גנטיקה ומוסר
ההנחה כי מוסר עשוי לנבוע מגנטיקה הינה אפשרית, במיוחד כאשר מחקרים בימינו נראה ומובילים למסקנה כי בגנים מקודדים פקטורים הגוררים לאלימות ולשאר פעולות "לא מוסריות" - אם כי הדבר לא מוחלט באופן סופי. במיוחד נוכח הדוגמאות כי מוסר משתנה מחברה לחברה והן כתלות בזמן. בימי רומא העתיקה, לא היה זה לא מוסרי לקיים אורגיות ויחסי מין היו חופשיים. כמו כן החזקת עבדים הייתה נפוצה ומקובלת. המוסר בימינו (או לפחות ההתנהגות הנתפסת כמוסרית בעיני שכבות מסויימות, התנהגות מוסרית שמתאימה לתקופה הויקטוריאנית ולא לימינו) - מתנגד ל"יצרים" הטבעיים של האדם. אמנם חלה "התדרדרות" (איני חושב כך, לכן זה במרכאות) בכמה מתחומי המוסר (ובחלקם התרחשה התדרדרות אמיתית), אך עדיין ישנם כמה כללי מוסר מקובלים עפ"י רוב. ההנחה כי חיות מתנהגות כשם שהן מתנהגות בגלל סיבות גנטיות "משום שכך הן נולדות", מוטעית מיסודה, ויוצאת מתוך ההנחה כי חיות אינן מסוגלות לחשוב. כראיה, ישנן חיות שהורגות את בנות מינן לעיתים, לא מזמן שמענו וקראנו על לביאה שגידלה עופר במשך זמן מה (ישנן כמה גרסאות לזה, אני מאמין יותר ל"הארץ"...) - קרו דברים מעולם ודבר זה עשוי להצביע על העובדה כי אין מדובר במוסר גנטי שנולדים עימו. מוסר הוא נלמד ונרכש, אחרת לא ניתן היה לשנותו - אני ממליץ בחום לקרוא את "שלוש התמורות" שב"כה אמר זאראתוסטרא" של ניטשה. בעיני זו אבולוציה (לא ביולוגית. אני מאמין כי יש מקום לדבר על אבולוציה פסיכולוגית/חברתית, אפילו רוחנית, לפחות ברמה האישית) של המוסר. שלך הנווד הנווד