מועד רילוקיישן מועדף \ ניתוק תושבות.

[רוני1258]

מועד רילוקיישן מועדף \ ניתוק תושבות.

שלון לכולם.

האם מישהו יכול להסביר מה ההשלכות של עזיבת הארץ בתאריך בו שהיתי בארץ מעל המכסה המותרת לסף ספירת ניתוק תושבות ? ( לשם דוגמא , אני עוזב באפריל 2018 )

האם ההשלכה היא שאצטרך להגיש שני דוחות מס למס הכנסה ? אחת עבור השנה הנוכחית והשנייה עבור יתרת השהייה בשנה הבאה ?

או שיש לזה השלכות חמורות יותר, כגון איבוד הפז"מ לוותק ניתוק תושבות עד תחילת שנה הבאה ? כלומר , אם עזבתי באפריל 2018 , התקופה של אפריל 2018 - דצמבר 2018 לא נספרת כזמן שהייה בחו"ל עבור ניתוק תושבות ?

אודה לכל הסבר שיסדיר לי העניין הזה אחת ולתמיד ,וכן , מהם החודשים המועדפים לעזיבה אם כן.

תודה.

 

[ilanvag]

אין דבר כזה תושבות עבור "יתרת שהייה".

אם אדם נחשב תושב לצורכי מס בשנת מס מסוימת, וצריך לשלם מסים בארץ, אזי הוא תושב עבור כל שנת המס, ולא רק עד אפריל שבה הוא עוזב את המדינה.
&nbsp
ולכן, לפי החוק היבש, אתה תהיה חייב ב*דיווח* למס הכנסה עבור כל שנת 2017 וכל שנת 2018.
&nbsp
מפה ועד תשלום מס עוד יש מרחק. בבקשה להיעזר בשירותי יועץ מס מקצועי, אשר יבחן את הפרטים הייחודיים למקרה שלך, ויספק לך ייעוץ רלבנטי. הפורום הזה אינו מיועד ואינו מתיימר לעשות זאת.
&nbsp
באופן כללי, אם רוצים שלא להיחשב בתור תושב לצורכי מס עבור שנה מסוימת, אזי צריך לשהות בישראל מכסימום של 29 יום באותה שנה (החוק אומר פחות מ-30 יום). זה אומר לעזוב את ישראל לא יאוחר מה-29 בינואר, ולא לחזור לביקור באותה שנה.

 

[zuki3]

רק עבור השנה הראשונה של המעבר

כתבת "אם רוצים שלא להיחשב בתור תושב לצורכי מס עבור שנה מסוימת, אזי צריך לשהות בישראל מכסימום של 29 יום באותה שנה"

זה נכון רק עבור השנה הראשונה של המעבר, בשאר השנים אפשר להיות עד חצי שנה בישראל.
לא כתבת ואפשר להבין מהטקסט שזה נכון תמיד, וזה לא.

 

[ilanvag]

תודה, אבל לא מדויק - קרא את החוק (פקודת מס הכנסה).

זה ממש לא נכון שאותם 30 יום תקפים רק לשנת המעבר, ולאחריהם זה ממש לא משנה, ואפשר לשהות עד חצי שנה. זו עצה גרועה מאוד.

הסעיף הרלבנטי הוא סעיף 1 (הגדרות), ויש לו שני תתי סעיפים אשר עוסקים בשתי סיטואציות של חזקת הימים - מספיק שאחת מהן תופסת, כדי שהאדם ייחשב בתור תושב ישראל לצורכי מס.

אתה מתייחס לתת-סעיף (א)(2)(א), אשר קובע שבכל מקרה שבו אדם שוהה מעל 183 יום בארץ (חצי שנה), אזי ייראו אותו בתור תושב ישראל.

אבל לחזקה יש תת-סעיף נוסף, (א)(2)(ב), אשר מתעסק באותם 30 יום. אבל בשביל להבין אותו, צריך לקרוא ולהבין את כל הסעיף (ויש לי תחושה שמעולם לא ראית את הסעיף הזה...). כאשר קוראים אותו, רואים שמה שכתבת אינו נכון.

תת-הסעיף אומר "אם שהה בישראל בשנת המס 30 ימים או יותר, וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר;" (אזי הוא ייחשב לתושב ישראל לצורכי מס)

ולכן, בהנחה ובשנת המעבר (נניח 2018) האדם שהה רק 29 ימים, ובשנה שלפניה (נניח 2017) הוא שהה 365 ימים (אולי כמה פחות אם היה בנסיעות לחו"ל, אבל נניח 365 לצורך העניין), הרי בשנה שאחרי שנת המעבר (2019, במקרה הזה) זה ממש לא נכון שהוא יכול לשהות עד חצי שנה. הכלל של 425 יום בשלוש השנים עדיין תופס, ולכן בשנת 2019 מותר לו לשהות פחות מ-31 יום (חישוב פשוט), כלומר גם כן בערך חודש.

