מוצא החיים

AlienSpirit

New member
מוצא החיים

אורגניזם חד תאי מורכב מאוסף של מולקולות אורגניות (DNA,RNA...) חומצות אמינו, חלבונים וכדו'... מולקולות אלה מורכבות מאטומי פחמן, חנקן, חמצן ועוד. מה מבדיל בין חומר אינרטי לחומר חיי? הרי אין הבדל, למשל, בין אטום פחמן בגוף בעל חיים לבין אטום פחמן באבק. מתי אוסף של אטומים שהתהגותם המיקרוסקופית כאוטית לחלוטין הופכים לאורגניזם חי בעל התנהגות מסודרת?
 

Caligola

New member
המאפיינים של צורות חיים הם -

1. יכולת שיכפול עצמי. 2. פעילות מטבולית. אפשר להגדיר עוד מאפיינים ש-*בדרך כלל* נוכחים אצל אורגניזם, למרות שהם לא הכרחיים: יכולת תנועה, עטיפה של חומרים באמצעות ממברנה, שימוש בפחמן, שימוש בגנים.
 

AlienSpirit

New member
כן אבל

בסופו של דבר צורת חיים מורכבת ממולקולות ואטומים אינרטיים. למולקולת ה- DNA, למשל, יש יכולת שיכפול עצמי (בתהליך מורכב מאוד הכולל מולקולת RNA, חלבונים וכדו') אבל בסופו של דבר זה תהליך אקראי ברמה אטומית. אגב מולקולת ה DNA לא נחשבת לבעל חיות. הן תהליך השיכפול והן תהליך המטבוליזם הם תהליכים אקראים, כאוטים ברמה המיקרוסקופית, ברמה המולקולרית. מה גורם לאוסף של תהליכים אקראים, לאוסף של מולקולות ואטומים להתנהג כמערכת מסודרת ברמה המקרוסקופית.
 

Caligola

New member
מה שגורם לאוסף של מולקולות ואטומים.

להתנהג כמערכת מסודרת זה כימיה, כאשר A נקשר ל-C ברצף ה-DNA, וכאשר חומצות אמינו מתחברות כדי ליצור לחלבון, וגם כאשר ה-RNA מתקודד לחומצות אמינו באמצעות RNA מוביל, זה תגובות כימיות.
 
הכל מסודר

אני לא חושב שאטומים מתנהגים בצורה לגמרי קאוטית, כלומר גם אצלם יש חוקים מסויימים שמגבילים אותם. ביתר שאת ניתן לומר זאת על מולקולות, שם כמובן יש חוקים ברורים למדי ששולטים על הקשר בין האטומים. אם כן, אפשר פשוט להמשיך את העניין הלאה - ככל שהקישורים הם מרובים יותר, כך הם נעשים מסודרים יותר בגלל שיש יותר חוקים ששולטים עליהם. לכן מולקלות גדולות (לאו דווקא חיות - גם פלסטיקים מסוגים שונים) הם תמיד יותר מסודרים. אני חושב שאם מדובר במולקולה מספיק מגוונת, היא תוכל גם להיות בעלת שכפול ואז בעלת חיים, רק שכמובן דבר זה הוא נדיר מאד.
 
למעלה