מוסר
- פותח הנושא snowj303
- פורסם בתאריך
אפשרי בהחלט
ויש לנו כמה דוגמאות נהדרות כאלו. מוסר זה עניין אישי. המוסר נקבע אצל כל אחד מאיתנו ע"פ הערכים שהושרשו בנו בבית (הורים + משפחה), ב"ס (מורים, יועצות, חברים לכיתה), חברה (ספרים, טלויזיה, קולנוע, חברים, אנשים ברחוב, חדשות). כל זה בעצם מבטיח שלכל אדם שחי במדינה מסויימת, ערכי המוסר העיקריים (לא תרצח וכ"ו) יהיו דומים או זהים, ולכל שאר הדברים שונים לחלוטין. אז אם האדם יהודי והוא רוצה לשקר כדי לקבל משהו, זה לא עושה אותו לפחות מוסרי מוויקאני, סתם דוגמה, שעושה את אותו הדבר. לצעוד בדרך הפאגאנית זה לא אומר כלום מבחינת המוסר. פאגאניזם זה לא דת, אין לו חוקי מוסר מוגדרים וזה לא מגביל אותך מבחינת חוק בשום צורה כי אין חוק. אם ניקח יותר ספציפית, וויקה, אז שם יש חוקי מוסר, אך הם לא חובה. הרי גם הריד הוא יותר עצה חכמה מאשר חוק בל יעבור. אני חושב שבסופו של דבר כל אחד צריך לעשות את החשבון נפש עם עצמו. האם אני אדם מוסרי ? האם ההתנהגות שלי סותרת את חוקי המוסר אותם קבעתי לעצמי/אותם קבעה לי דתי(במידה וכן) ? האם לאור הדברים אותם עשיתי עדיין הולם שאני אקרא לעצמי X/Y/Z....וכ"ו בקיצור, זה מה שאני חושב.
ויש לנו כמה דוגמאות נהדרות כאלו. מוסר זה עניין אישי. המוסר נקבע אצל כל אחד מאיתנו ע"פ הערכים שהושרשו בנו בבית (הורים + משפחה), ב"ס (מורים, יועצות, חברים לכיתה), חברה (ספרים, טלויזיה, קולנוע, חברים, אנשים ברחוב, חדשות). כל זה בעצם מבטיח שלכל אדם שחי במדינה מסויימת, ערכי המוסר העיקריים (לא תרצח וכ"ו) יהיו דומים או זהים, ולכל שאר הדברים שונים לחלוטין. אז אם האדם יהודי והוא רוצה לשקר כדי לקבל משהו, זה לא עושה אותו לפחות מוסרי מוויקאני, סתם דוגמה, שעושה את אותו הדבר. לצעוד בדרך הפאגאנית זה לא אומר כלום מבחינת המוסר. פאגאניזם זה לא דת, אין לו חוקי מוסר מוגדרים וזה לא מגביל אותך מבחינת חוק בשום צורה כי אין חוק. אם ניקח יותר ספציפית, וויקה, אז שם יש חוקי מוסר, אך הם לא חובה. הרי גם הריד הוא יותר עצה חכמה מאשר חוק בל יעבור. אני חושב שבסופו של דבר כל אחד צריך לעשות את החשבון נפש עם עצמו. האם אני אדם מוסרי ? האם ההתנהגות שלי סותרת את חוקי המוסר אותם קבעתי לעצמי/אותם קבעה לי דתי(במידה וכן) ? האם לאור הדברים אותם עשיתי עדיין הולם שאני אקרא לעצמי X/Y/Z....וכ"ו בקיצור, זה מה שאני חושב.
לא שאלתי באופן כללי
אלא ברמה האישית של אדם מול עצמו. לא ממש מעניין אותי האם חרא של בן אדם יכול או לא יכול להקרא וויקאני או פגאני באופן פורמלי. אני יודע שאין כזה דבר וזה גם ממש לא חשוב. השאלה שלי היא יותר האם יש משהו בדרך הזו שיכול לגרום מדי פעם לבן-אדם להסתכל על עצמו ולכוון את מעשיו באופן "מוסרי" יותר בעקבות כך. כמובן שהשאלה שלי לא תמימה אלא טמונה בה אמירה וביקורת. ההרגשה שלי היא שיש משהו בדרך הפגאנית והמאגית המודרנית שמושכת משום מה איזשהו סוג של אינדיבידואליזם קשה הגובל באגוצנטריות ואטימות המלווה פעמים רבות גם ביהירות.
אלא ברמה האישית של אדם מול עצמו. לא ממש מעניין אותי האם חרא של בן אדם יכול או לא יכול להקרא וויקאני או פגאני באופן פורמלי. אני יודע שאין כזה דבר וזה גם ממש לא חשוב. השאלה שלי היא יותר האם יש משהו בדרך הזו שיכול לגרום מדי פעם לבן-אדם להסתכל על עצמו ולכוון את מעשיו באופן "מוסרי" יותר בעקבות כך. כמובן שהשאלה שלי לא תמימה אלא טמונה בה אמירה וביקורת. ההרגשה שלי היא שיש משהו בדרך הפגאנית והמאגית המודרנית שמושכת משום מה איזשהו סוג של אינדיבידואליזם קשה הגובל באגוצנטריות ואטימות המלווה פעמים רבות גם ביהירות.
