וולפגנג אמדאוס מוצארט (1756-1791)
לא, אני לא מתכוון להביא ביוקרטיה על המלחין הדגול אלא רק להביע דיעה אישית על היצירות המדהימות שכתב (מדהים כמה שהבחור כתב בכל 35 שנות חייו
). כמובן שהיצירות האחרונות שכתב הן הכי מרגשות (הרשו לי להביא כדוגמא בולטת את שלושת הסימפוניות האחרונות שלו 39-41). הכשרון הרב (מאוד מאוד מאוד מאוד) שלו ניחן ביצירותיו המופלאות בעלות מאפיינים קלאסיים מובהקים. אין ספק שמוצארט הוא אחד המלחינים הטובים ביותר לתקופתו. הוא יודע לחדור עמוק אל הלב כמו שרק מעט מן המלחינים יודעים. מאוד קשה לכתוב על המוסיקה שלו באופן כללי כי היא גדולה, מגוונת ומקיפה מאוד. רוב היצירות שלו רבגוניות ומרעננות
וזו עוד סיבה להיותו מלחין גאון (בלשון המעטה). סיבה נוספת היא העובדה שגיל 3 איננו גיל שגרתי שבו אנשים רגילים מתחילים את הקריירה המוסיקלית שלהם (גם משפט זה נכתב בלשון המעטה). היות ומילים לא יספיקו כדי לבטא את האדירות שלו ואת הרגשת הכבוד ואהבת המוסיקה שלו שאני מרגיש אני עוצר פה והולך לשתות תה. ואלה היו שישים שניות על מוצארט.