מוסר ואבולוציה או הבונובו והאתאיסט‬

[Gidi Shemer]

מוסר ואבולוציה או הבונובו והאתאיסט‬

פרסמתי גם בפורום אתאיזם, אבל זה יכול להיות מעניין גם לפה.

קודם כל, תודה לפוסום2 על ההפנייה.

הנה לינק מהשבוע האחרון (מרתק לטעמי) עם פודקאסט ותמלול למי שמתעניין בהתפתחות של מוסר ובהבנה שלא- זה לא שאדם הוא היצור הראשון שחש תחושת צדק וחוסר הצדק, שלא לדבר על אמפתיה. ולא- המוסר לא בא מהדת.

[URL]http://www.wbur.org/npr/176339696/searching-for-the-roots-of-right-and-wrong[/URL]


והנה קליפ אחד מהמחקר עליו מדובר- תחושת חוסר צדק וקנאה אצל קוף. הקוף היה מרוצה מאד מהמלפפונים לפני שראה מה השכן מקבל.

[URL]http://www.sciencefriday.com/segment/04/05/2013/-searching-for-the-roots-of-right-and-wrong.html[/URL]

l

 

[אני רק עובר]

מאוד מעניין

ופראנס דה-ואל תמיד שווה קריאה. אני גם ממליץ על ספר קודם שלו "הקוף שבתוכנו" שתורגם לעברית.

אמנם אני חושד שהאתאיסט בכותרת של הספר החדש נמצא שם בעיקר בשביל למשוך קונים בחנות. אבל זה טריק לגיטימי ואני בטוח שהתוכן מעניין מספיק גם בלי להיכנס לויכוח אתאיזם-דת.

בזכות פרימטולוגים ופסיכולוגים רציניים כמו דה-ואל יש בשנים האחרונות התקדמות משמעותית בהבנת ההבדל והמשותף בין בני-אדם לבעלי-חיים. שימפנזים (ואם לא שימפנזים מצויים אז בונובו) נוטים להפתיע אותנו ב"אנושיות" שלהם. למשל בספר החדש (לפי הראיון) הם משיגים תוצאות אנושיות במבחן האולטימטום אשר נחשב כמדד של "הגינות". מחקרים כאלו גם מגלים ששימפנזים הם לא בני-אדם, אם כי זה פחות תופס כותרות. וגם ההבדלים הם לעיתים קרובות לא במקומות שהיינו מצפים למצוא אותם.

דוגמה לניסוי מבוקר שראיתי לאחרונה איפשהו (אני צריך למצוא את זה): אנשים גוררים לתוך החדר שני ארגזים זהים בצורתם החיצונית, אחד קל ואחד מאוד כבד. אפילו ילדה קטנה מזהה בקלות רק מהסתכלות באנשים איזה ארגז הוא הכבד. שימפנזים באופן קבוע נכשלים במבחן הזה.

 

[אני רק עובר]

קישור לסרט

מדובר בפרק מתוך התוכנית המצויינת של PBS "הניצוץ האנושי". אלן אלדה מראיין כמה מטובי המדענים שעוסקים בנושא כולל פראנס דה-ואל, ומראה דוגמאות מרתקות, למשל ששימפנזים גרועים מאוד בלחשוב על משקל של עצמים. ויש גם את ההשערות על דת.

https://www.youtube.com/watch?v=tghABze6AxM

https://www.youtube.com/watch?v=y7EG1eze2tQ

https://www.youtube.com/watch?v=M1zEu5EBoog

חלק רביעי (תפוז נותן לי רק שלושה קישורים אז הרביעי ככתובת כאן: https://www.youtube.com/watch?v=nyvC7JQOhjc)

הערה: אין לי נקיפות מצפון לגבי קישור לתוכניות האלו ביו-טיוב. הן חופשיות גם באתר של PBS אבל בגלל סעיף כזה או אחר בחוק האמריקני לא זמינות מחוץ לגבולות ארה"ב.

