מוקדמות גברים - סיכום
מהזוית הישראלית - אכזבה.
זה אמנם היה קלוש - אך כולנו קיווינו לסיום ב24 הראשונות על מנת להעפיל לאליפות העולם הבאה בגלזגו.
הנבחרת מאד מוכשרת, אבל מאד צעירה. ובהתעמלות גברים בניגוד לנשים, אין הרבה יתרון בלהיות קטנצ'יק - נהפוכו. לוקח שנים לבנות את מסת השרירים הדרושה לרוב המכשירים. אז גם כשהנבחרת הנוכחית צריכה לשאת את עיניה לטוקיו 2020, עדיין קיוינו שהם יתעלו ויעפילו לאליפות העולם בגלזגו - אבל זה לא קרה.
אכזבה גם לאלכס שעל אף תרגיל סביר, גילה שדברים קצת השתנו ונהיה מאד מאד צפוף בפסגה, ויש כבר אינספור בחורים שמסוגלים לבצע תרגיל בדרגת קושי של 6.7, ויש אפילו כאלה שכבר עברו את ה 7 ורושמים 16+. וככה היריבים הותיקים כמו קוזמידיס והיפוליטו, יריבים פחות ותיקים כמו אבליאזין, שיראי ודאלטון, ויריבים חדשים לגמרי כמו זאפאטה סנטנה מספרד וקים מקוריאה נכנסו לשמיניה ושטילוב הסתפק במקום ה 18.
גם מדבדב בוודאי התאכזב מהקפיצות וסיים רחוק מאד מהשמיניה.
בקיצור - כמעט אף תקווה לא התגשמה, ואפשר להתנחם בגמר בודד לאלכס בקרב רב.
מעבר לישראלים - היתה תחרות מרתקת. קצת קשה העובדה שזה פרוס על פני יומיים, והמתח הזה נמתח על פני הרבה זמן - אבל מעיון בתוצאות אפשר לראות כמה מגמות:
צפוך מאד למעלה בפסגה. על יותר ויותר מכשירים קשה לנבא מי יקח מדליה, והרבה מתעמלים טובים בכלל לא העפילו לגמרים שבעבר הדרך שלהם היתה די מובטחת.
הסינים הפציצו. תמיד צריך לקחת אותם בחשבון - הם נוטים להגיח פתאום - אבל זה תמיד מפתיע לגלות שהם הצליחו לגבש כל כך הרבה עומק
סין הקדימה את הפייבוריטית יפן בקצת יותר מנקודה, שהקדימה את ארצות הברית בקצת יותר מנקודה.
ארה"ב הפתיע מאד כשלקחה את הציון הקבוצתי הגבוה ביותר על סוס הסמוכות - המכשיר החלש שלהם. וזה מה שנקרא מהפך. אבל במתח, מכשיר חזק עוברם הם סיימו רק שביעים - מה שאומר שהכל יכול להתהפך בגמר.
הבריטים בטח קיוו לסיים בשלישיה הראשונה, אבל במוקדמות הם סיימו "רק" רביעים, בפער של למעלה מ 3 נקודות מהאמריקאים - פער אותו הם יקוו לסגור בגמר.
ושתי עשיריות מאחוריהם, בחמישי, הרוסי. כל הנבחרות האלה מסוגלות לסיים על הפודיום בגמר, אף על פי שהסינים והיפנים נוטים להיות מאד יציבים, וזה יהיה אתגר גדול מאד.
אוקראינה הפתיעה לרעה על הנייר, במקום התשיעי ומחוץ לגמר. אבל הנבחרת בשנים האחרונות מאבדת המון כשרון להגירה (קוקסנקוב לרוסיה ואולג סטפקו לאזרבאייג'אן) ונופלת בדירוגים בהתאם.
בקרב רב - הסיפור הגדול הוא העפלה של אוצ'ימורה מהמקום הראשון בפער יפה. אם היו תהיות לגבי עייפות החומר, שחיקה או גיל - כבר אין. הוא עדיין בכושר מעולה.
בנוסף - אחד המתחרים הגדולים שדובר עליו כאלוף מחליף אפשרי בכלל לא יוכל להתחרות - מקס וויטלוק סבל מתחרות בינונית, כולל תרגיל נוראי בקרקע (הוא חלק עם אלכס את התואר האירופאי על המכשיר). ועל עף שסיים ב24 בראשונים, הוא נדחק על ידי דניאל פרוויס (שזה הגיוני) ועל ידי נייל ווילסון שהיה ג'וניור לפני שניה וחצי, וכבר רושם תוצאות של 88.323! גם מדליסט הכסף בקרב רב מאליפות העולם הקודמת - ריוהאיי קאטו לא יגן על המקום בפודיום לאחר שסיים שביעי, אבל רק שלישי בין היפנים. ספורט אכזרי, כבר אמרנו?
