שני פרפרים
New member
מוכנה להפסיק
היי, אני מעשנת מזה 5 שנים, בערך קופסה ביום. ניסיתי בעבר להפסיק כמה פעמים, גם באמצעות הספר "הדרך הקלה" (שלמרות הכשלון, אני משוכנעת שזו הדרך היחידה מבחינתי, הסבר מיד), הכי הרבה שהצלחתי להגיע אליו הייתה הפסקה של שלושה שבועות, לפני כשנתיים. אחרי שכשלתי בפעם האחרונה, החלטתי שכנראה לבינתיים אני לא מסוגלת להפסיק, בתוספת כל שאר התירוצים הרגילים שאנו המעשנים מספקים לעצמנו, ובוודאי כולם פה מכירים היטב. הפוגה מתודית: מאז גיל צעיר הייתי במשקל עודף, אכלתי בכפיתיות וחשבתי שאין סיכוי שיום אחד אוכל לרדת במשקל. בעקבות כל מיני תהליכים שעברתי עם עצמי (והם סיפור ארוך ולא ממש רלוונטי לפורום הזה), התחלתי לפני כשנה להתמיד באורח חיים בריא, לאכול "נכון" (ובעיקר שפוי), ובחודשים האחרונים גם לעסוק בפעילות גופנית בקביעות (אם מישהו היה מספר לי לפני שנה וחצי ש*אני* אוכל *לרוץ* יותר מדקה וחצי בלי להתעלף, הייתי צוחקת לו בפרצוף!). כיום אני 30 קילו פחות ממשקל השיא שלי. הסוויץ' החשיבתי שגרם לי להצליח, ושאותו אני מנסה להעביר בכל מיני צורות גם לאנשים אחרים שמתמודדים עם תהליכים של ירידה במשקל (גם כאן ב"תפוז", אם כי מניק אחר) הוא לא להתייחס לתהליך כ"דיאטה", כאיזה עונש או מגבלה שאני משיתה על עצמי, אלא כמתנה שאני נותנת לעצמי - מגיע לי לחיות חיים בריאים, מגיע לי להיראות כמו שתמיד חלמתי, ובעצם נתתי לעצמי מתנה ענקית. ולמה כל הסיפור מהפסקה הקודמת, אתם שואלים? ובכן - לאורך כל התקופה הזאת, בה אני משכנעת את עצמי ואחרים עם המון חשיבה חיובית בכל מה שכתבתי קודם, ולכאורה מעניקה לעצמי חיים בריאים - המשכתי לעשן קופסת סיגריות ביום! (כן, כן, גם התירוץ של "אם אני אפסיק לעשן אני ישר אעלה את כל מה שהורדתי" כמובן נכנס לתמונה). ובכן - לא עוד! טריגר לגמרי לא רלוונטי גרם לי היום שוב לשאיפה להפסיק לעשן. כרגיל חשבתי לעצמי "נו, מה, שוב אני אקרא את הספר, ואפסיק, ואז אחזור, ושוב להתמודד עם תחושת הכישלון?" - ופתאום נפל לי אסימון במשקל שני טון על הראש: איזו מטומטמת! כל התובנות האלו שהביאו להצלחה שלי בתחום אחד - הן הכי הכי הכי רלוונטיות גם לזה. עכשיו כשאני חושבת על זה, מאד יכול להיות שחלק מהרעיונות שלי לגבי להפסיק לאכול באופן כפייתי בכלל הגיעו מהספר "הדרך הקלה" (למרות שקראתי, כאמור, את גרסת העישון. אני יודעת שיש לאלן קאר גם ספר בנוגע לאוכל, ומנחשת שהעקרונות דומים). וזהו. אפילו בלי לקרוא שוב את הספר (למרות שאקרא אותו הערב ובימים הקרובים כדי לקבל חיזוק), פתאום התמלאתי בתשוקה אדירה לתת לעצמי עוד מתנה אחת, בנוסף על אלו שנתתי לעצמי בשנה האחרונה: חיים ללא עישון. אני שמחה לומר שכיביתי את הסיגריה האחרונה שלי, ואין לי ספק שהיא באמת האחרונה, ושהפעם אני לגמרי במקום הנכון להפסיק*. נא להחזיק אצבעות, למרות שאין צורך! * יש מצב שאני אחזור לקרוא את הפוסט הזה בהמשך
.