תשובה מתחכמת
אם השאלה לא כללית, אז אני יכול להעיד רק על נסיון אישי. הנה לך דוגמה: אתמול הייתי ברעיון עבודה למשרת איש מכירות. עברתי את כל השלבים של המיון ונשארתי לרעיון אישי. ברעיון עצמו נשאלתי מה אני אגיד ללקוח אם המידע שיש לי לא מוצק. בעצם, שאלו אותי אם אני אשקר. אז אמרתי שדרך החיים שלי שבחרתי עבור עצמי לא מאפשרת לי לפגוע באנשים אחרים, בין אם זה פיסית או נפשית. ושקר במודע נחשב לפגיעה כזו. זה בכל מה שנוגע למוסר אישי. עכשיו, יהירות
כל אדם בעל כח - יהיה יהיר אפילו במידת מה. גם לך יש את זה, רק שאתה לא מודע לזה. אינדיבידואליזם קשה... כאשר כמה שנים טובות מחייך בילית בלימוד עצמי ולקיטת חומר מכל מיני מקומות בזמן שאתה יושב בפינה חשוכה, כנראה שבאמת מתפתח בך אינדיבידואליזם. אני חושב שהביקורת שלך מאוד במקום, אבל גם חסרת תועלת לחלוטין. אנשים יקראו את השורות האלו, יגידו "לא מעניין" וימשיכו לעשות את מה שעשו קודם. וזה בעצם בא להצביע על בעיה יותר גדולה מכל מה שאמרת: אכפתיות האם למישהו בכלל אכפת ממשהו שזה יגרום לו לקום ולעשות משהו ?
אם השאלה לא כללית, אז אני יכול להעיד רק על נסיון אישי. הנה לך דוגמה: אתמול הייתי ברעיון עבודה למשרת איש מכירות. עברתי את כל השלבים של המיון ונשארתי לרעיון אישי. ברעיון עצמו נשאלתי מה אני אגיד ללקוח אם המידע שיש לי לא מוצק. בעצם, שאלו אותי אם אני אשקר. אז אמרתי שדרך החיים שלי שבחרתי עבור עצמי לא מאפשרת לי לפגוע באנשים אחרים, בין אם זה פיסית או נפשית. ושקר במודע נחשב לפגיעה כזו. זה בכל מה שנוגע למוסר אישי. עכשיו, יהירות
לא מתחכם בכלל
פשוט נמאס לי מדיונים "פילוסופים" עקרים על הגדרות ורציתי לשמוע לשם שינוי קצת דברים אחרים וללבן נושאים שמעסיקים אותי באופן אישי הרבה יותר. דע לך שכשכתבתי שיהירות היא פגם פגאני כיוונתי ישירות אל עצמי. זה כמובן מתקשר לאינדיבידואליות כפי שתיארת אותה (פגאנים צריכים ללמוד הרבה לבד) אבל זה גם קשור לאופן הלימוד שהוא בד"כ מספרים ומקורות אקדמים וחצי-אקדמים אחרים. בנצרות הגאווה היא החטא המאפיין את ה-"SCHOLAR" ונראה לי שבמידה כזו או אחרת ה-SCHOLAR נמצא בי חזק והיהירות הנלווית גם. מאד מרשימה אותי ההתנהגות שלך בראיון העבודה אותו תיארת. כידוע לך אני עובד בתחום לא כל-כך מוסרי ואם יום אחד אני אצליח ללבן את ההרגשה שלי לגבי זה ומה לעשות עם זה יהיה טוב מאד...
פשוט נמאס לי מדיונים "פילוסופים" עקרים על הגדרות ורציתי לשמוע לשם שינוי קצת דברים אחרים וללבן נושאים שמעסיקים אותי באופן אישי הרבה יותר. דע לך שכשכתבתי שיהירות היא פגם פגאני כיוונתי ישירות אל עצמי. זה כמובן מתקשר לאינדיבידואליות כפי שתיארת אותה (פגאנים צריכים ללמוד הרבה לבד) אבל זה גם קשור לאופן הלימוד שהוא בד"כ מספרים ומקורות אקדמים וחצי-אקדמים אחרים. בנצרות הגאווה היא החטא המאפיין את ה-"SCHOLAR" ונראה לי שבמידה כזו או אחרת ה-SCHOLAR נמצא בי חזק והיהירות הנלווית גם. מאד מרשימה אותי ההתנהגות שלך בראיון העבודה אותו תיארת. כידוע לך אני עובד בתחום לא כל-כך מוסרי ואם יום אחד אני אצליח ללבן את ההרגשה שלי לגבי זה ומה לעשות עם זה יהיה טוב מאד...
