בעיני הימים האלו לא מיותרים,
עצם הקונספט מאוד יפה לדעתי, יש בו משהו ערכי וחיובי, הבעיה היא שברוב המקרים באופן מאוד צפוי אנשים לא "לוקחים" את הימים האלו באופן אמיתי ועמוק, אלא מנסים להיפטר מרגשות אשם ע"י בקשות סליחה שטחיות וחסרות משמעות, בכל אופן עצם המחשבה על מה שעשו או לא עשו היא טובה בפני עצמה, ומהווה סוג של חשבון נפש גם אם שטחי. אני עורכת חשבון נפש עם עצמי, באופן די תמידי, בערך כל יום. אני חושבת שאדם שלא עורך לעצמו חשבון, ולא נותן את הדעת על התנהגותו- אין לו פתח לגדול ולהתפתח. ביום כיפור אני עורכת חשבון נפש, אולי טיפה יותר נרחב ופחות ספציפי. חבל שיש אנשים שלא שוקלים את התנהוגתם באופן סדיר, ואז מחכים ליום כיפור כדי לבקש "סליחה", זה קצת מפספס את המהות, אבל שוב, אני רואה ביום כיפור יום שמהותו חיובית מאוד, אולי מפוספסת בקרב הציבור, אבל היום הזה חשוב ונחוץ. לפעמים בני אדם "צריכים" שייכפה עליהם יום מסוים לחשוב באופן מסוים, במהלך השנה והחיים בפרט, הם לא מתפנים למחשבות עומק וחשבון נפש, יש דברים מיידים יותר, שנראים חשובים וממשיים יותר.