מוטיב האמת
אני מוצאת כי ב"חומריו האפלים" פולמן משוחח עם "המערה" של אפלטון, במובן זה שהממסד הדתי שהנהיג "הסמכות" משול לצללים, ואילו האמת נמצאת מחוץ למערה. לכן כשמארי מוותרת על הנזירות, היא הופכת למדענית. זה לא מקרי, הדעת היא מרד! הדעת קשורה גם למיניות (ועל כך בהזדמנות), אבל אם תחשבו על זה- גם בסיפור גן העדן הנחש מפתה את האשה לאכול מפרי עץ הדעת, ובאותה הזדמנות גם מסתבר שהנחש מדבר אמת בעוד ש... אלהים משקר! אלהים מזהיר מאכילה מעץ הדעת תחת האיום "פן תמות", ואילו הנחש אומר לאשה "לא מות תמותון כי יודע אלהים כי ביום אכלכם והייתם כמוהו יודעי טוב ורע" (מקווה שציטטתי נכון, זה בבראשית ג'). וכולנו יודעים איך זה נגמר! השקר הראשון בתנ"ך, ולא תאמינו מפי מי! מארי משמשת כנחש במובן זה שהיא חושפת את האמת, זו שמנוגדת לדת וגם מציגה את התשוקה כדבר חיובי (ואילו בתנ"ך התשוקה היא עונש "ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך" זה העונש של האשה על הפרת האיסור), ובכך יוצאת כנגד הדוגמה הדתית שרוצה לבטל את המיניות על ידי קיטוע. היציאה מהמערה היא ה"גירוש" מגן העדן, או מעתה אמור "היציאה הגן העדן"?
אני מוצאת כי ב"חומריו האפלים" פולמן משוחח עם "המערה" של אפלטון, במובן זה שהממסד הדתי שהנהיג "הסמכות" משול לצללים, ואילו האמת נמצאת מחוץ למערה. לכן כשמארי מוותרת על הנזירות, היא הופכת למדענית. זה לא מקרי, הדעת היא מרד! הדעת קשורה גם למיניות (ועל כך בהזדמנות), אבל אם תחשבו על זה- גם בסיפור גן העדן הנחש מפתה את האשה לאכול מפרי עץ הדעת, ובאותה הזדמנות גם מסתבר שהנחש מדבר אמת בעוד ש... אלהים משקר! אלהים מזהיר מאכילה מעץ הדעת תחת האיום "פן תמות", ואילו הנחש אומר לאשה "לא מות תמותון כי יודע אלהים כי ביום אכלכם והייתם כמוהו יודעי טוב ורע" (מקווה שציטטתי נכון, זה בבראשית ג'). וכולנו יודעים איך זה נגמר! השקר הראשון בתנ"ך, ולא תאמינו מפי מי! מארי משמשת כנחש במובן זה שהיא חושפת את האמת, זו שמנוגדת לדת וגם מציגה את התשוקה כדבר חיובי (ואילו בתנ"ך התשוקה היא עונש "ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך" זה העונש של האשה על הפרת האיסור), ובכך יוצאת כנגד הדוגמה הדתית שרוצה לבטל את המיניות על ידי קיטוע. היציאה מהמערה היא ה"גירוש" מגן העדן, או מעתה אמור "היציאה הגן העדן"?
עישון אופיום זה לא שיא צלילות הדעת, אלא ההפך הגמור, לא? ואם כך, אז אולי יש כאן קריצה ל"אופיום להמונים"? ומה עם משל המערה? אתה מוצא אותו בסדרה? אגב, לימדתי השבוע על חנוכת בית המקדש, וכשביקשתי לסכם אמר לי תלמיד: "למדנו על אנשים שבונים בית לחבר הדימיוני שלהם", אז המלצתי לו על "חומריו האפלים". זו היתה בדיחה ממש טובה 