krembo1vanil
New member
מומלץ לקרוא(אומנם קצת ארוך אבל שווה
כל אדם מחפש דבר-מה, ולכאורה נראה שלכל אחד מטרות שונות. לאמיתו של דבר, הכול מבקשים דבר אחד ויחיד - אושר, אלא שכל אדם רואה את הדרך להשגת האושר בצורה שונה. יש המנסה להשיגו באמצעות הקמת משפחה, אחר - בצבירת ממון או בכוח פוליטי. כל אדם מאמין שככלות הכול האושר יושג. פעם אחר פעם הוא מנסה ופעם אחר פעם נכשל. בסופו של דבר עתיד כל אחד להבין, שהאושר אינו קיים בעולם התופעות, ושהכיוון שבו הוא מחפש את האושר הוא מוטעה. האדם המערבי המודרני הגיע לשלב בהתפתחותו, שבו הוא מבין, שלמרות ההתקדמות הטכנולוגית הוא אינו נוגע באושר של ממש. הוא אמנם משתמש במכשירים משוכללים מרובי לחצנים, ויש לו טלוויזיה בכבלים, פלאפונים, מגורים נוחים ומכוניות פאר - אך למרות כל אלה הוא אינו מאושר. האושר, כך נראה, אינו תלוי במידת ההתקדמות הטכנולוגית. אנשים מסוימים חווים אושר עקב שתיית אלכוהול. אם נבדוק את האלכוהול במעבדה, נגלה בו חומרים כימיים שונים, אך לעולם לא נמצא בו אושר. אנשים אחרים חשים אושר מהתבוננות בתמונה יפה - בתמונה יש חוטי בד וצבע, אך אושר אין בה. גם הכתוב פה לא יעניק לך אושר, אך באפשרותו להעניק לך את התובנה שהאושר אינו קיים בשום ספר, גם לא בסדנאות ולא בבני-אדם. בקריאתך זו אולי תוכל לגלות שבכל פעם שמופיע אושר - אין מקורו בחפץ, אלא בך עצמך. המחסן האינסופי של האושר הוא אתה. המסע אל האושר מתחיל מהמישור הגס ביותר - מהגוף הפיזי, וימשיך בטפרי הבאים דרך הרגש, המחשבה, האינטלקט והאינטואיציה, עד למרכז הקיום - למקום היחיד שאותו יכול כל פרט לכנות "אני". ההתמקמות באותו המרכז מלווה בגילוי מופלא: לכל ההתגלות הקוסמית יש מרכז אחד ויחיד. המרכז, ה"אני", אינו נפרד בכל אינדיווידואל, אלא אחד ויחיד לכל הקיים. האדם מזדהה עם גופו, עם הכרתו, עם רגשותיו ועם דברים נוספים רבים, ומרוב מעטים נשכח מלבו טבעו האמיתי. תהליך ההתבוננות בכל אחד מהמישורים מקדמו בהדרגה אל הפסגה הנמצאת בסוף המסע, והיא ההזדהות עם המתבונן האמיתי. כדי להבטיח את יציבותו של הבניין יש לבנות לו בסיס רחב וחזק. הדרך שבה הלכו גדולי הרישים והחכמים לפני אלפי שנים, מתחילה בתחנה הראשונה - בגוף הפיזי. יש להכירו, לדעתו ולאהוב אותו. מתוך כך תתעורר כלפיו הכרת תודה עמוקה. המסע אל האור הוא קשה ולעתים כואב ומאכזב, אך השהייה בחושך הנה בלתי אפשרית. חשוב להבין מראש שבמסע זה אין צורך להשיג דבר, כי אם להפך - רק להיפטר מחפצים, מצמידויות ומהזדהויות כוזבות. אל פחד - כי בעצם אין לך דבר להפסיד. קרל מארקס פנה לפועלי העולם בקריאה: "אל תפחדו, מפני שאין דבר שאותו אתם עלולים להפסיד - מלבד השלשלאות הכובלות אתכם". באמצעות האמרה הזו אני מזמין אותך אל הדרך, שכן מלבד אומללותך אין לך דבר להפסיד. מצא אדם שעיניו בורקות, ושאין בו שאלות, אדם שהוא עצמו משמש מושא עלייה לרגל, והנח את כל שלשלאותיך, את כל צמידויותיך, את כל אומללותך ואת כל בדידותך לרגליו. בכך תחל לפסוע בשביל שאין לו סוף, מפני שהוא הדרך לאינסוף. אל תירא, אל תפחד להרפות. נסוק מעלה והשאר את הפחד הרחק מטה. הפחד הוא השלשלאות שמונעות את התפתחותך. חוסר הביטחון והסכנה הם החיים, ואילו הביטחון המושלם הוא מוות. מדברי דוד הר ציון.
