מוותרת...

מוותרת...

אין לי יותר כוח
מוותרת...
מתעלמים ממני שוב ושוב, אין לי כוח לרדוף אחרי אנשים יותר.
אין לי כוח!!!!!!!!!!!!!!!
שיהיה,נקודה.
 
בחורונת,קבלי ממני חיבוק!


גם אני הייתי במקום הזה - ויצאתי. הדכאון יכול להיות מנוף לשינוי אדיר לטובה.
 
משתגעת

לא יכולה, פשוט לא יכולה, לא יכולה, לא יכולה, לא יכולה, לא יכולה, לא יכולה, לא יכולה.
הכל פויה פויה פויה פויה פויה פויה
 

עטררר

New member
למה את חושבת שמתעלמים ממך?

לדעתי.. חייבת להיות סיבה..
אני לא יודעת בדיוק מה הקטע שם ואיך זה קורה אבל מנסיוני בבדידות זה די הולך ככה.. ברגע שתעריכי את עצמך יותר ותשדרי את זה, אנשים יותר יירצו להיות סביבך.. ברגע שתרדפי אחרי אנשים ותשדרי שאת "צריכה" אותם, במרכאות אני כותבת כי בסך הכל זה ממש בסדר וממש אנושי שיש צורך לאנשים סביבך.. אבל ברגע שאת משדרת שאת מעריכה את עצמך ויש לך כבוד לעצמך ואת לא מתכוונת לרדוף ו או להתחנן ולהרגיש קטנה..
אז איכשהו.. אנשים יותר יירצו להיות לידך
 
אני לא יודעת..

אם ידעתי למה מתעלמים, אולי יכולתי לעשות משהו.
ביליתי שנים מהחיים שלי, או יותר נכון את כל החיים בניסיון להבין ואין לי תשובה.
ומהניסיון שלי, זה לא עזר, גם כשהערכתי את עצמי, לא רצו אותי, גם כשלא, לא רצו, אפילו כשהתעלמתי לא רצו, בקיצור מיציתי את כל האופציות...וכלום לא עבד..
 

עטררר

New member


הפתרון שלי.. לצאת מהמרחב הזה..להכיר אנשים חדשים.. ללכת למקומות חדשים.. תמיד יהיה שם מישהו שיאהב אותך באמת, שיהיה חיבור אמיתי..
מניסיון..
אל תפחדי להרחיק ואל תפחדי לצאת ולחפש
 
אבל ניסיתי...

עוד אנשים, עוד מקומות, התנהגות שונה, מחשבות שונה.
הכל חוזר על עצמו שוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב....
 
לא יכולה יותר

לא יכולה
לא יכולה
לא יכולה
לא יכולה
לא יכולה
לא יכולה
לא יכולה
לא יכולה
לא יכולה
לא יכולה
לא יכולה
לא יכולה
 
עוד דמעה זולגת..

ועוד אחת, ועוד אחת...
עד שבסוף יגמרו גם הדמעות..
וגם אני...
ואז יהיה קל יותר, אז...
(לא הודעת התאבדות או משהו)
 
למעלה