תראה...
אני לא אשפוט אותך - אין לי את הזכות לעשות זאת. אני יכול לשפוט רק את עצמי. אם אני אדם אשר מאמין בדרכי הוויקה, אז חובה עלי להתנהג ולחשוב בהתאם לערכי המוסר שוויקה מכתיבה. אחרת אני אהיה צבוע ואשקר לעצמי ולאנשים שאני מציג את עצמי בפניהם כוויקאני. אתה אומנם לא וויקאני, אך גם בין שני וויקאנים אין מערכת מוסר זהה לחלוטין. תנסה להבין (עכשיו יהיה לך הרבה זמן לכך) מה ומי אתה כאן ועכשיו וכאשר תבין זאת, תיישם את ההבנות. זו השיטה שלמדתי דווקא בצבא
אני לא אשפוט אותך - אין לי את הזכות לעשות זאת. אני יכול לשפוט רק את עצמי. אם אני אדם אשר מאמין בדרכי הוויקה, אז חובה עלי להתנהג ולחשוב בהתאם לערכי המוסר שוויקה מכתיבה. אחרת אני אהיה צבוע ואשקר לעצמי ולאנשים שאני מציג את עצמי בפניהם כוויקאני. אתה אומנם לא וויקאני, אך גם בין שני וויקאנים אין מערכת מוסר זהה לחלוטין. תנסה להבין (עכשיו יהיה לך הרבה זמן לכך) מה ומי אתה כאן ועכשיו וכאשר תבין זאת, תיישם את ההבנות. זו השיטה שלמדתי דווקא בצבא
אנחנו מאד שונים
ויש לנו גם סדר עדיפויות מאד שונה. כל הקטע של הגדרות ותוויות לא חשוב לי בכלל ובטח שלא יכול ליצור אצלי תחושת אשמה או חובה. מבחינתי זה קצת לא מובן איך האופן שבו אתה מציג את עצמך כוויקאני באמת מחייב אותך *לחשוב* באופן אחד ולא אחר. העצה שלך לא רעה אבל נדמה לי שאני מבין אותה אחרת לגמרי ממה שהתכוונת.
ויש לנו גם סדר עדיפויות מאד שונה. כל הקטע של הגדרות ותוויות לא חשוב לי בכלל ובטח שלא יכול ליצור אצלי תחושת אשמה או חובה. מבחינתי זה קצת לא מובן איך האופן שבו אתה מציג את עצמך כוויקאני באמת מחייב אותך *לחשוב* באופן אחד ולא אחר. העצה שלך לא רעה אבל נדמה לי שאני מבין אותה אחרת לגמרי ממה שהתכוונת.
כולנו שונים, זה מה שטוב בנו
אם היינו דומים, אתה מתאר לעצמך כמה משמעם היה יכול להיות ?! חבל על הזמן. תראה, אהבתי להגדרות ותוויות אתה יכול להאשים בחינוך הרוסי המסודר שלי. אותי חינכו שכל דבר חייב להיות במקומו וכל דבר חייב להיות מסודר. אם זה לא מסודר - זה רע. קשה להיגמל מהרגלים שהושרשו בך (ועדיין ממשיכים) מילדות מוקדמת. עכשיו בנוגע לאופן הצגה, אני אתן דוגמה: תאר לך שאתה בא לרופא (לא משנה איזה). הרופא עבר הכשרה וקיבל דיפלומה. אתה יודע כי הרופא אמור לשמור על חוקים אתיים מסויימים וכי הוא אפילו נשבע את שבועת הרופאים בסיום לימודיו. ופתאום אתה מגלה כי אותו רופא שיקר לך/אנס אותך/ביצע בך מעשים מגונים, בקיצור הפר את שבועתו המוסרית. עזוב את העובדה שאחרי מקרה כזה אתה תתייחס לכל רופא שתפגוש בחשש וסלידה, עזוב את העובדה שאתה יותר לא תסמוך על מערכת הבריאות בכלליות, העניין הוא שאם אני מציג את עצמי בעל תווית שיש לה מגילה של תכונות הנלוות עליה - אני צריך לשמור על כך שאני אקיים את התכונות בעצמי או לחילופין אזרוק מעלי את התווית. האם ההסבר ברור מספיק ?
אם היינו דומים, אתה מתאר לעצמך כמה משמעם היה יכול להיות ?! חבל על הזמן.