כל אדם מחפש דבר-מה, ולכאורה נראה שלכל אחד מטרות שונות. לאמיתו של דבר, הכול מבקשים דבר אחד ויחיד - אושר, אלא שכל אדם רואה את הדרך להשגת האושר בצורה שונה. יש המנסה להשיגו באמצעות הקמת משפחה, אחר - בצבירת ממון או בכוח פוליטי. כל אדם מאמין שככלות הכול האושר יושג. פעם אחר פעם הוא מנסה ופעם אחר פעם נכשל. בסופו של דבר עתיד כל אחד להבין, שהאושר אינו קיים בעולם התופעות, ושהכיוון שבו הוא מחפש את האושר הוא מוטעה. האדם המערבי המודרני הגיע לשלב בהתפתחותו, שבו הוא מבין, שלמרות ההתקדמות הטכנולוגית הוא אינו נוגע באושר של ממש. הוא אמנם משתמש במכשירים משוכללים מרובי לחצנים, ויש לו טלוויזיה בכבלים, פלאפונים, מגורים נוחים ומכוניות פאר - אך למרות כל אלה הוא אינו מאושר. האושר, כך נראה, אינו תלוי במידת ההתקדמות הטכנולוגית. אנשים מסוימים חווים אושר עקב שתיית אלכוהול. אם נבדוק את האלכוהול במעבדה, נגלה בו חומרים כימיים שונים, אך לעולם לא נמצא בו אושר. אנשים אחרים חשים אושר מהתבוננות בתמונה יפה - בתמונה יש חוטי בד וצבע, אך אושר אין בה. גם הכתוב פה לא יעניק לך אושר, אך באפשרותו להעניק לך את התובנה שהאושר אינו קיים בשום ספר, גם לא בסדנאות ולא בבני-אדם. בקריאתך זו אולי תוכל לגלות שבכל פעם שמופיע אושר - אין מקורו בחפץ, אלא בך עצמך. המחסן האינסופי של האושר הוא אתה. המסע אל האושר מתחיל מהמישור הגס ביותר - מהגוף הפיזי, וימשיך בטפרי הבאים דרך הרגש, המחשבה, האינטלקט והאינטואיציה, עד למרכז הקיום - למקום היחיד שאותו יכול כל פרט לכנות "אני". ההתמקמות באותו המרכז מלווה בגילוי מופלא: לכל ההתגלות הקוסמית יש מרכז אחד ויחיד. המרכז, ה"אני", אינו נפרד בכל אינדיווידואל, אלא אחד ויחיד לכל הקיים. האדם מזדהה עם גופו, עם הכרתו, עם רגשותיו ועם דברים נוספים רבים, ומרוב מעטים נשכח מלבו טבעו האמיתי. תהליך ההתבוננות בכל אחד מהמישורים מקדמו בהדרגה אל הפסגה הנמצאת בסוף המסע, והיא ההזדהות עם המתבונן האמיתי. כדי להבטיח את יציבותו של הבניין יש לבנות לו בסיס רחב וחזק. הדרך שבה הלכו גדולי הרישים והחכמים לפני אלפי שנים, מתחילה בתחנה הראשונה - בגוף הפיזי. יש להכירו, לדעתו ולאהוב אותו. מתוך כך תתעורר כלפיו הכרת תודה עמוקה. המסע אל האור הוא קשה ולעתים כואב ומאכזב, אך השהייה בחושך הנה בלתי אפשרית. חשוב להבין מראש שבמסע זה אין צורך להשיג דבר, כי אם להפך - רק להיפטר מחפצים, מצמידויות ומהזדהויות כוזבות. אל פחד - כי בעצם אין לך דבר להפסיד. קרל מארקס פנה לפועלי העולם בקריאה: "אל תפחדו, מפני שאין דבר שאותו אתם עלולים להפסיד - מלבד השלשלאות הכובלות אתכם". באמצעות האמרה הזו אני מזמין אותך אל הדרך, שכן מלבד אומללותך אין לך דבר להפסיד. מצא אדם שעיניו בורקות, ושאין בו שאלות, אדם שהוא עצמו משמש מושא עלייה לרגל, והנח את כל שלשלאותיך, את כל צמידויותיך, את כל אומללותך ואת כל בדידותך לרגליו. בכך תחל לפסוע בשביל שאין לו סוף, מפני שהוא הדרך לאינסוף. אל תירא, אל תפחד להרפות. נסוק מעלה והשאר את הפחד הרחק מטה. הפחד הוא השלשלאות שמונעות את התפתחותך. חוסר הביטחון והסכנה הם החיים, ואילו הביטחון המושלם הוא מוות. מדברי דוד הר ציון.