היי, אני מעשנת מזה 5 שנים, בערך קופסה ביום. ניסיתי בעבר להפסיק כמה פעמים, גם באמצעות הספר "הדרך הקלה" (שלמרות הכשלון, אני משוכנעת שזו הדרך היחידה מבחינתי, הסבר מיד), הכי הרבה שהצלחתי להגיע אליו הייתה הפסקה של שלושה שבועות, לפני כשנתיים. אחרי שכשלתי בפעם האחרונה, החלטתי שכנראה לבינתיים אני לא מסוגלת להפסיק, בתוספת כל שאר התירוצים הרגילים שאנו המעשנים מספקים לעצמנו, ובוודאי כולם פה מכירים היטב. הפוגה מתודית: מאז גיל צעיר הייתי במשקל עודף, אכלתי בכפיתיות וחשבתי שאין סיכוי שיום אחד אוכל לרדת במשקל. בעקבות כל מיני תהליכים שעברתי עם עצמי (והם סיפור ארוך ולא ממש רלוונטי לפורום הזה), התחלתי לפני כשנה להתמיד באורח חיים בריא, לאכול "נכון" (ובעיקר שפוי), ובחודשים האחרונים גם לעסוק בפעילות גופנית בקביעות (אם מישהו היה מספר לי לפני שנה וחצי ש*אני* אוכל *לרוץ* יותר מדקה וחצי בלי להתעלף, הייתי צוחקת לו בפרצוף!). כיום אני 30 קילו פחות ממשקל השיא שלי. הסוויץ' החשיבתי שגרם לי להצליח, ושאותו אני מנסה להעביר בכל מיני צורות גם לאנשים אחרים שמתמודדים עם תהליכים של ירידה במשקל (גם כאן ב"תפוז", אם כי מניק אחר) הוא לא להתייחס לתהליך כ"דיאטה", כאיזה עונש או מגבלה שאני משיתה על עצמי, אלא כמתנה שאני נותנת לעצמי - מגיע לי לחיות חיים בריאים, מגיע לי להיראות כמו שתמיד חלמתי, ובעצם נתתי לעצמי מתנה ענקית. ולמה כל הסיפור מהפסקה הקודמת, אתם שואלים? ובכן - לאורך כל התקופה הזאת, בה אני משכנעת את עצמי ואחרים עם המון חשיבה חיובית בכל מה שכתבתי קודם, ולכאורה מעניקה לעצמי חיים בריאים - המשכתי לעשן קופסת סיגריות ביום! (כן, כן, גם התירוץ של "אם אני אפסיק לעשן אני ישר אעלה את כל מה שהורדתי" כמובן נכנס לתמונה). ובכן - לא עוד! טריגר לגמרי לא רלוונטי גרם לי היום שוב לשאיפה להפסיק לעשן. כרגיל חשבתי לעצמי "נו, מה, שוב אני אקרא את הספר, ואפסיק, ואז אחזור, ושוב להתמודד עם תחושת הכישלון?" - ופתאום נפל לי אסימון במשקל שני טון על הראש: איזו מטומטמת! כל התובנות האלו שהביאו להצלחה שלי בתחום אחד - הן הכי הכי הכי רלוונטיות גם לזה. עכשיו כשאני חושבת על זה, מאד יכול להיות שחלק מהרעיונות שלי לגבי להפסיק לאכול באופן כפייתי בכלל הגיעו מהספר "הדרך הקלה" (למרות שקראתי, כאמור, את גרסת העישון. אני יודעת שיש לאלן קאר גם ספר בנוגע לאוכל, ומנחשת שהעקרונות דומים). וזהו. אפילו בלי לקרוא שוב את הספר (למרות שאקרא אותו הערב ובימים הקרובים כדי לקבל חיזוק), פתאום התמלאתי בתשוקה אדירה לתת לעצמי עוד מתנה אחת, בנוסף על אלו שנתתי לעצמי בשנה האחרונה: חיים ללא עישון. אני שמחה לומר שכיביתי את הסיגריה האחרונה שלי, ואין לי ספק שהיא באמת האחרונה, ושהפעם אני לגמרי במקום הנכון להפסיק*. נא להחזיק אצבעות, למרות שאין צורך! * יש מצב שאני אחזור לקרוא את הפוסט הזה בהמשך