סיפור ../images/Emo143.gif
המממ... כשדיברת על שילוב של עשב וכלב... לא התכוונת לעשב ההוא שמגישים בקופישופס באמסטרדם נכון..?
----------------------------------------------------------------- הסיפור המצורף לקוח מתוך "הטאו של פויה", מאת אריה י. לייב ("עדן") בהוצאת גל. ספר זה הוא אוסף סיפורים משעשעים הסובבים סביב רעיונות הלקוחים מחיינו, ומפילוסופיות מהמזרח הרחוק. 23 סיפורים בסה"כ, מומלץ בחום. אני יודע שזה לא המקום לביקורת ספרות, אבל זה כל כך כל כך נראה לי רלוונטי להודעה המקורית, על שיבוט של חזיר ותרד... היות וזה לא למטרות רווח, הרשיתי לעצמי לצרף כאן קטעים מאחד הספורים שם: "כיצד שקעה יבשת אטלנטיס". מבחינת הנפח זה בערך מחצית הסיפור, והמלצה חמה לי אליכם לקרוא אותו במלואו, ואי אילו סיפורים אחרים מהספר הזה.. " האם סיפרתי לכם כבר על הגלגול שלי בתור מיקרוביולוג ומדען גנטיקה מטורף שגרם לשקיעתה של יבשת אטלנטיס, אחרי שהכליא ארנב עם גזר וגבר נשוי עם נערת ליווי? ובכן, מעשה שהיה כך היה: באותו גלגול נולדתי באטלנטיס לאב שהיה מעבד תמלילים ואמא שהיתה מחשב-על. שניהם עבדו בסוכנות חלל קטנה ועד גיל שבע השאירו אותי לשחק לבד עם רובוטריק חמוד בשם יוסל´ה. זה גרם לי להתפתחות חד- צדדית שמאוחר יותר נכנסה לספרי הפסיכולוגיה בשם ´תסמונת המבריק הדבילי". הייתי מבריק מבחינה שכלית אך די דבילי מבחינה רגשית. אני זוכר שהחלום שלי בתור פעוט בן שלוש היה להיכנס למאיץ חלקיקים, להפוך לדרקון לייזר, ולשרוף באש את הטיטול החשמלי שלי, דבר המעיד ללא ספק שכבר אז הסתמנה בי איזו מופרעות השכיחה בגאונים מהסוג שלי. ...באטלנטיס אנשים העריכו מעל הכל מוח מבריק ונורא אהבו את המשפט : "האדם משתמש רק ב0.056 מיכולתו השכלית" - אף אחד לא שם לב לדביליות שלי ולכך שהשתמשתי רק ב0.003 מיכולתי הרגשית. ...בגיל ארבעים זעזעתי לראשונה את הקהילה המדעית כאשר שחררתי לחופשי יצור כלאיים משונה בשם ´רבי שובבני´. הוא היה הכלאה של רב אורתודוקסי עם רקדן בלט שמנמן ואליל נוער ידוע לשמצה. יצור זה זימר שירים כל-כך מעוררי כיסופים ופרובוקטיביים עד שהמשטרה החרימה לי את כל המהדורה הראשונה שלו. פרקליטות המדינה טענה שאנשים הופכים להיות דתיים מדי ורוצים לעבוד רק את השם, מה שלא משאיר להם זמן לעבוד לשם פרנסתם. "במקום שיקומו לתפילת שחרית, ירוצו למקווה וינסו לתפוס מלאכים, עדיף שיקומו לעבודה, ירוצו לאוטובוס, וינסו לא לרמות את מס הכנסה," גיחך בבוז פרקליט מדינה מוכה חולין. ...אחרי שבע-עשרה שנה של מחקר וניסוים שיחררתי לאויר העולם את ´נומינוזיס-ויוה-ארוטיקוס´, חידק זעיר שכל מי שנדבק בו נתקף בתשוקה חסרת מעצורים לחיים. אנשים רצו פשוט לחיות ; לחיות בשמחה, בלהט, במלוא החושים, מתוך אהבה גדולה. אפילו המיקרוביולוגים נטשו את מעבדותיהם והלכו הביתה, לחיות בחיק משפחותיהם, שאותן הפקירו מזה שנים. אף אחד לא רצה לסבול, להתכחש לצרכיו האמיתיים, או ליצירתיות שלו. הם אפילו לא ביקשו העלאה במשכורת, הם פשוט קמו ועזבו, ללא מילה אחת של הסבר או התנצלות. ניצחוני על הממסד היה שלם. לרוע מזלי, הוירוס שלי שפגע בכולם לא פגע בי משום מה, אולי מפני שראה בי את אביו הרוחני. השכל שלי המשיך להשתולל ולהמציא תעלולים וחידושים. כך עלה בדעתי ליצור יצור שיכיל בתוך עצמו את מקור סיפוקו וכך יהיה מאושר לעולם. ערכתי שוב מאות נסיונות להכליא כדוריות דם של שתיין עם מולקולות של אלכוהול. קבלתי אמנם שתיין כרוני, אך הוא לא נראה לי מאושר במיוחד, כיוון שרוב הזמן היה שקוע בשנת שיכורים. הצלחתי רק בשני מקרים, כאשר הכלאתי ארנב עם גזר וגבר נשוי עס נערת ליוי. יצורים חדשים אלו נראו לי שקועים בטראנס של אושר רציף. מי היה מסוגל לתאר לעצמו שהארנבגזר ילקה בשגעון גדלות, ימריד את כל הארנבים וישתלט על עיר הבירה של אטלנטיס? הגברזנזון ניסה להשתלט על הארנבגזר, אך מכיון שהיה שקוע באורגיה פנימית, לחץ בטעות על הכפתור הלא נכון וגרם לשקיעתה של אטלנטיס. במבט לאחור, אני מודה שהיה עלי להיות הרבה יותר זהי בנסויי המדעיים, אך למה אתם מצפים מאדם שמנצל רק 0.003 מיכולתו הרגשית."