במדויק לא ידוע, מד הגובה מראה אפס בגובה הזה, אבל אני לא
מוריד עיניים מהאופק! בהנמכה אני בודק מהירות, אבל בהגעה לגובה הזה, בגלגול והטיסה ההפוכה זה רק מבט מעל האף אל האופק.
הגלגול מספיק גבוה מהקרקע שהכנף לא תפגע בזמן הגלגול, ולאחר מכן אני מנמיך עוד קצת בזמן הטיסה ההפוכה. כמה עוד מנמיך? עד שהראש, הלב ושאר חלקי הגוף אומרים מספיק עד כאן
בזמן הטיסה ההפוכה גם בסרטונים קודמים שהעלתי, אני מבצע פניות קטנות כדי לתקן ולשמור קו ישר בניגוד לסחיפת הרוח. פניות של 5-10 מעלות הטיה בערך עם הגה כוון כל כמה שניות.
המון אימון במשך שנים בגובה 3000 ויותר, מקדים לטיסה כזו, בזמן הטיסה ההפוכה אני לא חושב לאיפה להטות ואיזו רגל להכניס, זה קורה טבעי כשאני מזהה סחיפה לצד מסויים.
כל טעות קטנה תהיה פטאלית בגובה הזה, לכן אין מה לחפש שם ללא אימון מקדים.
דרך אגב המהירות היא החבר הכי טוב של הטייס שם, במידה ויש שיעול הכי קטן מהמנוע, אני אצטרך לגלגל ולצבור קצת גובה בכדי לנחות ביחוד אם לא נשאר מספיק מסלול לנחיתה קדימה, לכן מהירות עודפת כמה שאפשר עדיפה.
בד״כ בסביבות ה 160-180 kts. ב 140 ומטה לא נכנס להפוכה בכזה גובה.