johnnygirl8
New member
[מוזר מה שהולך איתי..]
כבר המון זמן שלא הרגשתי צורך כזה ללכת. פשוט לזרוק את כל מה שיש לי וכל שהצלחתי להשיג ולהתפרק לאלף חתיכות. אני זוכרת איך זה מרגיש. וכמה סיפוק יש שם. וכמה כאב. וכמה זה אף פעם לא שווה את זה. ובכל זאת.. משהו בי צועק למקום ההוא.. אני חזקה מזה. אני יודעת. רק שאני לא בטוחה עד כמה בא לי עכשיו להיות חזקה. אנחנו ביחד כבר חמישה חודשים. ואני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך כל-כך. ויש לי דמעות בעיניים כשאני כותבת. קשה לי להודות בפנייך ולהגיד או אפילו לכתוב את זה על הדף - משהו עדיין לא בסדר בכל זה. כי איך, עם כל האהבה הזו, עדיין מדי פעם עולות בי המחשבות על ההוא והגעגוע הזה שלא נגמר? ואיך אני לא מצליחה לעמוד בפיתויים האלה? (כאילו, רוב הזמן כן.. אבל לפעמים..) ואיך לפעמים משהו בתוכי אומר שזה פשוט לא נכון ככה? ואיך יכול להיות בכלל שאני בוכה עכשיו? ומה, לעזאזל, כל-כך כואב לי? ובתוך כל זה - אני לא רוצה לוותר עלייך. אני לא. אבל כן. אבל לא. אוף. אני רוצה שיכאב. אולי אני פשוט כבר לא יודעת לחיות כשטוב. אולי התרגלתי. אולי זה הרבה יותר נוח או מרגיש הגיוני כשכואב. אולי אני פשוט צריכה לכתוב. ... נמאס לי כבר מהכמויות הלא הגיוניות של האהבה שיש בי. ...
כבר המון זמן שלא הרגשתי צורך כזה ללכת. פשוט לזרוק את כל מה שיש לי וכל שהצלחתי להשיג ולהתפרק לאלף חתיכות. אני זוכרת איך זה מרגיש. וכמה סיפוק יש שם. וכמה כאב. וכמה זה אף פעם לא שווה את זה. ובכל זאת.. משהו בי צועק למקום ההוא.. אני חזקה מזה. אני יודעת. רק שאני לא בטוחה עד כמה בא לי עכשיו להיות חזקה. אנחנו ביחד כבר חמישה חודשים. ואני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך כל-כך. ויש לי דמעות בעיניים כשאני כותבת. קשה לי להודות בפנייך ולהגיד או אפילו לכתוב את זה על הדף - משהו עדיין לא בסדר בכל זה. כי איך, עם כל האהבה הזו, עדיין מדי פעם עולות בי המחשבות על ההוא והגעגוע הזה שלא נגמר? ואיך אני לא מצליחה לעמוד בפיתויים האלה? (כאילו, רוב הזמן כן.. אבל לפעמים..) ואיך לפעמים משהו בתוכי אומר שזה פשוט לא נכון ככה? ואיך יכול להיות בכלל שאני בוכה עכשיו? ומה, לעזאזל, כל-כך כואב לי? ובתוך כל זה - אני לא רוצה לוותר עלייך. אני לא. אבל כן. אבל לא. אוף. אני רוצה שיכאב. אולי אני פשוט כבר לא יודעת לחיות כשטוב. אולי התרגלתי. אולי זה הרבה יותר נוח או מרגיש הגיוני כשכואב. אולי אני פשוט צריכה לכתוב. ... נמאס לי כבר מהכמויות הלא הגיוניות של האהבה שיש בי. ...