מוטיב השינה וההתעוררות ביהדות

יוסיKLE

New member
מוטיב השינה וההתעוררות ביהדות

שלום, אני צריך ורוצה ללמוד את נושא השינה וההתעוררות ביהדות או בחסידות. אני רוצה ללמוד נושא זה הן על-ידי קריאת חומר עיוני, והן סיפורים הקשורים לשינה והתעוררות. אשמח לכל קישור/עזרה לנושא זה. תודה
 
אני יכול רק להסיק מהמצוות המעשיות

כאשר יהודי קם בבוקר, עליו ליטול ידיים מאחר והטומאה שהשתכנה בו בלילה מתרכזת עכשיו בקצות אצבעותיו והנטילה מסלקת אותה גם משם. אני חושד שמי שקבע הלכה זו (מצאתי אותה לפני הרבה שנים בקיצור שולחן ערוך מאת קארו) ראה את השינה כממוות בזעיר אנפין, ולכן כמו שהמת טמא, גם הישן טמא. יחד עם זאת איני מכיר איסור על כהן להתקרב לאדם ישן, או טקסי הטהרות של אדם שנגע באדם ישן כך שטומאתו של הישן פחותה בוודאי מטומאת המת.
 
אני חושב שמה

שיוסי התכוון אליו בשינה ובהתעוררות הוא לא במובן הרגיל והמקובל שאנו מתייחסים אליהם אלא במובן של מצבי-תודעה גבוהים ונמוכים, בדרך בה גורדג'ייף, או אפילו הבודהה, מתכוונים כשהם משתמשים במילים אלה. על פי גורדג'ייף והבודהה, המצב אותו אנו מכנים 'ערות' (להבדיל משנת-הלילה או השלאףשטונדה בצהריים
) היא רק ערות יחסית, בעוד שיש מצב תודעה גבוה יותר שנקרא התעוררות (בבודהיזם - "בודהי" בשפות פאלי וסנסקריט) בו העירות היא מוחלטת. ממש בתמצות, ערות (וכאן אני מתייחס למשמעותה של מילה זו רק על פי תורתו של הבודהה), היא מצב בו האדם מודע באופן מוחלט הן לאופנים בה פועלת תודעתו על כל היקף תפישתה, רבדיה ועומקיה - ובו בזמן תופש את המציאות שמחוצה לו באופן ישיר ובלתי-אמצעי לחלוטין, כלומר ללא הסינון והמיסוך של הפרשנויות המנטאליות והרגשיות שבאמצעותם אדם שאינו ער תופש את המציאות. אני לא יודע אם כל זה make sense to you, כמו שאומרים לפעמים.
 
איני יודע אם אלה קיימים בכלל ביהדות.

בדתות אחרות יש התגלויות דרך טראנסים, ביהדות הדבר הקרוב ביותר לזה שאני מכיר זה מגידים המתגלים בחלום בכלל, היהדות עד לתקופתו של האר"י לא ראתה מיסטיקה בעין יפה. זוהי דת מעשית, ואלה שמעיזים לחקור במופלא מהם מסתכנים במוות, שגעון, או התפקרות כפי שקרה לארבעה שנכנסו לפרד"ס.
 
../images/Emo27.gif

קודם אתחיל בזה שהתעוררות, לפחות על פי הבנתי את תורתו של הבודהה, למרות שייתכן ויש בה אלמנטים אקסטטים, אינה טראנס מכל סוג שהוא, אלא אחרת: בהירה, צלולה, מלאה בשלווה ויחד עם זאת מלאה בחיוניות. כשמה כן היא - התעוררות ממצב דמוי חלום ואשליה, מצב התודעה בו מרביתנו שוהים במשך רוב, אם לא כל, חיינו, אליו בטעות אנחנו מתייחסים כ *מציאות*. בהתייחס ספציפית לדבריך, אני כמובן לא מסכים איתך: היהדות למן ימיה הראשונים ועד לימינו אלה רצופה באירועים מיסטיים מכוננים, החל מחלומו של יעקב, חלומותיו של יוסף, מעמד מתן-תורה בהר סיני (האירוע המכונן הגדול ביותר של דת משה וישראל העתיקה והיהדות צאצאיתה) חזיונותיהם של הנביאים, של המיסטיקנים העברים הקדומים - רבים מהם מבין התנאים ("יורדי-המרכבה") והאמוראים, ובהמשך סיפורי הניסים המופלאים של הרבנים השונים מימי העבר ועד לימינו אלה, ביניהם מקובלים כמו הרמב''ן, אבולעפיה, האר''י, ר' יוסף קארו, הבעש''ט ותלמידיו, הליובאוויטשר, אבו-חצירה, ועוד רבים אחרים.העובדה שזרמים מסוימים בתוך היהדות מן העבר ועד לימינו אלה וחוקרים מסוימים באקדמיה מנסים (ודי מצליחים) להדגיש ולהציג את היהדות כדת שבעיקרה הינה מעשיות וראציונליות, ומקלפים ממנה את מימדיה המיסטייים והטראנסיים או האקסטטיים, לא אומרת שכך היא היהדות באמת. היהדות, הן העתיקה והן המודרנית יותר היא אוסף עשיר ביותר של רעיונות, דעות, הבנות וגם חוויות מיסטיות ודתיות שונות, מהן עוצמתיות מאוד. הניסיון להציג אספקט אחד או מס' אספקטים מצומצם שלה חוטא את מה שהיא באמת. מה אנשים לומדים בישיבות? לא רק הלכות של מצוות או הלכות משפט שבין אדם לחברו, אלא גם אגדות בהם רבנים שורפים את זולתם במבט עיניהם, מורידים גשמים (חוני המעגל), ר' ישמעאל הכהן שעלה לשמיים לברר את גורלו ואת גורל חבריו וכו'. להבנתי, פירוש נוסף לזה שהבאת לסיפור על ארבעה שניכנסו לפרד''ס הוא - שפשוט אין מה לעסוק במה שלא הכשרת את עצמך אליו. כלומר, לא הכניסה עצמה לפרד''ס היא הבעייתית, אלא שאנשים שאינם מוכשרים (במובן של הכשרה) לכניסה כזו - מוטב שלא ייכנסו.
 
