מוזיקה קלאסית ושיתוף קבצים
לאחרונה אני חושב יותר ויותר על מעמד תוכנות שיתוף הקבצים השונות בכל הקשור למוזיקה קלאסית. המצב הוא כיום שבאימיול (הרבה יותר מבכל מקום אחר) יש מבחר בלתי נתפס של הקלטות קלאסיות מובחרות, לרוב באיכות מעולה, וכמובן - בחינם. העמדה הקנונית נגד שיתוף קבצים ידועה (פגיעה באמנים וכו'), אבל אני חושב שבכל הנוגע למוזיקה קלאסית, המצב שונה: המוזיקאים מתפרנסים בעיקר מקונצרטים, ועל כן הפגיעה לכאורה בהם היא פחותה. כמו כן, יש אלמנט נוסף אותו יש לקחת בחשבון - קירוב לבבות; בעולם המוזיקה הקלאסית לא מפסיכים להתלונן על אובדן קהל, לתחום שנגישותו למי שידו אינה משגת ממילא קשה (דיסקים עולים לא מעט, קונצרטים גם כן, רכישת השכלה מוזיקלית אף היא...). במצב כזה, אני מכיר כמה וכמה אנשים שהגיעו אל המוזיקה הקלאסית אך ורק דרך אימיול. אנשים שאותה נגישות חינמית של יצירות הובילה אותם להיכרות מעמיקה עם חלקים נרחבים של הרפרטואר, היכרות שהם לא היו יכולים לחלום עליה בלי האימיול. אותם אנשים שהורידו יצירות מאימיול, הם אלו שבעתיד ילכו לקונצרטים. ההיצע העצום והנגיש באימיול של מוזיקה קלאסית (כמויות בלתי נתפסות, תבדקו בעצמכם...), מלמד שאלו לא מקרים בודדים, זו תופעה רחבת היקף: אימיול מקרב אנשים למוזיקה קלאסית, באופן משמעותי. על כן אני מוצא שראוי לשקול מחדש עמדות מסורתיות נגד שיתוף קבצים בכל הנוגע למוזיקה קלאסית, לאור המצב הייחודי הזה. מה דעתכם?
לאחרונה אני חושב יותר ויותר על מעמד תוכנות שיתוף הקבצים השונות בכל הקשור למוזיקה קלאסית. המצב הוא כיום שבאימיול (הרבה יותר מבכל מקום אחר) יש מבחר בלתי נתפס של הקלטות קלאסיות מובחרות, לרוב באיכות מעולה, וכמובן - בחינם. העמדה הקנונית נגד שיתוף קבצים ידועה (פגיעה באמנים וכו'), אבל אני חושב שבכל הנוגע למוזיקה קלאסית, המצב שונה: המוזיקאים מתפרנסים בעיקר מקונצרטים, ועל כן הפגיעה לכאורה בהם היא פחותה. כמו כן, יש אלמנט נוסף אותו יש לקחת בחשבון - קירוב לבבות; בעולם המוזיקה הקלאסית לא מפסיכים להתלונן על אובדן קהל, לתחום שנגישותו למי שידו אינה משגת ממילא קשה (דיסקים עולים לא מעט, קונצרטים גם כן, רכישת השכלה מוזיקלית אף היא...). במצב כזה, אני מכיר כמה וכמה אנשים שהגיעו אל המוזיקה הקלאסית אך ורק דרך אימיול. אנשים שאותה נגישות חינמית של יצירות הובילה אותם להיכרות מעמיקה עם חלקים נרחבים של הרפרטואר, היכרות שהם לא היו יכולים לחלום עליה בלי האימיול. אותם אנשים שהורידו יצירות מאימיול, הם אלו שבעתיד ילכו לקונצרטים. ההיצע העצום והנגיש באימיול של מוזיקה קלאסית (כמויות בלתי נתפסות, תבדקו בעצמכם...), מלמד שאלו לא מקרים בודדים, זו תופעה רחבת היקף: אימיול מקרב אנשים למוזיקה קלאסית, באופן משמעותי. על כן אני מוצא שראוי לשקול מחדש עמדות מסורתיות נגד שיתוף קבצים בכל הנוגע למוזיקה קלאסית, לאור המצב הייחודי הזה. מה דעתכם?
