מועדים לשמחה

[עגנון]

מועדים לשמחה

יש ביטוי אידי שבתרגום חופשי הוא "צדיק בפרווה". אני חושב שבאידיש זה "צדיק אין א פעלץ", אודה לחברי הפורום המלומדים שיאשרו/ יתקנו/ יגערו/ יפרטו. ש"י טשאשטקעס

 

[בן אהרון]

מוכר.

טיפה שונה: "א צדיק אין פעלץ." פעלץ, זה גם קרום (של, חלב מורתח) וגם פרווה. אינני יודע למה משניהם הכוונה. אמירה אירונית. צדיק ב´כאילו´

 

[עגנון]

תודה רבה!

 

[בי]

"כאילו צדיק"

אבא שלי היה משתמש בביטוי הזה. והוא באמת מהאיזור של עגנון... הכוונה לאחד שמתיימר להיות צדיק, כאילו איכפת לו מזולתו, אבל בעצם לא איכפת לו שלאחרים קר כאשר לו חם תחת הפרווה שלו. בקיצור, סתם אגואיסט. מכירה כמה כאלה...

 

[בן אהרון]

"עוטה עור הצדיק" ../images/Emo8.gif

 

[ייִדישיסט]

בי, עגנון וכל הנחבאים ../images/Emo140.gif

צאו מהארון... אני מבין שאתם קוראים את הפורום אז תנו פעם סימן שנדע שהעולם הוא יידישאי ורק כמה העברעאיסטים מקלקלים את השורה.

 

[קערבאלע]

א צאדיר אין פּעלץ

"א צדיק אין פּעלץ" איז פּונקט אזא צדיק ווי דער אות צדיק אינעם ווארט "פּעלץ"! וד"ל

 

[בי]

אני לא בארון

הגעתי לפה בעקבות כרטיס הביקור של פנטי, כי אהבתי את מה שהיא כתבה בפורום ריקודי עם, ורציתי לקרוא מי היא. לצערי, היידיש שלי ברמה כ"כ נמוכה שבקושי אני מבינה את הכתוב. בבית דיברו יידיש וגם פולנית, אבל אתנו דיברו עברית טובה, כך שלדבר אני ממש לא יודעת, ובשנים האחרונות אני שומעת רק פולנית. אין לכם מושג כמה מצער אותי לקרוא שבית שלום עליכם יש קורסים ליידיש. גרתי יותר מ 10 שנים בבית הכי קרוב לבית שלום עליכם, ולא הייתי מודעת לקיום הקורסים. לפני כמה שנים לקחתי בבר אילן קורס קיץ ביידיש, אבל זה היה לא נחמד, גם בגלל המורה, ובמיוחד בגלל היידיש הליטאית שהיתה שונה ממה ששמעתי בבית (מגליציה). לגופו של עניין: אולי יש גם קורסים בחיפה, שם אני גרה עכשיו? עשיתם לי חשק !!!

 

[בעסאראבער זשלאָב]

ללמוד יידיש

הכי טוב תעשי אם תקני את הספר "יידיש לאוניברסיטה" מאת אוריאל ווינרייך. הספר מובנה ללימוד עצמי (וגם ללימוד באוניברסיטה). יש שם טקסטים, תרגילים, מילון קטן - בקיצור הכל. אני למדתי ממנו לבד. אם נוח לך יותר, יש גירסא שלו באנגלית: College Yiddish. שלך, הזשלאב...