עכשיו נכנסים לשגרת חול המועד של טיולים. את הסדר עברנו במצורה מרגשת בהשתתפות המשפחה הקרובה. היינו 15 כולל הנכדב הת החודש. הנכדים שרו "מה נשתנה" כיסוי מצות המוצג בת דודה (מאמריקה) של אבי ז"ל רקמה אותו בשנת 1948 לאחר ששמעב שאבי נשאר יחיד ממשפחתו באירופה. שלחה אלינו לארץ, כל השנים אבי ערך בו את הסדר, לאחר מכן אני ממשיך עם אות כיסוי מצות. כל שנה אני מספר ביפור זה לילדי ונכדי. גם יש לי גביע מכסף שיש לו סיפור דומה שלצד הגביעים המפוארים גביע זה משתתף בליל הסדר. כן לציין בחול המועד פסח שנת תש"ח הורי ואנוכי עלינו לארץ עם "עליית תינוקות" ממחנות מעצר בקפריסין .
בהשוואה לשנים קודמות היינו במתכונת מצומצמת הסדר הזה, רק 13 נוכחים, אבל עדיין היה עליזה, שמח ורעשני. לרעש דאגו צעירי המשפחה שהם שלושת נכדיו של אחי (ושלושת ניניו של אבי) כשהנכד/נין הגדול מהשלושה שאל את הקושיות וגם שר חלק מהשירים. כמויות האוכל והקלוריות שבו, לא רק בסדר אלא גם למחרת, מצריכות כעת צום של כמה ימים טובים...