תראה, אהבתי להגדרות ותוויות אתה יכול להאשים בחינוך הרוסי המסודר שלי. אותי חינכו שכל דבר חייב להיות במקומו וכל דבר חייב להיות מסודר. אם זה לא מסודר - זה רע. קשה להיגמל מהרגלים שהושרשו בך (ועדיין ממשיכים) מילדות מוקדמת. עכשיו בנוגע לאופן הצגה, אני אתן דוגמה: תאר לך שאתה בא לרופא (לא משנה איזה). הרופא עבר הכשרה וקיבל דיפלומה. אתה יודע כי הרופא אמור לשמור על חוקים אתיים מסויימים וכי הוא אפילו נשבע את שבועת הרופאים בסיום לימודיו. ופתאום אתה מגלה כי אותו רופא שיקר לך/אנס אותך/ביצע בך מעשים מגונים, בקיצור הפר את שבועתו המוסרית. עזוב את העובדה שאחרי מקרה כזה אתה תתייחס לכל רופא שתפגוש בחשש וסלידה, עזוב את העובדה שאתה יותר לא תסמוך על מערכת הבריאות בכלליות, העניין הוא שאם אני מציג את עצמי בעל תווית שיש לה מגילה של תכונות הנלוות עליה - אני צריך לשמור על כך שאני אקיים את התכונות בעצמי או לחילופין אזרוק מעלי את התווית. האם ההסבר ברור מספיק ? תוספת הרחבה
כל תווית (פאגאני, וויקאני, רופא, עורך דין וכ"ו) נושאת בתוכה הצמדות למסגרת מסויימת הנקבעת על ידי אותה התווית. אם אדם חורג מהמסגרת על ידי מעשיו בפועל - הוא רמאי. רמאי גם לעצמו וגם לאחרים המקבלים את התנאים הידועים להשתייך לאותה מסגרת כמובנים בתוכו. זאת בעצם הייתה הסיבה לאותו דיון סוער על הגדרת הפאגאניזם. אם אין הגדרה אחת החלה על כולם - אין מסגרת. ואם אין מסגרת אז ההגדרה ריקה מתוכן ממשי. ניתן להשוות זאת למה שנקרא במתמטיקה "קבוצה ריקה".
כל תווית (פאגאני, וויקאני, רופא, עורך דין וכ"ו) נושאת בתוכה הצמדות למסגרת מסויימת הנקבעת על ידי אותה התווית. אם אדם חורג מהמסגרת על ידי מעשיו בפועל - הוא רמאי. רמאי גם לעצמו וגם לאחרים המקבלים את התנאים הידועים להשתייך לאותה מסגרת כמובנים בתוכו. זאת בעצם הייתה הסיבה לאותו דיון סוער על הגדרת הפאגאניזם. אם אין הגדרה אחת החלה על כולם - אין מסגרת. ואם אין מסגרת אז ההגדרה ריקה מתוכן ממשי. ניתן להשוות זאת למה שנקרא במתמטיקה "קבוצה ריקה".
זו בחירה שלך
אתה יכול לקחת ברצינות את ציפיות הציבור ממך בעקבות התווית שהדבקת לעצמך, אבל אז אתה משעבד את עצמך לרצון (או למה שאתה חושב שהוא) של מישהו אחר. אתה יכול לעומת זאת לעזוב את התווית (שהיא אכן קבוצה ריקה כדבריך) ולפנות לעצמך הרבה זמן וכח להתעסק בעיקר. הויכוח על הגדרת הפגאניות היה מה זה משעמם ועקר מבחינתי. RE-RUN של עשרות ויכוחים כאלה שראיתי בפורומים שונים בעשור האחרון שהסתיימו כולם באותה אי-תוצאה. או אם להשתמש בדוגמא דומה לשלך, אם אתה קורא בטארוט ולא רוצה לקבל על עצמך את כלל האתיקה המקצועית הרפואית אז אל תדביק לעצמך את הכינוי "דוקטור" כשאתה עוסק במקצוע זה.
אתה יכול לקחת ברצינות את ציפיות הציבור ממך בעקבות התווית שהדבקת לעצמך, אבל אז אתה משעבד את עצמך לרצון (או למה שאתה חושב שהוא) של מישהו אחר. אתה יכול לעומת זאת לעזוב את התווית (שהיא אכן קבוצה ריקה כדבריך) ולפנות לעצמך הרבה זמן וכח להתעסק בעיקר. הויכוח על הגדרת הפגאניות היה מה זה משעמם ועקר מבחינתי. RE-RUN של עשרות ויכוחים כאלה שראיתי בפורומים שונים בעשור האחרון שהסתיימו כולם באותה אי-תוצאה. או אם להשתמש בדוגמא דומה לשלך, אם אתה קורא בטארוט ולא רוצה לקבל על עצמך את כלל האתיקה המקצועית הרפואית אז אל תדביק לעצמך את הכינוי "דוקטור" כשאתה עוסק במקצוע זה.