בקרב רב, לדויד בליאבסקי היתה תחרות מעולה והוא רשם 90.748 - נקודות אור עבור הרוסים. כמעט שתי נקודות מאוצ'ימורה - אבל שתי נקודות שאין לו מאיפה להשלים, כי הוא היה די קרוב לפוטנציאל שלו. לכן המסקנה היא שתדרשנה כמה נפילות מאוצ'ימורה בשביל שמישהו יוכל לעבור אותו.
שני סינים בחמישיה הראשונה - שניהם רק בני 23 ולא ברור לי איזה נזק הם יכולים לעשות לאוצ'ימורה בגמר.
רביעי סיים אמריקאי חדש בשם דונל וויטנבורג - הידוע בכינוי "דונזילה" בגלל שהוא כולו שריר אחד גדול. הוא סיים רביעי עם תרגיל מתח חלש מאד, ואולי יכול עדיין להלחם על מקום על הפודיום אם ישתפר שם במקצת. אבל אין לו הרבה נסיון.
לאולג ורנאייב מאוקראינה גם היתה תחרות יפה - 89.230, כולל נפילה מסוס הסמוכות. הוא מאד לא יציב, אבל במידה ויגיע היום המיוחל ותהיה לו תחרות ללא שגיאות, הוא יכול להצטרף למועדון ה 90 ולהתמודד על מקום על הפודיום.
ועוד שניים שאולי מסוגלים להפתיע - סם מיקולאק שנחשב לראשון בין האמריקאים, סיים רק 17 עם 87.665, אבל תיאורטית מסוגל להרבה יותר. באליפות שנה שעברה הוא היה כמעט נגע במדליה עד הסיבוב האחרון בו פישל ונפל בדירוגים. אולי הפעם הוא יפתיע לטובה. וכמובן פאביאן המבושן - המון נסיון, אבל פאשלות במוקמדות על המכשיר החזק המתח, וגם על סוס הסמוכות. הוא יכול להפתיע בגמר ולשפר מאד את המקום שלו מהמוקדמות.
במכשירים - קנזו שיראי לא הפתיע ומוביל בבטחה בקרקע. אבליאזין היה מדויק ויציב והפציץ גם הוא - שניהם עם ציונים מעל 16 נקודות! היפוליטו מאד הפתיע עם 15.9. הוא בעבר היה יריב שקול לאלכס שטילוב, אבל פתאום הגיח עם תרגיל של 7.0, וביצע אותו טוב מאד. האויבת הגדולה שלו היא היציבות, אבל עם עוד הופעה כזאת הוא מבטיח לעצמו מדליה. קוסמידיס הלך על בטוח עם תרגיל של 6.6, והבטיח מקום בגמר עם ביצוע מדויק וטוב. השאלה היא אם הוא יכול להעלות הילוך לגמר - יהיה קשה מאד להשיג מדליה עם דרגת קושי של 6.6.
על סוס הסמוכות - ברקי היה מדהים עם 16.066, עם דרגת קושי של 7.0. אבל יהיה לו קרב קשה מאד בגמר, עם דניאל קיטינגס, סיריל טומאסון ואלכס נאדור האמריקאי דולקים בעקבותיו. גם פיליפ אודה הותיק בגמר, יחד עם בן ארצו רוברט זליגמן, וגם השכן מסלובניה, ברטונסלי.
בטבעות נראה שכל אחד מהפינאליסטים יכול לקחת מדליה. אבל הפייבוריטים הם כמובן נבארטה (רביעי) ליו מסין (ראשון), פטרוניאס מיוון (שלישי) ואבליאזין (שני)
גם בקפיצות אי אפשר לנחש, בגלל הסיכון שבקפיצות והעובדה שעם כל התעופה הזאת דברים נהיים מאד לא צפויים ומדליות ניתנות ונלקחות על חודן של אלפיות. אבל יהיו שם הגדולים - רי מצפון קוריאה, יאנג מדרום קוריאה, אבליאזין הרוסי, ראדיבולוב האוקראיני, וקנזו שיראי. וויטנבורג האמריקאי שמבצע קפיצה זהה לזו של רי נפל במוקדמות ולכן לא יהיה שם, וחבל...
