מוסיקה, תאורה ואמנות - שאלת תם או

[neoM]

נכון מאוד

געגועיי ל"מושג".

 

[פוסטסמדר]

מהו המקום האופטימלי להצגת אמנות?

אם אתם מסכימים בענין ההגדרה הרחבה של האמנות - הרי שווה להציג אותה, לאו דווקא בגלריה. זאת, כיון שכל זמן שהאמנות מוצגת בגלריה, בגלל המעמד האליטיסטי שלה היום (לפחות ממה שאני מכירה בארץ), האנשים שיכולים להנות מחלק מהייצוגים שלה, לא יגיעו לגלריות שבהן היא מוצגת (אלא אם כן הם ילדי השכונה במעונות עובדים ברח עמוס, שלדברי הפקידה בגלריה נהנים בימים אלו לבקר שם). ואסיים בדוגמא נוספת, שיכולה היתה, לדעתי האישית, להיות מופצת ברבים - וידיאו-ארט של דורון סולומונס - הקוסם. כאן הייתי ממליצה להקרין את הסרט, כקדימון לסרטים בקולנוע.

 

[פוסטסמדר]

מוסיקה, תאורה ואמנות - שאלת תם או

מדוע המיצבים של דארן אלמונד (במוזיאון הרצליה, באולם השחור הענק עם הווידיאו של רכבת...), ושל אדם רבינוביץ (בגלריה דביר "דמיון חופשי), נכללים באמנות? אני מודה - אני תלמידה והרקע התאורטי שלי הוא די שטחי. אני מודה - המקורות שלי הם מהמוסיקה (גדלתי בבית שבו חיה מוסיקאית), מוסיקה "עושה לי את זה" ומנצחת בגדול כמעט כל דבר. אני מודה - אני מה זה אוהבת לרקוד, וכשנכנסתי לשני האולמות שהזכרתי, פשוט פצחתי בריקוד. אז, מה חסר לי כדי להשלים עם העובדה שאלו תערוכות ולא הצעות לעיצוב אולמות ריקודים?

 

[אנימל]

ואכן אמנות היום אינה מוצגת רק בגלרי

ות ות ות (נודניקים! אי אפשר קצת להרחיב את אורך הנושא?) אמנות היום נמצאת בעיתון, ברחוב, באינטרנט, ובפרסומות, ובעיצוב, ובחברת החשמל וכו' וכו'. זה שאת רואה אמנות רק בגלריות/מוזיאונים מצביע על קיבעון בהתבוננות שלך, יקירתי

מן הסתם, עוד יעבור זמן עד שנלמד להתייחס באותה מידה של הערכה, תשומת לב, או "תחושת חשיבות" לאמנות חוץ-מוזיאלית - אבל זה בגלל שכולנו כחברה מקובעים על תפישת האליטיזם הזאת. אולי אלה שגדלים סביב הכיכר בחולון, שהפכה להיות מיצב אמנותי כולה, כבר יתיחסו לאמנות קצת אחרת.