מוטרדת...

hadar_1

New member
מוטרדת...

ממה שהספקתי להכיר אותו - הוא מקסים. הוא טוב. הוא לא משחק משחקים. אכפת לו. אבל... כל הקשרים שהייתי בהם עד עכשיו - פשוט נגמרו. תוך זמן קצר הם נגמרו. הצד השני נעלם. ואני מודה שחלק באשמתי - לפעמים לא הייתי מספיק פתוחה איתם, לפעמים הייתי בשבילם סתם אחת יותר מאשר חברה. ככה התנהגתי לפחות. והפעם אני רוצה שזה יהיה שונה. אבל אני מפחדת. מפחדת שזה יגמר גם איתו. מפחדת שזה יהיה אותו דבר. מפחדת שאני אהיה איתו ולא יהיה לנו על מה לדבר, ואז הפגישה תסתכם בהתחרמנויות. מפחדת לשעמם אותו. אני רוצה יותר מזה. מגיע לי יותר מזה. אני פשוט לא יודעת איך להגיע לשלב הזה. השלב הזה של האינטימיות. שאני הופכת להיות החברה של מישהו. זאת שהוא לא יכול לחיות בלעדיה. זאת שהוא מדבר עליה כל הזמן.
 

magenta73

New member
קודם כל תרגעי

היית רוצה להיות עם משהו שאת כל החיים שלו? או בכלל שהאישה היא כל החיים שלו? פף... משעמם... אחרי שנרגעת... תרגעי שוב. ככה זה, ההתחלה, האי וודאות... זה כל הכיף... ובכל הקשר לפחד... הפחד תמיד קיים. פשוט צריך ללכת איתו. לא נגדו, ללכת למרות... לא בגלל... בהצלחה
 
הפחד הוא זה שהורג אותנו.

הוא זה שגורם לנו לפתח סיפורי קונספירציה בראש. וכשאין מישהו שישלול אותכם - אז גם פתרונות לסיפורים האלה - וכו' וכו' וכו' - ואין לזה סוף. אל תבני מגדלים באויר - ובטח אל תחשבי לגור בהם - כי בסופו של דבר מישהו יאלץ לשלם שכר-דירה. ובטח שלא כדאי להתחיל ליצור נבואות שיגשימו את עצמן.... תתני מעצמך את מה שאת יכולה - ללא חשש - בלי לחשוב על מחר. ותזכרי - את לא היחידה שצריכה להפעיל את המנוע הזה שנקרא "מע'-יחסים" אל תראי את זה כנטל בלעדי שלך ולכן גם האחריות כזו... יהיה בסדר - לנשום עמוק ולשחות לאט לאט...
 

hadar_1

New member
../images/Emo26.gif

אתם אומרים דברים חכמים... לקחתי לתשומת לבי. תודה
 
למעלה