או אישה, באיזו שפה נאמרים הדברים וכדומה' (לדוגמה המודל של ברודבנט), בשעה שחלק מהמודלים האחרים מייחסים לפילטר את יכולתו זאת להבדיל בין קלטים ולעשות להם סלקציה (חלק מהקלטים ממשיכים הלאה וחלק לא) גם על בסיס של הבנה מסוימת, או מלאה, של משמעות הקלטים המתקבלים, מה שלמעשה אומר שמודלים אלו מייחסים לפילטר גם את תפקידו של הגלאי, בחלקו או במלואו, ושהבנת המשמעות אינה מתרחשת לפני או אחרי הפילטר, אלא במהלכו וכחלק ממנו ומתפקודו (כמו במודל של טריזמן).
8. גלאי-הגלאי הוא מרכיב הקיים ברוב אם לא כל מודלי הקשב ושמעבד את המידע ברמת המשמעות על-מנת להבין ממש את משמעות הקלטים המתקבלים, וזאת בניגוד לפילטר, שבגירסתו המסורתית, תפקידו הוא להבין ולנתח את הקלטים לפי תכונותיהם הפיזיקאליות המופשטות. בגירסאות המסורתיות של מודלי הקשב המסורתיים, הגלאי לרוב מגיע לאחר הפילטר. הגלאי הוא מרכיב חשוב שמאפשר לנו להבין את המידע שאנחנו מתמקדים בו.
9. זיכרון חושי-זיכרון חושי, או זיכרון מיידי, הוא סוג הזיכרון המכיל למשך זמן קצר מאוד את המידע הנקלט בחושים מהסביבה. הוא מייצג מידע זה בדיוק כפי שנקלט ובדיוק ברגע שנקלט מהסביבה. הזיכרון החושי הוא השלב הראשון מבין שלושת שלבי הזיכרון: זיכרון חושי, זיכרון לטווח קצר וזיכרון לטווח ארוך.
10. זיכרון לטווח קצר-זיכרון לטווח קצר הוא זיכרון שבו מאוחסנים באופן זמני פרטי מידע שהתקבלו בחושים השונים מהזיכרון החושי ומקודדים לרוב על בסיס צלילי. הרעיון של "זיכרון לטווח קצר" כשלעצמו הוא רעיון מופשט ומעורפל, ולכן יש לנו צורך במודל זיכרון העבודה. מודל זיכרון העבודה הוא מודל של אלן באדלי שהרעיון שלו הוא להסביר ולפרט את אופי הפעולה המדויק ואת המרכיבים המדויקים של הזיכרון לטווח קצר (באופן דומה לצורה שבה תפקידם של מודלי הקשב הוא להסביר את אופי פעולת הקשב ולתאר את מרכיבי התהליך הקשבי ואופן פעולתם).
חלק 1: ההקדמה למודל הקשב הדינאמי של פז: הקדמה כללית והגדרות:
פרק 1: הקדמה כללית.
פרק 2: הגדרות.
חלק 2: מודל הקשב הדינאמי של פז:
פרק 3: היכולות קוגניטיביות.
פרק 4: היכולות אינטליגנטיות.
פרק 5: מידת הקשב.
פרק 6: הקלט.
פרק 7: המודע.
פרק 8: הסמוך למודע.
פרק 9: הפילטר המוקדם.
פרק 10: הפילטר המאוחר-חלק ראשון.
פרק 11: הפילטר המאוחר-חלק שני.
פרק 12: הגלאי.
חלק 1: ההקדמה למודל הקשב הדינאמי של פז: הקדמה כללית והגדרות:
פרק 1: הקדמה כללית:
השם שלי הוא מאור פז. אני בן 24. אני ישראלי. אני יהודי.
אני סטודנט לתואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה של ישראל.
במסגרת לימודיי לימדו אותי על מודלי הקשב השונים. מודל הסינון של ברודבנט, מודל ההפחתה של טריזמן, ועוד כמה, אבל לא ממש אהבתי אף-אחד מהם. אף-אחד מהם לא היה טוב מספיק. אז החלטתי לכתוב מודל קשב משלי. מודל קשב שיהיה טוב יותר מכל האחרים. אז הנה זה.
אני קורא לו "מודל הקשב הדינאמי של פז", וזה מודל הקשב הטוב ביותר והמתוחכם ביותר שאי-פעם נכתב.
בגלל תחכומו הרב של המודל, הוא גם הארוך ביותר שאי-פעם נכתב, ולכן שלא כמו עם המודלים האחרים, הוא מדריש גם חלוקה לפרקים על מנת להשתלט על המסה הגדולה של החומר.
כעת נתאר בקצרה את התוכן של הפרקים, על-מנת להסביר מה כל פרק עושה, מה נאמר בו ומה מוסבר בו.
