מישהו שם משהו על הכשרה?
שלום, כתבתי פה כבר פעם או פעמיים. אני מילואימניק בן 28, שירתתי בקריה במודיעין, וכבר כמה שנים משום מה אני שייך לשתי יחידות מילואים - אחת היא היחידה שלי בקריה (שבה אני עושה לא מעט תרגילים) והשניה היא כמפקדיונר ביחידת צנחנים שקשורה אלינו. למה? כי לפני 4 שנים, כמו אידיוט התנדבתי לעזור להם בתרגיל כי היו חסרים להם אנשים והייתה ביקורת. אז כמיטב המסורת הצה"לית ביקשו ממני לעשות תרגיל אחד (בחדר, בתוך בסיס בנוי) כדי שבביקורת ייראה כאילו יש להם מספיק אנשים. ומשום מה קצינת הקישור שלהם לא מניחה לי. אז במילואים לפני שנתיים זומנתי לתרגיל של שבועיים בשטח (ואני בכלל פסול יחידות שדה מוחלט מבחינה רפואית - מהקריה להזכירכם), והלכתי כמו טאטאלע - הוחתמתי על נשק, לראשונה מאז הטירונות שלי. כשניגשתי לסא"ל האחראי ושאלתי אם "נזכה" ללכת למטווח לאיזה ריענון של אופי השימוש בנשק - נעניתי שאין זמן לזה. מלבדי היו שם עוד לפחות 3 מילואימניקים שלא נגעו בנשק מאז הטירונות (וכמוני - סופחו ליחידה מהקריה), ואצלם הטירונות הייתה בכלל בשנות השמונים. ניסיתי להתריע בפני המפקדים - אבל הם פטרו אותי בזלזול באמירה שאנחנו לא בלבנון. פרסנו באיזור הצפון, בין אוכלוסיה ערבית-ישראלית שהייתה אז די מחוממת מאירועי ספטמבר, ולא רחוק מהשטחים. ואני חייב לציין שכששמרתי על המאהל בלילה רעדו לי הביצים מהמחשבה של מה ייקרה אם אני צריך להתחיל לתפעל את הנשק. גם כשנסעתי לאפטר בסוף השבוע בטרמפים פחדתי מהאפשרות שאאלץ להשתמש בנשק. מאז עשיתי עוד 2 תקופות מילואים בשטח (ועדיין, אגב, לא קיבלתי תשובה למה אני עושה שם מילואים והאם הועברתי יחידה בלי שהודיעו לי), ועדיין לא טווחתי. מהמילואים האחרונים אליהם זומנתי (שהיו אמורים להיות כעת חיה) התחמקתי. ואני אדם שהיה מתנדב למילואים וחרג כבר ממכסה שנתית, למרות היותי סטודנט ומפרנס. אני עם השטויות האלו גמרתי. אין לי בעיה לעבור הכשרה מחדש ולהגיע למקום חדש שבו לא אסבול רפואית ולתרום שם. יש לי בעיה ענקית עם זה שזורקים אותי בלי שום הכשרה ומנפנפים אותי כשאני מנסה להתריע. חבל שזה נגמר ככה. צה"ל הפסיד חייל משקיען בגלל אטימות.