איןאריותכאלה
New member
מופתעת
אחרי ציפיה כל כך ארוכה
אחרי שהכמיהה כאבה ממש
אחרי עבודה עצמית ארוכה ומוצלחת
אחרי שהתבגרתי וצמחתי
היה נדמה לי
בטעות, כנראה
שאשמח כשההריון הזה סופסוף יגיע.
ביום ראשון גיליתי עליו. שמחתי נ ו ר א. כל היום, מאחת בצהרים ועד שנרדמתי מאושרת.
ביום שני קמתי עם עננה. ובינתיים היא הולכת ומורידה לי גשם על הראש ואני מתפלאת על עצמי כל כך.
כל מה שברור לי לחלוטין, מעל לכל ספק, בראש, פשוט לא מעניין את הלב. הלב מכווץ, חרד, חושש ובעיקר 'שופך' המון המון אנרגיה על מה שבכלל לא בשליטתו. בכלל.
בארבע ורבע הקטנה בכתה לעוד מים. והשינה ברחה ממני. ומאז אני בטוחה שמה שבקושי התחיל כבר אינו, כי בהריון בו פסק הדופק, היה לילה בו לא הצלחתי לישון בכלל וכנראה שזה באמת הלילה בו פסק הדופק.
בעלי צחק והזכיר לי שבשלושת החודשים הראשונים לכל הריון אני ממעטת מאד לישון, מתקשה להירדם ויותר מכך, מתקשה להירדם בחזרה אם התעוררתי.
מחר הולכת לבדוק שוב הכפלה.
מה, ככה? יום ביומו? עד הסוף (הטוב, אמן!)
אוף
אחרי ציפיה כל כך ארוכה
אחרי שהכמיהה כאבה ממש
אחרי עבודה עצמית ארוכה ומוצלחת
אחרי שהתבגרתי וצמחתי
היה נדמה לי
בטעות, כנראה
שאשמח כשההריון הזה סופסוף יגיע.
ביום ראשון גיליתי עליו. שמחתי נ ו ר א. כל היום, מאחת בצהרים ועד שנרדמתי מאושרת.
ביום שני קמתי עם עננה. ובינתיים היא הולכת ומורידה לי גשם על הראש ואני מתפלאת על עצמי כל כך.
כל מה שברור לי לחלוטין, מעל לכל ספק, בראש, פשוט לא מעניין את הלב. הלב מכווץ, חרד, חושש ובעיקר 'שופך' המון המון אנרגיה על מה שבכלל לא בשליטתו. בכלל.
בארבע ורבע הקטנה בכתה לעוד מים. והשינה ברחה ממני. ומאז אני בטוחה שמה שבקושי התחיל כבר אינו, כי בהריון בו פסק הדופק, היה לילה בו לא הצלחתי לישון בכלל וכנראה שזה באמת הלילה בו פסק הדופק.
בעלי צחק והזכיר לי שבשלושת החודשים הראשונים לכל הריון אני ממעטת מאד לישון, מתקשה להירדם ויותר מכך, מתקשה להירדם בחזרה אם התעוררתי.
מחר הולכת לבדוק שוב הכפלה.
מה, ככה? יום ביומו? עד הסוף (הטוב, אמן!)
אוף