יש גבול דק מאוד
אבל קיים ומוחשי בין גאווה לבין ביטחון עצמי. דרך העבודה והחיים בוויקה ובפאגאניזם מעודדת ביטחון עצמי, אהבה עצמית, כיבוד האני והאישי. כל אלו כמובן הן תכונות חיוביות ונכונות, שראוי ומובן שיהיו, וחסרות במידה ניכרת בכל הסובב אותנו ובחברה ככלל. מתי הן נעשות אגוצנטריות וגאווה? זאת שאלה מאוד מורכבת, התשובה הפשוטה תהיה כמובן, כשלא הובנו נכון הערכים הנ"ל ע"י אותו בן אדם העוסק בלימוד ובידע, כשהוא לא באמת מעריך את עצמו, כך יתבטא הדבר גם בסביבתו. אדם שלא באמת מעריך את עצמו, לא יכול לתת מעצמו ללא תחושה של עליונות מזוייפת, כיוון שאין לו את הביטחון מול עצמו, הוא מנסה למצוא אותו מול אחרים. וזאת כמובן רק התשובה הפשוטה, כמובן שיש עוד מליוני דקויות שיכולות לקחת שנים של דיון ומקומן בדיון שבעל פה ולא בדיון שבכתב, בגלל הקושי. גם ההבדל בינהם הוא מאוד פשוט, הסביבה תמיד חשה ויודעת מתי אדם נותן מעצמו מתוך תחושת אהבה (לעצמו ולסביבה), או מתוך רצון להוכיך את עצמו מול סביבתו (ואז המדובר הוא בגאווה).
אבל קיים ומוחשי בין גאווה לבין ביטחון עצמי. דרך העבודה והחיים בוויקה ובפאגאניזם מעודדת ביטחון עצמי, אהבה עצמית, כיבוד האני והאישי. כל אלו כמובן הן תכונות חיוביות ונכונות, שראוי ומובן שיהיו, וחסרות במידה ניכרת בכל הסובב אותנו ובחברה ככלל. מתי הן נעשות אגוצנטריות וגאווה? זאת שאלה מאוד מורכבת, התשובה הפשוטה תהיה כמובן, כשלא הובנו נכון הערכים הנ"ל ע"י אותו בן אדם העוסק בלימוד ובידע, כשהוא לא באמת מעריך את עצמו, כך יתבטא הדבר גם בסביבתו. אדם שלא באמת מעריך את עצמו, לא יכול לתת מעצמו ללא תחושה של עליונות מזוייפת, כיוון שאין לו את הביטחון מול עצמו, הוא מנסה למצוא אותו מול אחרים. וזאת כמובן רק התשובה הפשוטה, כמובן שיש עוד מליוני דקויות שיכולות לקחת שנים של דיון ומקומן בדיון שבעל פה ולא בדיון שבכתב, בגלל הקושי. גם ההבדל בינהם הוא מאוד פשוט, הסביבה תמיד חשה ויודעת מתי אדם נותן מעצמו מתוך תחושת אהבה (לעצמו ולסביבה), או מתוך רצון להוכיך את עצמו מול סביבתו (ואז המדובר הוא בגאווה).
כתלמיד פסיכולוגיה אני חייב לחלוק...
עליך. סביבה יכולה לדעת ולהעריך נכון את האדם רק אם הסביבה מושלמת. מכוון שלא כך הדבר והסביבה גם מורכבת מאנשים עם הבעיות והסוגיות הנפשיות האישיות שלה - אין היא יכולה להעריך מה האדם הנכנס למערכת מביא איתו. זאת ניתן להעריך ביתר דיוק רק אחד על אחד בתנאי שהאדם המחליט התגבר על סוגיותיו או לחילופין עבר הכשרה מיוחדת. כמובן שכל זאת תקף בתנאי וכולם באים מאותה תרבות ואותו חינוך - קרי ערכים זהים. בארץ זה מאוד קשה לעשות מהסיבה שאני מקווה כי אין צורך לפרט.
עליך. סביבה יכולה לדעת ולהעריך נכון את האדם רק אם הסביבה מושלמת. מכוון שלא כך הדבר והסביבה גם מורכבת מאנשים עם הבעיות והסוגיות הנפשיות האישיות שלה - אין היא יכולה להעריך מה האדם הנכנס למערכת מביא איתו. זאת ניתן להעריך ביתר דיוק רק אחד על אחד בתנאי שהאדם המחליט התגבר על סוגיותיו או לחילופין עבר הכשרה מיוחדת. כמובן שכל זאת תקף בתנאי וכולם באים מאותה תרבות ואותו חינוך - קרי ערכים זהים. בארץ זה מאוד קשה לעשות מהסיבה שאני מקווה כי אין צורך לפרט.