 

[אני רק עובר]

טוב, סתם השמצתי את PBS

בעבר אכן היה להם את הקטע המעצבן הזה, אבל מסתבר שלפחות התוכנית המדוברת http://www.pbs.org/wnet/humanspark/episodes/program-two-so-human-so-chimp/video-full-episode/407/ בשלמותה באתר שלהם, גם מהארץ.

אני הולך לבדוק מה עוד זמין אצלם כרגע.

 

[רוקד עם שבלולים]

לא צפיתי בסרט,

אבל אנחנו צריכים לזכור שהילדה הקטנה מהדוגמא שלך שרואה אדם גורר ארזג מסתכלת על בן המין שלה, ואילו שימפנז מסתכל על בן מין אחר. בכלל לא בטוח שאפשר להשוות. הנה כתבה בנושא - בהשתתפות פראנס דה-ואל.

[URL]http://online.wsj.com/article/SB10001424127887323869604578370574285382756.html[/URL]

 

[אני רק עובר]

אכן

וזה בהחלט כשל שצריך להיזהר ממנו במבחנים כאלו.

אבל אני ממליץ בכל זאת לצפות בסרט. הוא מראה עוד כמה ראיות מעניינות לכך שאכן יש לשימפנזים בעייה דווקא עם תפיסה של משקל. אפילו כאשר נותנים להם להחזיק את העצם בעצמם ולהרגיש אם הוא קל או כבד, לוקח להם מאות נסיונות ע"מ ללמוד לסווג אותו כקל או כבד.

עוד ניסוי מעניין - החוקר מדגים לשימפנזה שכדור קל מתגלגל במדרון משופע, אבל לא מצליח להעיף תפוח למקום שהשימפנזה תוכל להגיע אליו. כדור כבד כן עושה את העבודה ומזכה את השימפנזה בתפוח. זה מסוג הבעיות המכניות הפשוטות ששימפנזים בדרך כלל פותרים צ'יק צ'ק. מאפשרים לשימפנזה להחזיק את שני הכדורים ולהרגיש מי מהם יותר כבד, ולמרות זאת היא לא מצליחה לבחור את הכדור שיזכה אותה בתפוח. ילדה אנושית מבינה את העניין הזה בניסיון הראשון.

 

[E z e r]

אהבתי את ההסבר של הילדה

כששאלו אותה למה היא בחרה בכדור הספציפי היא ענתה שזה כדור "חזק"

כלומר היא לא ידעה להסביר שמשקל הכדור הוא הגורם המשפיע ולכן היא כינתה אותו חזק.

 

[אני רק עובר]

ההסבר שלה לדעתי מאניש את הכדור

"חזק" (בעיקר בהקשר של פעולה) זו מילה שאנחנו נוטים לקשר עם בני-אדם או עם חיות, לא עם חפצים דוממים. בגילה סביר שהיא כבר מכירה את המילים "כבד" ו"קל", אבל כשהיא רצתה להתייחס ליכולת של הכדור לבצע פעולה היא איפיינה אותו כ"חזק".

ייתכן שבני אדם כל-כך טובים במה שהפסיכולוגים קוראים "תאוריה של הנפש", שאצל ילדים ברירת המחדל היא הסבר פסיכולוגי ולא פיזיקלי. רק בשלב מאוחר יותר הם מסיקים שעצמים דוממים בעצם אינם חיים ואין להם "נפש".

גם אלן אלדה, כאשר התבקש מן החוקר להמציא הסבר מדוע הארגז הכבד לא זז בלי להשתמש בקונספט של קל וכבד, מיד המציא יצורים בלתי-נראים שעושים דווקא. אם כי במקרה שלו הוא כנראה מודע לכך שהסברים דתיים ובמובן מסויים גם הסברים מדעיים מבוססים על ישויות בלתי-נראות כאלו.

 

[Sophalin]

נראה לי שעד היום לא הגעתי למסקנה הזו...