רק לאחר שעברו לפחות שלוש שנים מהעזיבה את ישראל, ובהנחה שלא נוסעים לביקורים/שהיות של חודשים ארוכים בכל שנה -- רק אז אפשר 'לנשום לרווחה' לגבי ספירת אותם 425 ימים... אבל בשנת המעבר ובשנה שאחרי, צריך עדיין לספור ימים ולוודא שלא נופלים לתוך אותם 425 ימים.

אגב, הכלל הזה נכון ותופס גם לגבי מי שעזב את הארץ לקראת סוף השנה, נניח בקיץ (כמו שהרוב עושים). בשתי השנים שלאחר העזיבה, לא מומלץ להגיע לישראל ליותר מאשר 29 יום בשנהם, אחרת עלולה להיכנס לתוקף החזקה של 30/425, ולהפוך אתכם לתושבי ישראל לצורכי מס באותה שנה -- גם אם לא חשבתם אל זה.

הנה לינק לפקודת מס הכנסה, למי שמעוניין לקרוא את המקור:
https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/255_001.htm

 

[ANZ1]

אתה צודק, בערך

כי החישוב הוא הפוך,
מכיוון שיש מספר ימים מקסימלי שאפשר להיות מחוץ לישראל,
ומכיוון שיש את המספר המקסימלי של ימים לפני שצריך להיות בשנתיים הקודמים
מזה נובע חד חד ערכית המספר 30 יום בשנה הראשונה,
אחרת זה לא יעבוד , המספר 30 הוא חישוב מתמטי.

 

[Kender00]

מדיוק, ויום לפי החוק הוא לא יממה, גם אם היית שנייה בתאריך

מסויים בישראל זה נחשב יום מלא לפי הפקודה, כלומר אם נחתת בשעה 23:59 בתאריך מסויים זה יחשב שהייתה כל היום בתאריך הזה (לפי רישום משטרת הגבולות)
וגם בעזיבה, אם הטיסה יוצאת ב 00:00 אז זה יום חדש
לפי ידעתי זה לפי משטרת הגבולות אז זמן אישורי משטרת הגבולות אבל יכול להיות וזה לפי הנחיתה או ההמראה בפועל (זה יותר מסובך להציג אבל לא בלתי אפשרי)
&nbsp
אבל יש לשים לב שחזקת הימים היא חזקה חלשה מול מרכז חיים, מס ההכנסה מתעלם מזה בכוונה, אבל אם תוכל להוכיח מרכז חיים מחוץ לישראל מיום ראשון לחזקת הימים לא יהיה משמעות (וזה לא קל)
ולכן מס ההכנסה שינה את הניהליים ומחייב הגשת מסמך (משנת מס 2016) שכל מי ששינה את מרכז חייו אבל חזקת הימים חלה עליו לציין מדוע הוא תושב חוץ…

 

[oleyashan]

כתבה בגלובס מהיום

רשות המסים מחמירה את הדרישות מהיוצאים לרילוקיישן
[URL]http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001211378[/URL]

 

[Kender00]

יש דיון על הנושא הזה שאשר פתח, עם כל בכבוד לרשות המיסים זה

רק נייר עמדה לגבי שאילתא שהגישה אחת המחברות הישראליות
לכ8 זה לא חוק או תקנה, רשות המיסים רוצה לעשות לה חיים קלים, אבל ימים יגידו מה בתי המשפט יגידו על הנושא הזה
גמה
מה גם הכתבה לוקה בחסר במיוחד שהדוגמה הראשונה היא בר רפאלי, שברור לכולם שהמקרה שלה הוא תכנון מס קלאסי והיא לא על באמת בצעה רילוקישן או הגירה כמו רוב האנשים
גם המקרה השני מדובר על תכנון מס אז שוב זה שונה מיתר המקרים
ך

 

[rainbow188]

לסטודנטים ופוסטדוקים יש אולי שנה או שנתיים הטבות מס

אבל אם עוברים בדצמבר/סוף שנה, זה נחשב לשנה הראשונה עם ההטבה, וחבל על בזבוז ההטבה בשביל חודש. ... אני לא רואת חשבון... זה מנסיון של מכרים, לפני כ6 שנים.