אני דווקא כן מסכים עם עצמי

מפני שכמעט כל החזיונות ביהדות נחזו על ידי אנשים ערים. מצבם הנפשי הוא ענין לויכוח, וכבר הועלתה לא פעם הטענה שנביאים הם חולי נפש. שאול, כזכור, גילה סימנים של מניה- דיפרסיה ופאראנויה- ואת ההתגלות הציבורית הראשונה שלו עשה כאשר הצטרף ל"חבל נביאים" והתחיל להתנבא. גם כיום משתמשים מיסטיקנים חרדים במסרים המועברים על ידי ילדים אוטיסטים.
 
לא הבנתי על מה אתה מסכים עם עצמך ../images/Emo13.gif

על כך שבדתות אחרות יש התגלויות דרך טראנסים, שבהיהדות הדבר הקרוב ביותר לזה הם מגידים בחלום (שאותו הם חולמים בשנתם?) או לכך שהיהדות עד לתקופתו של האר"י לא ראתה מיסטיקה בעין יפה, או לשולשתם ביחד? לא טענתי שחוזי החזיונות ישנו בעת חזיונותיהם, וגם אינני מעריך, אומד או שופט את מצבם הנפשי. כל שטענתי הוא - שאף על פי שלמראית-עין היהדות היא דת ראציונלית-מעשית, בפועל יש לה גם צד דומיננטי אחר והוא הפאן המיסטי, ושהאירועים המכוננים שלה הינם מיסטיים פאר-אקסלנס כשהגדול שבהם הוא כמובן מתן-תורה בהר סיני, וזאת ללא שום קשר לכך האם האנשים במעמד זה ישנו, היו ערים או האם מצבם הנפשי היה מוגדר כיום כ *חולה*. ואם אתה אומר שלאנשים בני דתות אחרות היו התגלויות דרך טראנסים, למיטב זכרוני טראנסים מתרחשים בזמן ערות ולא בשינה, ולפיכך באותה נשימה אפשר לומר על הנבואה עצמה שהינה התגלות דרך טראנס. ואחרון חביב, להבדיל: שינה וערות על פי הדרך-הרביעית או על פי תורתו של הבודהה אינם מצבים טראנסיים, והדבר הזה שברגיל אנשים קוראים לו "ערות" דומה בטבעו יותר לשינה בעוד לאחר ההתעוררות (מה שאנשים קוראים לו בטעות "הארה") עירותו של אדם היא מוחלטת.
 

יוסיKLE

New member
לזה התכוונתי

אם כי להסביר הארה / התעוררות על-ידי המילים נתפס אצלי כבעייתי
 

יוסיKLE

New member
גם לזה קשה להדביק מילים,

זה גם העניין בכל הקואנים. שלמוח הרגיל הם לא עושים הגיון, אבל הם נחווים כנכונים / אפשריים במצב המואר. לעניות דעתי.
 
