מוזה

Zadig

Well-known member
רק לרדת כמה תחנות לפני
כדי ללכת ברגל ברחובות מוכרים
לחלץ עצמות, לראות יפים,
פוזאים, בנות, ואת אף אחד.

גוזמים עכשיו את עצי השדרה,
הכלב שמובל מולי חרד מזה,
ואין טעם להרגיע אותו,
אני לא מכיר אותו,
ולא רוצה להכיר את הגבירה,
יש לה תחת גדול מידי.

פתאום רמזור אדום באמצע השלווה,
עומדים אני הכלב החרדתי וגבירתו,
ואשה עם כלב צעיר מתחנף.

הגבירה שאלה את האשה,
"זות היא ?"
"כן"
הרחתי ריח מוכר,
עשרה ימים לא אכלתי בשר,
כל דבר מזכיר שניצל.

ושעטתי ברמזור ירוק
למוזה הבאה.
 

שירה כמים 1959

Well-known member
איזה יופי. מרענן כל כך. השילוב של אמורפי וכללי וקונקרטי.
המשפט "פתאום רמזור אדום באמצע השלווה", מבריק בעיניי..
לוקחת אותו לכתוב ממנו אולי.
 
למעלה