צליליתה1
Well-known member
אמנם לא נהוג לחגוג כאן יום הולדת, אבל בשביל לודוויג (ואן בטהובן) ידידי לדעתי שווה לחרוג.
בטהובן נולד לפני 250 שנה, לא ברור התאריך, והוטבל בכנסיה ב 17 לדצמ.
בילדותי הושבתי בכח ליד הפסנתר, והוכרחתי לנגן מינימום שעתיים כל יום. אמא שלי רצתה, כמו הורים רבים, כולל אבא של בטהובן, שהיה זמר כושל, שאממש את החלום האבוד שלה. אבל אני, בניגוד לבטהובן, לא הייתי מוכשרת. כאילו, בסדר, מספיק מוכשרת כדי לנגן קצת, אבל ממש לא מעבר. שנאתי את הפסנתר, שנאתי את הנגינה, שנאתי להיות כלואה ליד הפסנתר ולשמוע חברים משחקים בחצר. עד שהגעתי לfur elise , שזו יצירה שכל תלמיד פסנתר מנגן. (זו יצירה קלה לנגינה, למרות שעכשיו שאני מסתכלת בתווים, לא מבינה מה כל כך קל שם)
ברגע שהצלחתי לנגן משהו שנשמע כמו מוסיקה ולא סתם תרגיל, התחלתי לנגן ואפילו קצת לחבב את הנגינה, והיום אני בוגרת קונסבטוריום גאה (לא האקדמיה בירושלים, או הקונסבטוריום בתל אביב, , סתם זה של הילדים)
הילדים שלי למדו מוסיקה רק כמה שרצו (וזה לא היה הרבה) לעומת זאת יש לי נכדים שמראים כשרון אמיתי ושמחה ללמוד.
במבט לאחור שיעורי הפסנתר לא היו לגמרי בזבוז זמן. למדתי משהו שנשאר איתי עד היום
לא, אני לא מנגנת, אבל אני מניחה שמשהו מהאהבה למוסיקה צמח שם.
הערך של בטהובן ב imdb שווה הצצה, היה פורה מאוד הבחור
בכאן קול המוסיקה, ב- bbc radio 3 ומן הסתם גם במלא תחנות רדיו אחרות אפשר לשמוע בימים אלה המון המון בטהובן.

בטהובן נולד לפני 250 שנה, לא ברור התאריך, והוטבל בכנסיה ב 17 לדצמ.
בילדותי הושבתי בכח ליד הפסנתר, והוכרחתי לנגן מינימום שעתיים כל יום. אמא שלי רצתה, כמו הורים רבים, כולל אבא של בטהובן, שהיה זמר כושל, שאממש את החלום האבוד שלה. אבל אני, בניגוד לבטהובן, לא הייתי מוכשרת. כאילו, בסדר, מספיק מוכשרת כדי לנגן קצת, אבל ממש לא מעבר. שנאתי את הפסנתר, שנאתי את הנגינה, שנאתי להיות כלואה ליד הפסנתר ולשמוע חברים משחקים בחצר. עד שהגעתי לfur elise , שזו יצירה שכל תלמיד פסנתר מנגן. (זו יצירה קלה לנגינה, למרות שעכשיו שאני מסתכלת בתווים, לא מבינה מה כל כך קל שם)
ברגע שהצלחתי לנגן משהו שנשמע כמו מוסיקה ולא סתם תרגיל, התחלתי לנגן ואפילו קצת לחבב את הנגינה, והיום אני בוגרת קונסבטוריום גאה (לא האקדמיה בירושלים, או הקונסבטוריום בתל אביב, , סתם זה של הילדים)
הילדים שלי למדו מוסיקה רק כמה שרצו (וזה לא היה הרבה) לעומת זאת יש לי נכדים שמראים כשרון אמיתי ושמחה ללמוד.
במבט לאחור שיעורי הפסנתר לא היו לגמרי בזבוז זמן. למדתי משהו שנשאר איתי עד היום
לא, אני לא מנגנת, אבל אני מניחה שמשהו מהאהבה למוסיקה צמח שם.
הערך של בטהובן ב imdb שווה הצצה, היה פורה מאוד הבחור
בכאן קול המוסיקה, ב- bbc radio 3 ומן הסתם גם במלא תחנות רדיו אחרות אפשר לשמוע בימים אלה המון המון בטהובן.
