מונולוג מול מראה

s h i r k u s h

New member
מונולוג מול מראה ../images/Emo132.gif

אני מעתיקה לכם משהו שכתבתי לפני זמן מה בבלוג שלי, ויש לי גם שאלה בנושא אחרי הקטע: קמתי היום במצב רוח די מלנכולי, ללכת לעבודה היום ממש לא מתחשק, במיוחד שזה עד שמונה בערב אבל לפחות כבר יום רביעי ולא נשאר עוד הרבה עד הסופשבוע כשקמתי ציחצחתי שיניים <פרט מרתק, אני יודעת > ויצא לי להסתכל על המראה. קודם כל, אני אשתף אותכם במשהו די אישי: אני לא נוטה להסתכל הרבה על עצמי במראה כי לא אוהבת את מה שרואה, אני מסתכלת על המראה ורואה בחורה מכוערת, בחורה שאף אחד לא רוצה אותה, שקיימת רק כדי לעזור לאחרים תמיד. יצא לי תוך כדי הצחצוח שיניים לעשות מעין מונולוג עם עצמי מול המראה בלב: שאלתי את עצמי בלב מה אני חושבת על עצמי והתשובה הייתה: "מפלצת". אני יודעת שאני לא מפלצת, אפילו לא מתקרבת להיות אחת כזאת, אבל ככה מרגישה, מרגישה מכוערת, מרגישה שמרחיקה את כולם ממני. בואו נשים את הקלפים על השולחן: אם יהיו כמה בחורות, אני רוב הסיכויים לא איבחר ע"י הבחורים שם כי אני פשוט שירי הרגילה, שירי שעוזרת ותומכת בכולם אבל רק לעצמה לא עוזרת. אז אולי אני לא בדיוק מלכת היופי, ואולי אני לא יפה אבל אני זאת אני ואני צריכה לקבל את זה. אשמח לתגובות <ולא, אני לא מצפה לקבל הר של מחמאות של "את יפה" וכו`, זאת לא המטרה בפוסט, אלא לשמוע את דעתכם ואם זה מוכר לכם ומה עושים וכו`>. (נכתב ב- 30/3/05). ועכשיו לשאלה...
: כשאתם מסתכלים על עצמכם במראה או כשאתם חושבים על עצמכם מה אתם רואים, מה אתם חושבים על עצמכם
וגם... מזמינה אותכם לענות לי לשאלה בסוף הקטע- מה עושים כשמרגישים כל כך מכוערים
 

רותיקה

New member
שירוש ../images/Emo24.gif

דיון מעניין פתחת פה... אז ככה.... מה שלי יש להגיד בנושא הזה
לכל בן אדם יש את הימים היותר מוצלחים שלו, את השעות היותר מוצלחות שלו, את המצב רוח שלו- והכול ביחד מתקשר למראה החיצוני. אני אסביר את עצמיי.... אם קמתי בבוקר- וההרגשה הכללית שלי היא לא משהו- אז מן הסתם שאני אסתכל בראי- ולא אשמח למראה פניי... לדעתי הכול מתחיל מבפנים. אם יום אחד את תיהיי מאושרת- תשמחי- תצחקי.... ותסתכלי במראה- את תאהבי את מה שאת רואה. כי אולי זה ישמע נדוש ופלצני- אבל אני מאמינה שהאופי שלך- מה שיש לך בפנים- מקרין החוצה וזה נוגע גם למראה החיצוני. כמובן שגם לי יש ימים שאני מסתכלת במראה ולא מוצא חן בעיניי מה שאני רואה- אבל אני יכולה להגיד לך בלב שלם- שזה קורה רק כשגם ההרגשה הנפשית שלי היא לא משהו. במקרים כאלה אני פשוט נמנעת מלהסתכל עליי...
הסוד הוא לדעתי.. הכול מתחיל מבפנים...
 

s h i r k u s h

New member
../images/Emo45.gif

הקטע הוא שאני תמיד מרגישה מכוערת... כלומר... אני מסוגלת להיות הכי במצב רוח טוב בעולם ולהסתכל במראה והמצב רוח הטוב ייהרס לי כי אני ארגיש מכוערת וגם העובדה שלא ממש מתחילים איתי יותר מדי... זה לא ממש נותן ביטחון עצמי.
 
פעם בעבר...