זה הפרק הראשון, ההקדמה. מה שאנחנו עושים בו זה לתת סיפור רקע קצר על הנסיבות שבגינן אני, מאור פז, כתבתי את "מודל הקשב הדינאמי של פז", ולהסביר בקצרה מה המטרה של כל פרק במודל ומה אנחנו עושים, אומרים ומסבירים בכל פרק במודל.
בפרק השני נעסוק בהגדרות, ונגדיר בקצרה קבוצה של מושגים פסיכולוגיים ישנים ומוכרים שנשתמש בהם במהלך מודל הקשב הזה. המושגים שנגדיר בקצרה הם "יכולות קוגניטיביות", "יכולות אינטליגנטיות", "משאבי קשב", "מידת הקשב", "מודל קשב", "קלט", "פילטר", "גלאי", "זיכרון חושי", "זיכרון לטווח קצר", "זיכרון לטווח ארוך", "המודל הטופוגרפי של פרויד", "המודע", "הסמוך למודע", "הלא מודע", "זיכרון עבודה", "המעבד המרכזי", "הלולאה הפונולוגית", "הלוח החזותי-מרחבי", "החוצץ האפיזודי".
בפרק השלישי עד השתיים-עשרה אנחנו נגדיר מעט יותר בהרחבה שמונה מושגים מבין עשרים המושגים שהגדרנו בקצרה בפרק השני, ובנוסף, בעשר הפרקים האלו אני אתן הסבר נוסף והרחבה נוספת, שהתיאוריה שלי עושה עם המושגים המדוברים, מעבר להגדרות המקובלות של אותם המושגים, כך שאתם תראו איך מודל הקשב שלי מתייחס אל המושגים האלו ומסתכל עליהם קצת אחרת, בנוסף לעצם כך שבנוגע לחלק משמונה המושגים האלו, אני אוסיף ואגדיר מושגים חדשים משלי, מקוריים לחלוטין, חומרים חדשים שלי, הקשורים אל המושגים האלו. תוך כדי העבודה הזאת, לאט-לאט, עקב בצד אגודל, חלק אחר חלק, אחשוף ואסביר את "מודל הקשב הדינאמי של פז", כך שלמעשה, במהלך פרקים אלו, המודל ייחשף ויוסבר. באשר לשתיים-עשרה המושגים שאותם נגדיר בפרק השני ושלא יזכו לפרקים משלהם, אלו פשוט מושגים שאין לי מה להוסיף עליהם ולהרחיב בנוגע אליהם מעבר להגדרות המקובלות שלהם, ושאני משתמש בהם ומדבר עליהם במודל הקשב שלי בדיוק כמו שכל שאר האנשים משתמשים בהם ומדברים עליהם בכל שאר המודלים והתיאוריות.
פרק 2: הגדרות:
כפי מה שנאמר בפרק הראשון, בפרק השני נעסוק בהגדרות, ונגדיר בקצרה קבוצה של מושגים פסיכולוגיים ישנים ומוכרים שנשתמש בהם במהלך מודל הקזה.
כהקדמה כללית לפרק 2, הייתי רוצה להגיד שיש מקרים שבהם אני לא בטוח לחלוטין איפה ההגדרות המקובלות של מושגים נגמרות ואיפה ההרחבות שלי והתיאוריות שלי מתחילות, אז אני רק רציתי להתחיל בכך שאגיד שאני אנסה לעשות את ההפרדה, כי החומרים החדשים, גם ההרחבות של המשמעויות של מושגים קיימים, ולא רק המושגים החדשים לגמרי, מיועדים כולם לפרקים הבאים ומה שאני אמור לעשות כאן זה הצגה יבשה של המושגים על-פי הגדרותיהם המקובלות והמוסכמות, אבל בגלל פערים וחוסרים בידע האישי שלי, אני לא באמת יכול להבטיח כלום, אז רק רציתי להתנצל מראש במקרה של בלבולים מהסוג הזה.
ועכשיו אנחנו יכולים להתחיל.
1. יכולות קוגניטיביות-יכולות קוגניטיביות הן יכולות של הקוגניציה. הקוגניציה היא ההכרה. ההכרה משמעה עצם המודעות של האדם לעצמו ולסובב אותו ועצם התודעה עצמה. מושג ההכרה מתאר את תופעת הידיעה האנושית. תהליכי רכישת ידע, עיבודו ויישומו, הן יכולותיה של ההכרה, והן מה שאנחנו קוראים לו "יכולות קוגניטיביות".