אפשר אבל
לדעתי יש בזה מן הצביעות. אמנם בוויקה, אין בעצם חוק מוסרי מחייב באופן מוחלט אבל זה לא פותר אותנו מלעשות שיקולים מוסריים, או לקבוע את העקרונות המוסריים שלנו עבור עצמנו ולדעתי לתפיסה הדתית הפגאנית שלו יש השפעה עליהם. בוויקה, לי הבנתי לפחות, התפיסה וההתנהגות המוסרית תנבע מכך שאנו רואים כל דבר בעולם כ-INTERCONNECTED(סליחה על האנגלית, כל תרגום לעברית היה מאד מסרבל לי את הרעיון), לכן אם אנו עושים פעולה היא משפיעה על כל המרקם וגם עלינו. מכאן נובע הרעיון של האחריות שלנו לא רק כלפי עצמנו, והתפיסה שעלינו לחשוב על התוצאות האפשריות של מעשי הכישוף שאנחנו עושים, וכמובן גם של כל דבר אחר שאנחנו עושים. מה שכן, אני כן חושבת שהתפיסה הוויקאנית מאשרת לנו יותר התמקדות באני, ויותר לגיטימציה לקחת בחשבון את עצמנו יותר מאשר בדתות המונותאיסטיות. אני למשל מאד אהבתי את התפיסה המוסרית שהציגה קרולין קריסט בספר REBIRTH OF THE GODDESS, לצערי אין לי את הספר כאן אז אני לא יכולה לצטט, אבל היא מציגה עשר קווים מנחים להתנהגות מוסרית בדרך האלה.
לדעתי יש בזה מן הצביעות. אמנם בוויקה, אין בעצם חוק מוסרי מחייב באופן מוחלט אבל זה לא פותר אותנו מלעשות שיקולים מוסריים, או לקבוע את העקרונות המוסריים שלנו עבור עצמנו ולדעתי לתפיסה הדתית הפגאנית שלו יש השפעה עליהם. בוויקה, לי הבנתי לפחות, התפיסה וההתנהגות המוסרית תנבע מכך שאנו רואים כל דבר בעולם כ-INTERCONNECTED(סליחה על האנגלית, כל תרגום לעברית היה מאד מסרבל לי את הרעיון), לכן אם אנו עושים פעולה היא משפיעה על כל המרקם וגם עלינו. מכאן נובע הרעיון של האחריות שלנו לא רק כלפי עצמנו, והתפיסה שעלינו לחשוב על התוצאות האפשריות של מעשי הכישוף שאנחנו עושים, וכמובן גם של כל דבר אחר שאנחנו עושים. מה שכן, אני כן חושבת שהתפיסה הוויקאנית מאשרת לנו יותר התמקדות באני, ויותר לגיטימציה לקחת בחשבון את עצמנו יותר מאשר בדתות המונותאיסטיות. אני למשל מאד אהבתי את התפיסה המוסרית שהציגה קרולין קריסט בספר REBIRTH OF THE GODDESS, לצערי אין לי את הספר כאן אז אני לא יכולה לצטט, אבל היא מציגה עשר קווים מנחים להתנהגות מוסרית בדרך האלה.
כן,
בוודאי, מכיוון שהיא חלק מאותה Interconectivity, כל פגיעה במרקם החיים, היא פגיעה בה. מן הסתם השיקולים המוסריים הם לא ברמה של מה האלה "תגיד" או האם היא תעניש אותי, אלא כיצד זה פוגע במרקם החיים, שזה בעצם האלה ברמה הגבוהה יותר. ואם אני באמצעות באקט לא מוסרי פוגע באדם אחר, אני פוגע בעצם באלה שבתוכו, אני כאילו שוללת ממנו את היסוד האלוהי שבו. "כמובן שהשאלה שלי לא תמימה אלא טמונה בה אמירה וביקורת. ההרגשה שלי היא שיש משהו בדרך הפגאנית והמאגית המודרנית שמושכת משום מה איזשהו סוג של אינדיבידואליזם קשה הגובל באגוצנטריות ואטימות המלווה פעמים רבות גם ביהירות." בדרך הפגאנית והמאגית המודרנית יש דגש על העצמי ועל העצמה אישית, אבל לפעמים אנשים שוכחים את העקרון של האחריות שמלווה לזה ושאמור לאזן את זה. אולי זה רושם שלי (דגש חזק על האולי!), אבל נראה לי שאנשים שמושפעים מדת האלה היסוד של האחריות יותר חזק אצלם כי הוא חלק מהתפיסה הדתית. בכל מקרה ככה הייתי רוצה לחשוב שזה אצלי. אם כי אני מודה שאני צריכה לעבוד קצת על הענין של היהירות
