מודעות למוות

[רשף כשף]

מודעות למוות

אני חושבת שהבנתי מה זה. אני אשתמש בדוגמה- תחשוב שפיטרו אותך מהעבודה ונתנו לך התראה של חודש מראש. ובחודש הזה אין לך מה לחשוש שתעשה משהו רע כי מה יעשו? יפטרו אותך? וכל החודש אתה מודע לפיטורין אבל כבר לא חושש מהם אותו הדבר לגבי המוות- תחשוב שיש לך חודש לחיות בעצם יום אחד שעה אחת דקה אחת וכל דקה אתה עלול למות. אז בכל דקה אתה מודע למוות אבל כבר לא מפחד ממנו. ולמה כתבתי "לא מפחד"? כי הפחד מהמוות מונע ממך להיות מודע אליו וליתרונות שבו: המוות משחרר אותך מכל הדאגות טיפשיות וממקד אותך במטרה שהיא- להנות מהדרך.

 

[אריק אימון הוליסטי]

נפלא.. יש עוד חלק..

נכון מאוד שאתה כבר לא מפחד מהמוות.. החלק היותר משמעותי מבחינתי.. הוא שמתחילים להעריך את החיים.. לא רואים אותם כמובנים מאליהם.. נוצרים וחוגגים כל יום כל שניה כל רגע.. אור ואהבה

 

[goldy]

הפחד מהמוות הוא חסר ערך!

הדבר היחיד הבטוח לגבי כל יצור חי היא העובדה שהוא ימות מתישהוא. העיניין הוא לא לעסוק במוות ו\או לפחד מימנו אלא להספיק כמה שיותר עד שתגיע אליו. אנשים שמפחדים מהמוות מיתנהגים כאילו זה משנה אים נמות בתור ילדים מחוסר דעת, בתור מבוגרים מחוסר זהירות או בתור זקנים מימחלה כלשהיא. מה שמשנה זה מה אתה עושה עים החיים שלך, שהרי גם להורים שלך היתה את הידיעה שהם לא יחיו לנצח וגם להוריהם וגם להוריהם. זה וודאי אומר משהו. לאנשים שחוכמה היא לא הצד החזק שלהם הדרך להילחם במוות היא ע"י ריבוי אינסופי. לאנשים כמונו, שמנת מישכלם מעל טמפ' החדר יכולות להיות דרכים נוספות להילחם במוות כמו להעביר את ידיעותנו לדור הבא. לא משנה אים ניזכה ליראות אותן מיתגשמות מה שמשנה זה שהדור הבא יהיה יותר טוב מאיתנו. אים המוות הוא חלק מהחיים אז הוא זכאי להיתייחסות רגילה. אל לנו להיות טרודים בקשר אליו אלא פשוט לקבל אותו: מטרת חיינו היא ליחיות - לא למות. נ.ב בניגוד למוות אמיתי, תמיד אפשר ליתבוע את העובד על הנזק שיגרום.

 

[אשכר]

אני חושב שפיספסת יתרון חשוב של מודעות למוות

המודעות למוות נותנת לי את המודעות למחיר של כל שניה שאני חי. העובדה שאני עומד למות עוד חודש, או עוד שעה, גורמת לי להעריך טוב מאד את המחיר של הרגע הזה, וזה שבא אחריו.... המודעות למוות גורמת לי להעריך את זה מבפנים, מרמת יצר החיים הכי בסיסי, ולא לפי מחשבות סהרוריות של השכל. המודעות למוות מחייבת אותי לצאת אותי מהאדישות שהתרגלתי לחיות לפיה, ולהתחיל לחיות באמת.

 

[נווד נחמד]

when I was about to quit my job

I gave them my 2 weeks notice of resigning. every shift I did passed so better than previous ones. I felt relieved, like nothing could happen other than what I knew would anyways. I told a friend of mine - Had I known work could be this much fun once you know you resign - I wouldn't have resigned!