מועקה במצפון ובלב
קרובת משפחה שלי התקשרה אלי היום בערב ואמרה לי שהיא רעבה שאין לה מה לאכול בבית. ביררתי אם נישאר לי כסף בויזה שאני אוכל להזמין לה אוכל ואני במינוס של 900
שקל. לפעמים אני שולחת לה כסף בדואר (היא גרה בת"א ואני בפתח תקווה). עצתי לה שהיא תבוא אלי עם החבר שלה שאצלו היא גרה והיא אמרה לי שהוא מתבייש.
כמעט אחי נסע לשם עם מצרכים אבל הבעיה שזה לא אזור להסתובב בו בלילה אפילו במונית. ניסיתי אפילו להגיד שהיא תצלצל לאמא שלה ותבקש כסף ואני אחזיר לה אבל אמא שלה לא הסכימה.
עכשיו היא בטח הלכה לישון רעבה. אני רק ניזכרת בקול שלה שהיא התקשרה אלי ואמרה שהיא רעבה. הלב כואב לי.
האם הייתי צריכה לתת לאחי ללכת לאזור מסוכן שיכולים לדקור אותו? ובכול זאת היא נישארה רעבה.
אני מרגישה כול כך חרא עם עצמי. אני בן אדם נורא.
קרובת משפחה שלי התקשרה אלי היום בערב ואמרה לי שהיא רעבה שאין לה מה לאכול בבית. ביררתי אם נישאר לי כסף בויזה שאני אוכל להזמין לה אוכל ואני במינוס של 900
שקל. לפעמים אני שולחת לה כסף בדואר (היא גרה בת"א ואני בפתח תקווה). עצתי לה שהיא תבוא אלי עם החבר שלה שאצלו היא גרה והיא אמרה לי שהוא מתבייש.
כמעט אחי נסע לשם עם מצרכים אבל הבעיה שזה לא אזור להסתובב בו בלילה אפילו במונית. ניסיתי אפילו להגיד שהיא תצלצל לאמא שלה ותבקש כסף ואני אחזיר לה אבל אמא שלה לא הסכימה.
עכשיו היא בטח הלכה לישון רעבה. אני רק ניזכרת בקול שלה שהיא התקשרה אלי ואמרה שהיא רעבה. הלב כואב לי.
האם הייתי צריכה לתת לאחי ללכת לאזור מסוכן שיכולים לדקור אותו? ובכול זאת היא נישארה רעבה.
אני מרגישה כול כך חרא עם עצמי. אני בן אדם נורא.
