מוטיבים פגאניים במקרא

[רועי החושב]

מוטיבים פגאניים במקרא

אין זה סוד שהמקרא שזור באינספור מוטיבים פגאניים, והדבר נחקר רבות.
אני נוטה לדעה שגם כשיש שם מוטיבים פגאניים, הם מקבלים "טוויסט" כלשהו ששולל את רעיון האלילות שבהם.
למשל- הרעיון הפגאני של הקרבת הבן, הופך להיות, בסיפור העקדה, לשלילתו הגמורה של רעיון זה באופן משעשע משהו- היגיינה מינית של הבן.
אולי יש פה עידון של הדחף האלילי עד לכדי הפיכתו למשהו יומיומי, משעמם, תועלתני. ה"עורלה" מקבלת משמעות סימלית של הקורבן, ושל משהו מלוכלך, טמא, בעת ובעונה אחת. זו סינתזה רעיונית של מושג הקורבן ומושג הטמא שמשמעותה- להקריב את מושג הקורבן עצמו.
הקרבת מושג הקורבן פירושה מנטליות של תרבות גבוהה. חשיבה שאין בה מושגיות סאדו מזוכיסטית, ברברית. חשיבה שמודה בקיומו של הסבל ושואפת להימנע ממנו.
האם ל' התייחס לנושא הרחב הזה- מוטיבים פגאניים בכלל ומוטיב הקרבת הבן בפרט?

 

[u r i el]

ראה למשל שמות כב' כח'

כעדות לכך שהמקרא משקף כמה מסורות.
מבחינת 'ביקורת המקרא' לא אוכל לומר לך אם סיפור העקדה בבראשית קדום או מאוחר לספר שמות אולם למרות סיפור העקדה יש עדויות אחרות לא רק לקיום הנוהג הפגני של הקרבת בנים אלא ניתן לכאורה למוצאו כצו.
במקום אחר מומרת ההקרבה בפדיון למשל שמות יג ' יג', וכך מתקיים המנהג של "פדיון בן בכור" עד עצם היום הזה.

לא מכיר התייחסות של ל' לנושא.