מוצץ ורגשות אשמה

מוצץ ורגשות אשמה../images/Emo5.gif

אז ככה... לפני הלידה החלטתי שאנסה לא להרגיל את יעלי למוצץ כי זה יכול להרוס את ההנקה וכי זה לא נראה לי הדבר הכי טבעי שכדאי לעשות מכיוון שכשהתנוק בוכה ולא רגוע אז צריך להרגיע אותו לא ע"י אמצעי מכני כמו מוצץ. כמו כן, תמיד ראיתי אמהות שדוחפות מוצץ לתנוק כדי להשתיק אותו ושלא יפריע למנוחתן וזה הציק לי. אז גם אני וגם בעלי חשבנו שלא כדאי להרגיל את הילדה למוצץ. אבל המשפחה לחצה שזה הדבר הכי טוב שיכול להרגיע וגם כאשר ביקשתי לא לתת לה מוצץ, כמובן דחפו לה אותו. בהתחלה יעלי סרבה בתוקף והטיסה אותו בקשת אך לאט לאט מדי פעם היא מוצצת אותו ואפילו נרגעת ונרדמת איתו. ואני מרגישה כ"כ רע עם זה שכאילו אני דוחפת לה מוצץ כדי שתשתוק למרות שזה בכלל לא כוונתי. לפעמים אני ממש מתווכחת עם בעלי שרוצה לתת לה מוצץ כשקשה לה להרדם והיא צורחת (כן, כן, הוא כבר בעד המוצץ) ואני מנסה להרדימה ע"י חיבוק , נענוע, מוזיקה וכו´ . אבל אתמול נכנעתי ... אחרי בכי ממושך כשהיא היתה עייפה ולא נרדמה (ואחרי לחץ מסיבי מצד הבעל) נתתי לה מוצץ והיא נרדמה... אז אולי זה בכל זאת פתרון טוב? ואולי אני לא בסדר שאני רוצה למנוע ממנה את הדבר שאולי עוזר לה להרגע? אז אני נותנת לה מוצץ לפעמים ... אבל אז יש לי רגשות אשמה שמא אולי זה רק לנוחותי כדי שהיא תשתוק?
 

דיאנה1

New member
לא רואה שום מקום לרגשות אשמה

אם היא נרגעת זה גם לטובתה, נכון? ואת יודעת שלא תתני לה מוצץ סתם ככה שתשתוק בלי לברר מה מציק לה, נכון? העיקר לא לתת מוצץ ממש בהתחלה, אם רוצים להניק, כדי לא לפגוע בתחילת ההנקה. לאחר שההנקה מבוססת והולכת טוב - זה כבר לא מזיק. הלוואי שבר היה מסכים לקחת מוצץ, הייתי משתמשת בזה כדי להרדים אותו בלי לחשוב פעמיים.
 
גם אני חשבתי פעם כמוך

אבל יצא שעמית "קיבל" מוצץ באחת מהפעמים שנעדרתי מהבית...אחרי שכבר לא ידעו איך להרגיע אותו..וזה נשאר הרגל... הבנתי שזה טוב לו..אז אמרתי ביי לרגשות האשמה..זה לא מזיק. ויש אמהות רבות שלא הרגילו תינוקות מההתחלה לקחת
והיום מצטערות על זה...
 
אין צורך ברגשות אשם ../images/Emo95.gif

בהתחלה גם אני התנגדתי למוצץ . אבל עוד בתינוקיה בביה"ח כשבאנו ביום השחרור לסדר את כל העיניינים מצאתי שני תינוקות עם מוצץ יותר גדול מהפרצוף שלהם ומכאן זה התחיל ועד היום הם נרגעים עם מוצץ, מי יותר ומי פחות.
 

anat30g

New member
הלוואי ושלי היו מוכנים לקחת מוצץ

כיף לך שהיא מוכנה לקחת מוצץ. בחודשים הראשונים לחיים מוצץ זה כלי עזר חיוני לשלוות הנפש של ההורים... כל 4 ילדי העדיפו את הציצי של אמא שלהם על פני מוצץ מה שגרם לשיעבוד טוטלי... שלא יהיו לך רגשות אשם - זה לא שאת נותנת לה מוצץ שתרגיע את עצמה לבדה, כאילו - זבש"ה - נרדמת לא נרדמת... המוצץ הוא חלק ממכלול של דברים שאת עושה להרגעתה - ניסית הכל וראית שמה שמרגיע אותה זה המוצץ - אז יופי - לכי עם זה ואמצי את המוצץ - זה גאוני - האמיני לי - מאמא שהיתה מוצץ בעצמה. ענת
 

אמיר.

New member
שום רגשות אשמה !!!

גם לתינוקת מגיע להיות רגוע.. אותך מרגיעה מוסיקה חרישית - ואותה - פעולת המציצה. מה רע ? מה שכן רע זה אם זה נמשך יותר מדי זמן ואם המוצץ מקבל ´קביעות´ בפה. בכלל - לנו אמרו להעדיף את המוצצים האורתודנטיים (קנינו סיליק של דגניה סיליקון). אישית - הגדולה צרכה מוצץ עד גיל 3 ורופאת השיניים שכנעה אותה להגמל. השני בכלל לא רצה מוצץ, השלישי טעם ועזב מהר מאד.. ברביעי כבר לא ניסינו ברצינות....
 
אין לך סיבה להרגיש רע

מיכל הייתה פשוט זקוקה לאמצעי הרגעה חיצוני. היא לא נרגעה טוב על הידיים, וגם הציצי נהג לעצבן אותה (מתחילה למצוץ ומתעצבנת כשיוצא חלב, כי היא לא רעבה) ורק בגיל חודש וחצי היא הסכימה לקחת מוצץ ומאז איכות החיים של כולנו עלתה פלאים. עצתי היא (והאינטואיציה שלי נתמכה ע"י ד"ר איל בוצר מפורום רפואת שינים לילדים) - אל תחליפי מוצץ לגדול יותר גם כשהיא תגדל. תשארי עם הבלון הקטן והקצר. ד"ר בוצר אומר שזה טוב יותר לשיניים ואני מנסיוני אומרת, שכה עם הזמן תרד התלות שלה במוצץ כי הוא פחות יגרה את החיך וככה יהיה קל יותר להגמל (זה אני עוד לא יודעת, אבל היא ממש משתמשת בו פחות, כמעט רק לשינה).
 
למעלה