בוא ונהיה מציאותיים

אנשים מתקשרים במילים. גורדג'ייף מסר את משנתו במילים, בדיבור ובכתיבה. הבודהה דיבר במילים לתלמידיו. כן, ישנה מוגבלות במילים, ולא כל דבר אפשר להעביר במילים. יחד עם זאת כוחן של מילים הוא גדול מאוד, ולא תאמין כמה דברים נפלאים בכל זאת אפשר למסור באמצעותן. לא צריך להזכיר את מוגבלותן של מילים במקום בו למעשה הן אינן מוגבלות, כמו שרבים מהניו-אייג'יסטים עושים כתירוץ דמגוגי וככסת''ח לבורותם ולעילגות הלשון שלהם. את התופעה הזו שנקראת התעוררות, ובפי ההדיוטות הארה, יש בה דברים שאפשר לדעת אותם רק בידיעה בלתי-אמצעית ואין מילים יכולות לתאר אותן. אולם דברים אחרים בתופעה זו אפשר להסביר יפה מאוד במילים. העניין הוא ללמוד לדעת מה מועיל ומתי להשתמש בו. לתלמיד שהינו רק מס' פסיעות קלות לפני התעוררותו לא צריך להגיד הרבה, ופעמים לא מעטות מחווה-גוף, צעקה או חבטה יספיקו למסור לו את מה שאינו ניתן להעביר במילים. לעומת זאת לתלמידים אחרים - אם תאמר להם שאי אפשר להעביר להם את התורה במילים, או אם תשתוק, או אם תשתמש במחוות-גוף וכן הלאה (כפי שתיארתי קודם לכן) לא תועיל להם בכלום. אי שימוש במילים אינו כלל ברזל שיפה לכל מקרה.
 

יוסיKLE

New member
תגובה מהמותן ../images/Emo13.gif

נכון, אתה צודק כשאתה אומר שלתלמידים שונים אפשר למסור מידע בדרכים שונות. אבל אני לא מאסטר ואתה לא תלמיד שלי (למזלך) ואני לא תמיד יכול לדעת למי מתאימה חבטה ולמי קריצה. ונכון שגורדג'ייף ובודהה העבירו את תורתיהם בכתב אבל רוב רובה של התורה שלהם עברה בע"פ. וזו החשיבות לנוכחות של מאסטר אמיתי. אין ספק בליבי שאם היתה לך האפשרות ללמוד אצל מאסטר זן בארץ, או אצל בודהה בעצמו, היית מעדיף ללמוד אצל בודהה בעצמו. ומדוע? אולי משום שמשהו אחר יכול לעבור מבודהה שאיננו בדיוק מילים. וכאן אני נזכר בסיפור שבו המגיד ממזריטש (אם אינני טועה) לפני שהיה מגיד נכנס לבעש"ט כדי להיות תלמידו. הבעשט שואל אותו אם הוא יודע את הזוהר, והמגיד אומר שאכן כן. הבעשט פותח בעמוד מסויים ומבקש מהמגיד לפרש אותו. המגיד עושה כך והבעשט שותק. המגיד מבולבל לא יודע מה קורה ומבקש מהבעשט להגיד לו האם הוא טעה, והיכן הטעות. הבעשט אומר שאין טעות ומפרש את הפרשה. הבעשט אומר בדיוק את אותן המילים שבהם השתמש המגיד, אך כשהבעשט אומר את זה פתאום המגיד מבין. אז זה לא רק המילים. זה גם הטון, החיבור הפנימי שניתן לחוש אותו עם המילים. וכד'. גורדג'ייף אמר שההארה היא תודעה אובייקטיבית (אולי לא בהקשר הזה, אבל אני נותן לעצמי את החירות לייצר את ההקשר הזה). מה זה אומר? סתם מילים. אם אגיש לך שחוויית הארה שלי כללה תחושה ברורה שהזמן נושב דרכי, זה יגיד לך משהו? אולי רק אם חווית משהו דומה, אבל אז אין צורך במילים שלי. ונכון, אתה צודק שחוסר היכולת לתת תיאור מילולי נותן פתח לשרלטנים ועלגים למיניהם אבל שוב, זה משהו שניתן לחוש ולא רק באמצעות ניתוח תוכן הדברים. שבת חמימה ונעימה.
 
../images/Emo27.gif

הבודהה לא מסר שום דבר בכתב אלא רק בעל-פה. כ 300 או 400 שנים אחריו הדברים הועלו על כתב, ואני מסכים איתך לחלוטין ביחס לחשיבות של נוכחותו של המורה, וללא שום ספק הייתי מעדיף ללמוד אצל הבודהה ולא אצל מורה-זן בארץ, וממילא אין באמת מורי-זן בארץ, ולפחות לא מורה-זן אמיתי. יחד עם זאת: אין צורך שנהיה מורה ותלמיד אחד של השני, ומילים עדיין יכולות להביא תועלת רבה גם בין שנינו וגם בשיחה/דיון עם אנשים אחרים. למרות שהבודהה מיעט במילותיו כשדיבר על הנירוונה, אנחנו עדיין יכולים להבין ולהשיג קורטוב ממנה ע''י דברים אחרים שאמר במילים. שבוע טוב לך
 
למעלה