2. יכולות אינטליגנטיות-יכולות אינטליגנטיות הן יכולותיה של האינטליגנציה. על האינטליגנציה ניתן לחשוב כעל "הקוגניציה הגבוהה" ועל היכולות האינטליגנטיות כעל יכולות קוגניטיביות גבוהות, כך שלבסוף יש יכולות קוגניטיביות אינטליגנטיות ויכולות קוגניטיביות לא-אינטליגנטיות (שהן יכולות קוגניטיביות "נמוכות"), כאשר לעיתים קרובות תפקידן של היכולות הקוגניטיביות הלא-אינטליגנטיות הוא לספק תמיכה, מקפצה ובסיס לקראת היכולות הקוגניטיביות האינטליגנטיות, הלוא הן כאמור, יכולות קוגניטיביות גבוהות, מה שלמעשה אומר שהיכולות האינטליגנטיות הן שיאן של היכולות הקוגניטיביות, ושהאינטליגנציה היא שיאה של הקוגניציה. בין יתר היכולות האינטליגנטיות נמנות היכולת להסיק, לתכנן, לפתור בעיות, לחשוב באופן מופשט, להבין רעיונות מורכבים, ללמוד מהר וללמוד מניסיון.
3. משאבי קשב-מושג משאבי הקשב מתאר את היכולת שלנו להתמקד במידע מסוים לאורך זמן, לעיבוד מנטלי ופיזי של מידע זה, ולהשגת מטרה מועדפת, כאשר לכל אחד מאיתנו יש מידה שונה של יכולת זאת, ועל כן מידה שונה של משאבי קשב. יכולת זאת היא תהליך מורכב ודינמי של בחירת הדברים שאליהם חשוב לשים לב, שיש לעסוק בהם וכדאי לנו לזכור אותם מרגע אחד למשנהו.
4. מידת הקשב-מושג מידת הקשב מתייחס לכמות משאבי הקשב שאנחנו מייחסים למשימה מסוימת או מצב מסוים. לכל אחד מאיתנו יש כמות מוגבלת מסוימת של משאבי קשב אבל גם מידה מסוימת של משאבי קשב שאנחנו נוטים להקדיש למשימות מסוימות ומצבים מסוימים על פי בחירותינו והעדפותינו כמו גם לפי מידת ההצלחה שלנו לעשות זאת. כאשר אנחנו מתקשים להפנות משאבי קשב מספקים למשימה מסוימת או מצב מסוים, וזאת בגלל מגבלה של משאבי הקשב שיש לנו, מגבלה שהינה גדולה יותר או קשה יותר מן המגבלה הממוצעת (לדוגמה זיכרון לטווח קצר נתון וספציפי, של אדם מסוים וספציפי, שביכולתו של הזיכרון לטווח קצר הזה להכיל 6 פריטים או 5 פריטים במקום 7 לפחות), או כאשר אנחנו מתקשים להפנות משאבי קשב מספקים למשימה מסוימת או מצב מסוים, גם אם יש לנו מספיק משאבי קשב לשם כך, אלא אנחנו מתקשים לעשות כן כי אנחנו מתקשים לעשות זאת וכי אנחנו מתקשים לגלות מספיק עניין או מספיק אכפתיות (לדוגמה זיכרון לטווח קצר נתון וספציפי, של אדם מסוים וספציפי, שביכולתו של הזיכרון לטווח קצר הזה להכיל לפחות 7 פריטים, אבל האדם המתקשה להכיל בזיכרונו לטווח קצר 7 פריטים כאשר זה מגיע למשימות מסוימות או מצבים מסוימים על אף יכולתו הטכנית והתיאורטית לעשות זאת), שני המצבים האלו נקראים "הפרעת קשב".
5. מודל קשב-מודלי קשב הן תיאוריות שמנסות להסביר את התהליכים ואת המנגנונים שמשמשים אותנו בשביל "לסנן החוצה" מידע המתקבל מהחושים שלנו ו"לקבל פנימה" מידע אחר המתקבל מהחושים שלנו כדי שנדע מאיזה מידע להתעלם ולאיזה מידע להתייחס, להתרכז בו ולעבוד עליו.
זה דבר שצריך לקרות כי בעקבות הקיבולת המוגבלת של הזיכרון לטווח קצר (7 פריטים בממוצע, "פלוס מינוס שתיים", כי יש אנשים שהזיכרון לטווח קצר שלהם מסוגל להכיל עד 5 פריטים בלבד בכל זמן נתון ואנשים שהזיכרון לטווח קצר שלהם מסוגל להכיל עד 9 פריטים בכל זמן נתון), לא כל הקלט המתקבל יכול לעבור את התהליך השלם של העיבוד המקיף, המיטבי והכוללני על-ידי כלל מרכיבי ומנגנוני מודל הקשב.
תיאוריות אלו גם מעלות היפותזות על האופי שבו ההחלטות האלו, החלטות בנוגע לאיזה מידע "מסונן החוצה" ואיזה מידע "מתקבל פנימה", מתקבלות על בסיס אופי הפעולה של התהליכים והמנגנונים של מודל הקשב (אופי הפעולה שלהם לפי אותו מודל קשב), מהם בכלל התהליכים האלו והמנגנונים האלו (לפי אותו מודל קשב) ומהו אופי הקלט המתקבל.