בוודאי, מכיוון שהיא חלק מאותה Interconectivity, כל פגיעה במרקם החיים, היא פגיעה בה. מן הסתם השיקולים המוסריים הם לא ברמה של מה האלה "תגיד" או האם היא תעניש אותי, אלא כיצד זה פוגע במרקם החיים, שזה בעצם האלה ברמה הגבוהה יותר. ואם אני באמצעות באקט לא מוסרי פוגע באדם אחר, אני פוגע בעצם באלה שבתוכו, אני כאילו שוללת ממנו את היסוד האלוהי שבו. "כמובן שהשאלה שלי לא תמימה אלא טמונה בה אמירה וביקורת. ההרגשה שלי היא שיש משהו בדרך הפגאנית והמאגית המודרנית שמושכת משום מה איזשהו סוג של אינדיבידואליזם קשה הגובל באגוצנטריות ואטימות המלווה פעמים רבות גם ביהירות." בדרך הפגאנית והמאגית המודרנית יש דגש על העצמי ועל העצמה אישית, אבל לפעמים אנשים שוכחים את העקרון של האחריות שמלווה לזה ושאמור לאזן את זה. אולי זה רושם שלי (דגש חזק על האולי!), אבל נראה לי שאנשים שמושפעים מדת האלה היסוד של האחריות יותר חזק אצלם כי הוא חלק מהתפיסה הדתית. בכל מקרה ככה הייתי רוצה לחשוב שזה אצלי. אם כי אני מודה שאני צריכה לעבוד קצת על הענין של היהירות
מוסר
אני חושבת שההרגשה צריכה להיות אישית בקשר למוסר של האדם והאמונה שלו. דרך כלל אנשים משנים את המוסר שלהם כדי להתאים למערכת האמונות, או לא צריכים לשנות כי זה כבר מתאים. אני לא יכולה לחשוב על איך יכול להיות אדם מוסר שלא תואם את האמונה. הרי זאת צביעות לא? בוויקה החוק המוסרי הראשון וכנראה שגם בין היחידים שיכול איכשהו להיחשב כחוק- הוא לא לפגוע באף אחד או שום דבר, ואני מאמינה שאם אדם לא מתאים את ערכי המוסר שלו לחוק הזה הוא לא יכול לקרוא לעצמו וויקאני. אבל ישנם אנשים שיחלקו עלי. יש רעון שמפריע לי בכמה מהאמונות הפגאניות, למה אנשים צריכים לחשוב פעמים על לעשות משהו 'רע' רק כי זה יחזור אליהם פי שלוש?! למה הם חייבים את אפקט הפחד כדי למנוע מהם לעשות דברים שיפגעו באחרים?
אני חושבת שההרגשה צריכה להיות אישית בקשר למוסר של האדם והאמונה שלו. דרך כלל אנשים משנים את המוסר שלהם כדי להתאים למערכת האמונות, או לא צריכים לשנות כי זה כבר מתאים. אני לא יכולה לחשוב על איך יכול להיות אדם מוסר שלא תואם את האמונה. הרי זאת צביעות לא? בוויקה החוק המוסרי הראשון וכנראה שגם בין היחידים שיכול איכשהו להיחשב כחוק- הוא לא לפגוע באף אחד או שום דבר, ואני מאמינה שאם אדם לא מתאים את ערכי המוסר שלו לחוק הזה הוא לא יכול לקרוא לעצמו וויקאני. אבל ישנם אנשים שיחלקו עלי. יש רעון שמפריע לי בכמה מהאמונות הפגאניות, למה אנשים צריכים לחשוב פעמים על לעשות משהו 'רע' רק כי זה יחזור אליהם פי שלוש?! למה הם חייבים את אפקט הפחד כדי למנוע מהם לעשות דברים שיפגעו באחרים?
מוסר?!
ברכות לכולם, איזו שאלה קשה! כי במחשבה ראשונה התשובה האינסטינטיבית הנה ודאי, אדם הרואה בטבע החי ישות נושמת, התגלמותם של האלים, אדם המכבד כל יצורים, אדם הלוקח אחראיות על מעשיו ועוד... באופן אוטומטי ימדוד את מעשיו בזהירות ויפתח מצפון ומוסר. אבל, לאחר חשיבה מעמיקה הגעתי למסקנה כי בעצם הגדרה של מוסר לא הכל פשוט וברור לחלוטין. מי קבע כללי המוסר? נניח כי יש כמה כללי ברזל כגון - אל תרצח, אל תגנוב, אל תזיק בשום אופן פיזי או נפשי לאף יצור ולעצמך, OK מה קורא למושגים אחרים, למשל מין, אצל תרבויות מסורתיות מין זה דבר מבוקר רק בתוך נישואים, נטיות מיניות יש הרואים בהומוסקסואל לא מוסרי, לא מוסרי לשתות משקאות חריפים, לא מוסרי לחשוף את הגוף, ועוד... מוסר - זה לא אבסולוטי, הנו מושג שהחברה יצרה וטבעה לפי קודים דתיים בדרך כלל בחברתנו המערבית קודים מונוטאיסטים, אז מה יגידו עלי שכני היהודים? שאני לא מוסרית, אך יש לזכור כי גם אנוכי גדלתי בחברה הזו ולכן קשה לי להנתק מכמה יסודות ה"מוסר". בקיצור - אני מרגישה טוב עם הגדרת המושג הפגאנית ולכן אני מאמינה כי אני אדם מוסרי, בעלת מצפון, לא בטוח כי אחרים רואים אותי כאדם מוסרי, אבל זה מישני לחלוטי.