חשבתי כמוך. מילא חשבתי.. הרגשתי. המראה היתה האוייב הראשון שפגשתי כשהתעוררתי, אחריו הגיעו המבטים של האנשים מולי ברחוב שניסיתי "לקרוא" את מבטיהם ולנחש אם הם חושבים עליי את מה שאני חושבת על עצמי. עבר זמן, ולמדתי בזכותי ובזכות אנשים קרובים יותר וקרובים פחות, שיש בי הרבה יותר ממראה. אצלי, זה התחיל מלהתמקד במראה במבט שלי. רק שם, לא יותר. גיליתי שם בחורה עצובה נורא, העצב הזה גרם לי לתקופה ארוכה של בכי כשרק הייתי מסתכלת על עצמי במראה. לאחר עוד תקופה, גיליתי עוד חלק בי שאני אוהבת וכך הלאה... כל פעם התמקדתי בחלקים שאהבתי בי כשהם הלכו והתרבו נתתי לעצמי להסתכל על כל ה"דמות" כולה. ואז... כבר לא יכולתי להרגיש כמו בהתחלה. למרות שאנחנו לא מכירות שולחת לך
ומאחלת לך למצוא בעצמך את הטוב שאחרים רואים בך. cami
 
וואו. ככה עשיתי עם הביטחון העצמי

בהתחלה היה רק תחום אחד שאהבתי בי - כשרון ציור. ואז הגיע עוד תחום. ועוד תחום. והיום, אני מסוגלת להגיד שאני אוהבת את עצמי, כי יש הרבה תחומים שאני אוהבת, ואת אלה שלא - אני מקבלת...פחות או יותר (כמובן, אם תופסים אותי במצב רוח טוב
) ההפרדה הזו לתחומים, בלי מכלול אחד - הקלה על תהליך הקבלה העצמית.
 

s h i r k u s h

New member
../images/Emo45.gif

הקטע שאני רואה רק את מה שרע וזה כביכול מודגש אצלי, רק הדברים הרעים שאני חושבת שאחרים חושבים עליי..
 
מראה מראה שעל הקיר....

אוחח איזו שאלה, שירקוש. אני והמראה לא חברות טובות. זו עובדה קיימת. סיפור האהבה שהיה לי עם המראה, היה אפיזודה קצרה (של כשנתיים), שהסתיים גם הוא כשהבנתי ששוב - מה שעיני רואות במראה הוא לא בהכרח מה שמשתקף. ואח"כ היו גם התקפי חרדה. להביט במראה - וזהו, היום מתחסל. (תקופה שחלפה עברה לה). היום יש בי יותר סבלנות. אני מבינה שמצב הרוח שלי משפיע על הבבואה שמשתקפת. אם אני עצבנית או עצובה, אני אראה במראה מישהי שהמראה שלה ממש לא מוצא חן בעיני. אם אני שמחה - אני אראה מישהי הכי יפה בעולם. גיליתי שהבבואה היא יותר אצלי בראש מאשר על גבי המראה. ועוד משו - נא לוותר על המילה מפלצת בהקשר שלך. נא לותר? מיד לוותר
 

BellA עלמה

New member
חברות? המראה היא אוייבת שלי

לצערי חצי קיר בחדר שלי הוא מראה כך שלא כלכך יכולה לחמוק מזה. אבל כל זה הולך להשתנות עם החלטה שלקחתי על עצמי
 

BellA עלמה

New member
מהפך

אני החלטתי שיש לי חצי שנה לעבוד על עצמי (דיאטה פעילות גופנית, בריאות) כי הגיעו מים עד נפש
 

opalit

New member
ה- מונולוג../images/Emo70.gif

עוד חוזר הניגון... חוזר וחוזר... לי יש סיפור של "ברווזון מכוער". למראה נקשרתי שנאתי ואהבתי ועדיין נקשרתי. היום אני שלמה, וכמו כולם יש ימים ויש ימים אבל אני לא מאמינה שזה מבפנים, אצלי בכל אופן, ז"א אני יודעת שיש בזה משהו אבל לא ברמות שזה יכול לשנות את ההשתקפות. עונה על השאלה: מה עושים- אין דבר כזה "אני מכוער" אין! תהיי יפה בשביל עצמך אח"כ תאירי ביופייך לשאר העולם... טיפים אין לי, אבל המון-
 

s h i r k u s h

New member
../images/Emo45.gif בהחלט

הדימוי העצמי הנמוך שלי הוא משהו שכבר שנים ככה, כך שלא ממש מצליחה להפנים את העניין שמראה זה לא הכל...
 
המראה ואני

אצלי זה קצת מורכב, שבוע שעבר הייתי בלונה פארק ונכנסתי למבוך הזה של המראות (לא משנה שלא הצלחתי למצוא את הדרך ויצאתי מהפתח כניסה ולא מהפתח של היציאה..) וכמו שהרגשתי שאני תקועה ומבולבלת במבוך, כך גם הרגשתי שאני תקועה ומבולבלת בתך עצמי. כשאני מסתכלת לעצמי בעיינים מלבד כל הדמעות הנסתרות שאני רואה אני חושבת שאני גם קצת יפה. אבל את הגוף שלי אני לא אוהבת בכלל בכלל, חה. מזל שבחדר שלי יש רק מראה קטנה של פנים ולא של גוף..
 
למעלה