תיאוריות מודלי הקשב גם מסבירות מהו בדיוק אותו "התהליך השלם של העיבוד המקיף, המיטבי והכוללני על-ידי כלל מרכיבי ומנגנוני מודל הקשב" שאותו עובר המידע ש"התקבל פנימה" ואיזה תהליכים הוא עובר שם עד להגעתו אל הזיכרון לטווח ארוך.
6. קלט-קלט זה מידע המגיע מהעולם החיצון ושמתקבל לראשונה באמצעות מערכת החישה ומגיע אל הזיכרון החושי, שמחזיק אותו אצלו למשך זמן קצר מאוד ומעביר אותו מיד אל הזיכרון לטווח קצר, שבו קיים זיכרון העבודה ושבו קיימים כל מנגנוני ומרכיבי הקשב, שאותם מודלי הקשב השונים מנסים להבין ולתאר.
7. פילטר-הפילטר הוא מנגנון הקיים ברוב מודלי הקשב (אולי כולם אבל אני לא בטוח. אני לא מכיר את כולם) והוא זה שאחראי על סינון החוצה של מידע לא רלוונטי או שאינו נדרש למטרה הנוכחית, ומתן מעבר למידע כן רלוונטי ושכן נדרש למטרה הנוכחית על-מנת שיגיע אל השלבים הבאים של עיבוד המידע. יש מודלים שבהם הפילטר ממוקם לפני שלבי הפקת המשמעות ויש מודלים שבהם הוא ממוקם לאחר שלבי הפקת המשמעות. חלק מהמודלים מייחסים לפילטר את יכולתו לסנן החוצה ולקבל פנימה קלטים שונים להבדלה שהוא עושה בין הקלטים בהתבסס על התכונות הפיזיקאליות שלהם כמו גובה הקול (רמת דיצבלים), האם זה קול של גבר או אישה, באיזו שפה נאמרים הדברים וכדומה' (לדוגמה המודל של ברודבנט), בשעה שחלק מהמודלים האחרים מייחסים לפילטר את יכולתו זאת להבדיל בין קלטים ולעשות להם סלקציה (חלק מהקלטים ממשיכים הלאה וחלק לא) גם על בסיס של הבנה מסוימת, או מלאה, של משמעות הקלטים המתקבלים, מה שלמעשה אומר שמודלים אלו מייחסים לפילטר גם את תפקידו של הגלאי, בחלקו או במלואו, ושהבנת המשמעות אינה מתרחשת לפני או אחרי הפילטר, אלא במהלכו וכחלק ממנו ומתפקודו (כמו במודל של טריזמן).
8. גלאי-הגלאי הוא מרכיב הקיים ברוב אם לא כל מודלי הקשב ושמעבד את המידע ברמת המשמעות על-מנת להבין ממש את משמעות הקלטים המתקבלים, וזאת בניגוד לפילטר, שבגירסתו המסורתית, תפקידו הוא להבין ולנתח את הקלטים לפי תכונותיהם הפיזיקאליות המופשטות. בגירסאות המסורתיות של מודלי הקשב המסורתיים, הגלאי לרוב מגיע לאחר הפילטר. הגלאי הוא מרכיב חשוב שמאפשר לנו להבין את המידע שאנחנו מתמקדים בו.
9. זיכרון חושי-זיכרון חושי, או זיכרון מיידי, הוא סוג הזיכרון המכיל למשך זמן קצר מאוד את המידע הנקלט בחושים מהסביבה. הוא מייצג מידע זה בדיוק כפי שנקלט ובדיוק ברגע שנקלט מהסביבה. הזיכרון החושי הוא השלב הראשון מבין שלושת שלבי הזיכרון: זיכרון חושי, זיכרון לטווח קצר וזיכרון לטווח ארוך.
10. זיכרון לטווח קצר-זיכרון לטווח קצר הוא זיכרון שבו מאוחסנים באופן זמני פרטי מידע שהתקבלו בחושים השונים מהזיכרון החושי ומקודדים לרוב על בסיס צלילי. הרעיון של "זיכרון לטווח קצר" כשלעצמו הוא רעיון מופשט ומעורפל, ולכן יש לנו צורך במודל זיכרון העבודה. מודל זיכרון העבודה הוא מודל של אלן באדלי שהרעיון שלו הוא להסביר ולפרט את אופי הפעולה המדויק ואת המרכיבים המדויקים של הזיכרון לטווח קצר (באופן דומה לצורה שבה תפקידם של מודלי הקשב הוא להסביר את אופי פעולת הקשב ולתאר את מרכיבי התהליך הקשבי ואופן פעולתם).