ברכות לכולם, איזו שאלה קשה! כי במחשבה ראשונה התשובה האינסטינטיבית הנה ודאי, אדם הרואה בטבע החי ישות נושמת, התגלמותם של האלים, אדם המכבד כל יצורים, אדם הלוקח אחראיות על מעשיו ועוד... באופן אוטומטי ימדוד את מעשיו בזהירות ויפתח מצפון ומוסר. אבל, לאחר חשיבה מעמיקה הגעתי למסקנה כי בעצם הגדרה של מוסר לא הכל פשוט וברור לחלוטין. מי קבע כללי המוסר? נניח כי יש כמה כללי ברזל כגון - אל תרצח, אל תגנוב, אל תזיק בשום אופן פיזי או נפשי לאף יצור ולעצמך, OK מה קורא למושגים אחרים, למשל מין, אצל תרבויות מסורתיות מין זה דבר מבוקר רק בתוך נישואים, נטיות מיניות יש הרואים בהומוסקסואל לא מוסרי, לא מוסרי לשתות משקאות חריפים, לא מוסרי לחשוף את הגוף, ועוד... מוסר - זה לא אבסולוטי, הנו מושג שהחברה יצרה וטבעה לפי קודים דתיים בדרך כלל בחברתנו המערבית קודים מונוטאיסטים, אז מה יגידו עלי שכני היהודים? שאני לא מוסרית, אך יש לזכור כי גם אנוכי גדלתי בחברה הזו ולכן קשה לי להנתק מכמה יסודות ה"מוסר". בקיצור - אני מרגישה טוב עם הגדרת המושג הפגאנית ולכן אני מאמינה כי אני אדם מוסרי, בעלת מצפון, לא בטוח כי אחרים רואים אותי כאדם מוסרי, אבל זה מישני לחלוטי.
שאלה והרחבה...
"ברכות לכולם, איזו שאלה קשה! כי במחשבה ראשונה התשובה האינסטינטיבית הנה ודאי, אדם הרואה בטבע החי ישות נושמת, התגלמותם של האלים, אדם המכבד כל יצורים, אדם הלוקח אחראיות על מעשיו ועוד... באופן אוטומטי ימדוד את מעשיו בזהירות ויפתח מצפון ומוסר. אבל, לאחר חשיבה מעמיקה הגעתי למסקנה כי בעצם הגדרה של מוסר לא הכל פשוט וברור לחלוטין. מי קבע כללי המוסר?" לא הבנתי איך ההגדרה או אי ההגדרה הקיבוצית של מוסר תפריע בהכרח לאדם הפגאני (לפי תאורך למעלה) לפתח מצפון ולמדוד מעשיו. מה, אם אין הגדרה ברורה אין לנו יכולת להחליט? זה בדיוק הקטע בדת לא ממוסדת, לא? סוג של אמונה שבכלזאת ולמרות הכל אפשר לעשות זאת (WHATEVER "זאת" MEANS) גם לבד. יחד אם זאת ברור שהעבודה האישית היא הרבה יותר קשה ולו רק בגלל העובדה שבלי מוסכמה קבוצתית קל מאד שלא להיות ביקורתיים כלפי עצמנו לתקופות ארוכות ולהתנהג כאילו הכל סבאבה כשלא. אז מה, הדרך הפגאנית קשה יותר? לא לכל אחד? ובואו נלך יותר רחוק -- האם יכול להיות שהיא אפילו מסוכנת או מזיקה לאנשים מסויימים?
"ברכות לכולם, איזו שאלה קשה! כי במחשבה ראשונה התשובה האינסטינטיבית הנה ודאי, אדם הרואה בטבע החי ישות נושמת, התגלמותם של האלים, אדם המכבד כל יצורים, אדם הלוקח אחראיות על מעשיו ועוד... באופן אוטומטי ימדוד את מעשיו בזהירות ויפתח מצפון ומוסר. אבל, לאחר חשיבה מעמיקה הגעתי למסקנה כי בעצם הגדרה של מוסר לא הכל פשוט וברור לחלוטין. מי קבע כללי המוסר?" לא הבנתי איך ההגדרה או אי ההגדרה הקיבוצית של מוסר תפריע בהכרח לאדם הפגאני (לפי תאורך למעלה) לפתח מצפון ולמדוד מעשיו. מה, אם אין הגדרה ברורה אין לנו יכולת להחליט? זה בדיוק הקטע בדת לא ממוסדת, לא? סוג של אמונה שבכלזאת ולמרות הכל אפשר לעשות זאת (WHATEVER "זאת" MEANS) גם לבד. יחד אם זאת ברור שהעבודה האישית היא הרבה יותר קשה ולו רק בגלל העובדה שבלי מוסכמה קבוצתית קל מאד שלא להיות ביקורתיים כלפי עצמנו לתקופות ארוכות ולהתנהג כאילו הכל סבאבה כשלא. אז מה, הדרך הפגאנית קשה יותר? לא לכל אחד? ובואו נלך יותר רחוק -- האם יכול להיות שהיא אפילו מסוכנת או מזיקה לאנשים מסויימים?
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.