בנקאות השקעות היא הרי לא באמת מודל עסקי, אלא מנגנון תגמולים
לבנקאים.
"היום כ־80% מהרווחים של גולדמן זאקס נובעים מלקיחת סיכונים - עבור הלקוחות שלהם, עבור עצמם, או בסיוע לקרנות גידור. זה מה שהם עושים. וזה שינוי בסיסי ביותר בעולם הבנקאות. יש לזה השלכות לכאן ולכאן : מצד אחד יש היום מגוון אדיר של אפשרויות השקעה, ומצד שני זה מאוד מסוכן, ומדי פעם זה מתפוצץ ומזעזע את כל הכלכלה העולמית".
הוא רצה לעבוד בתעשייה אמיתית, וכשנקרתה לו ההזדמנות, עבר לעבוד כחשב של ענקית השילוח האוסטרלית TNT (שמאז הפכה לחברה הולנדית). המציאות שגילה שם, הוא אומר, היתה סוריאליסטית.
"אנשים שקונים מניות ואג"ח היו מתים אלף מיתות אם היו יודעים מה באמת קורה בחלק מהחברות שהם משקיעים בהן. אני זוכר שפעם בא לבקר אותנו אנליסט אחרי פרסום הדו"חות שלנו. אחת החברות שלנו רשמה רווח, והאנליסט ישב והחמיא לנו על האופן שבו ניהלנו אותה, ובמציאות כל המסקנות שלו היו שגויות. אנחנו פישלנו בכל מה שניסינו לעשות, והוא לא הבין שמה שהניב לנו רווחים היה מקרי לחלוטין ושונה לגמרי ממה שהוא חשב. את אותה שנה סיימנו ברווח פשוט משום שאחד המטוסים שלנו נפל לים כתוצאה מתקלה טכנית. המטוס היה מבוטח ב־60 מיליון דולר, אבל בספרים שלנו הוא היה רשום בשווי של 5 מיליון דולר, כך שיצא שרשמנו רווח של 55 מיליון דולר. אני יושב ומקשיב לבחור הזה שאומר שאנחנו מנהלים עסק מצוין, ומנסה לשמור על פרצוף רציני. מה עוד ש־57 אנשים מתו בהתרסקות הזאת ! ככה זה באופן כללי בעולם הכספים - הוא לא מציאותי מבחינות מסוימות ומציאותי מאוד מבחינות אחרות".
מעבר לכך, אומר דס, עם השנים החלה להישחק ההפרדה בין עולם הפיננסים לכלכלה ה"אמיתית". אחד הגורמים לכך הוא שנעשה יותר ויותר קשה להרוויח כסף באמצעים רגילים.
"מה שאנשים לא ערים אליו הוא ששולי הרווח של הרבה חברות נעשו קטנים הרבה יותר בעשורים האחרונים, עד לרמה שהן חייבות לקחת סיכונים. כששולי הרווח שלך הם 10%, ויש תנועות מטבע שמשפיעות על הרווחים שלך, אתה יכול להתייחס לזה כאל כוח עליון. אבל כששולי הרווח שלך הם 1%, כל תנועה במטבע יכולה למחוק את הרווחים שלך, ואז אתה מוצא את עצמך מהר מאוד מבצע ספקולציות על שערי מטבע.
"בוא נגיד שאתה חברה שנמצאת בארצות הברית והרבה מהרווחים שלך מגיעים מעבר לים, חברה כמו גוגל, אינטל או מקדונלד'ס.
נניח שאתה לא עושה שום דבר אבל הדולר נחלש לעומת מטבעות אחרים - הרווחת. ואם הדולר מתחזק - אתה מפסיד. אתה בעצם ספקולנט מזדמן : זו לא המטרה של העסק שלך, לא נכנסת לתחום הזה כדי לבצע ספקולציות, אבל בפועל אתה מוצא את עצמך מהמר על שער המטבע גם אם אתה לא עושה כלום. ואז אנשים אומרים : אנחנו יכולים לעשות משהו בנידון. למשל, אנחנו חושבים שהדולר יתחזק, אז בוא נמכור את היורו והינים שהרווחנו, ונקנה דולרים. ואז הדולר אכן מתחזק, והנה הרווחת על הפוזיציה שלך ! ואז אתה משנה פוזיציה, וחוזר לפוזיציה, ומתחיל לשחק סביב זה. זה תהליך שקורה בהרבה חברות, ויש ביטויים מרתקים להתפתחות הזאת. לפני 30 שנה היה סיכוי קטן מאוד שסמנכ"ל כספים יקודם להיות מנכ"ל. אף אחד לא חשב שהאנשים האלה יכולים לנהל חברות. מי שניהל אותן היו אנשי שיווק, מכירות או הנדסה. אבל עכשיו לסמנכ"ל כספים יש סיכוי טוב מאוד להיהפך למנכ"ל.
וזה כי כל העסק הפך לפיננסי. הכל זה פיננסים.
"התהליך הזה בא לידי ביטוי גם באופן שבו חברות מדברות על עצמן - רק במושגים של הכסף שהן מרוויחות. אינטל, לדוגמה, הכריזה על התוצאות שלה לא מזמן. היא לא באמת דיברה על כמה שבבים היא מכרה, למי היא מכרה אותם או למה השבבים שלה טובים יותר משל המתחרים. היא אמרה : הרווחים שלנו למניה הם ככה וככה.
וזה מעניין, כי זו שפה שאין בה שום דבר אמיתי, וזה לא תמיד היה כך.
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3495705,00.html