דאנל לייבה שהיה הכוכב האמריקאי ב 2012 ודעך מאז איבד את מקומו בקרב רב, אבל הצליח להעפיל ראשון לגמר המקבילים עם 15.9 וירידה של דאבל סלטו לפנים שננעצה במזרון. קשה לשחזר הופעה שכזאת, וללא קשר כמעט כל אחד מהשמיניה מסוגל לקחת את התואר - במיוחד הסינים שעובדים כל כך מדויק. כמו אצל הבנות, יצא כאן גמר מאד הומוגני - שני אמריקאים, שני סינים, שני יפנים, אוקראיני ורוסי.
ובמתח - זונדרלנד מעל כולם, ובפער של 4 עשיריות מאחוריו אוצ'ימורה. אבל צריך להזהר מהסיני ז'נג, שהוא דווקא מוכר ובעל קבלות (מדלית הכסף במתח בשנה שעברה) ותרגיל עם דרגת קושי של 7.4. עוד בגמר הזה - חוסימאר קאלבו מורנו הפנומן הקולומביאני שהצליח הרבה פחות על הבמה העולמית, והעפיל בקושי לגמר הקרב רב ושמיני לגמר המתח.
מהזוית הישראלית - אכזבה.
זה אמנם היה קלוש - אך כולנו קיווינו לסיום ב24 הראשונות על מנת להעפיל לאליפות העולם הבאה בגלזגו.
הנבחרת מאד מוכשרת, אבל מאד צעירה. ובהתעמלות גברים בניגוד לנשים, אין הרבה יתרון בלהיות קטנצ'יק - נהפוכו. לוקח שנים לבנות את מסת השרירים הדרושה לרוב המכשירים. אז גם כשהנבחרת הנוכחית צריכה לשאת את עיניה לטוקיו 2020, עדיין קיוינו שהם יתעלו ויעפילו לאליפות העולם בגלזגו - אבל זה לא קרה.
אכזבה גם לאלכס שעל אף תרגיל סביר, גילה שדברים קצת השתנו ונהיה מאד מאד צפוף בפסגה, ויש כבר אינספור בחורים שמסוגלים לבצע תרגיל בדרגת קושי של 6.7, ויש אפילו כאלה שכבר עברו את ה 7 ורושמים 16+. וככה היריבים הותיקים כמו קוזמידיס והיפוליטו, יריבים פחות ותיקים כמו אבליאזין, שיראי ודאלטון, ויריבים חדשים לגמרי כמו זאפאטה סנטנה מספרד וקים מקוריאה נכנסו לשמיניה ושטילוב הסתפק במקום ה 18.
גם מדבדב בוודאי התאכזב מהקפיצות וסיים רחוק מאד מהשמיניה.
בקיצור - כמעט אף תקווה לא התגשמה, ואפשר להתנחם בגמר בודד לאלכס בקרב רב.
מעבר לישראלים - היתה תחרות מרתקת. קצת קשה העובדה שזה פרוס על פני יומיים, והמתח הזה נמתח על פני הרבה זמן - אבל מעיון בתוצאות אפשר לראות כמה מגמות:
צפוך מאד למעלה בפסגה. על יותר ויותר מכשירים קשה לנבא מי יקח מדליה, והרבה מתעמלים טובים בכלל לא העפילו לגמרים שבעבר הדרך שלהם היתה די מובטחת.
הסינים הפציצו. תמיד צריך לקחת אותם בחשבון - הם נוטים להגיח פתאום - אבל זה תמיד מפתיע לגלות שהם הצליחו לגבש כל כך הרבה עומק
סין הקדימה את הפייבוריטית יפן בקצת יותר מנקודה, שהקדימה את ארצות הברית בקצת יותר מנקודה.
ארה"ב הפתיע מאד כשלקחה את הציון הקבוצתי הגבוה ביותר על סוס הסמוכות - המכשיר החלש שלהם. וזה מה שנקרא מהפך. אבל במתח, מכשיר חזק עוברם הם סיימו רק שביעים - מה שאומר שהכל יכול להתהפך בגמר.
הבריטים בטח קיוו לסיים בשלישיה הראשונה, אבל במוקדמות הם סיימו "רק" רביעים, בפער של למעלה מ 3 נקודות מהאמריקאים - פער אותו הם יקוו לסגור בגמר.
ושתי עשיריות מאחוריהם, בחמישי, הרוסי. כל הנבחרות האלה מסוגלות לסיים על הפודיום בגמר, אף על פי שהסינים והיפנים נוטים להיות מאד יציבים, וזה יהיה אתגר גדול מאד.
אוקראינה הפתיעה לרעה על הנייר, במקום התשיעי ומחוץ לגמר. אבל הנבחרת בשנים האחרונות מאבדת המון כשרון להגירה (קוקסנקוב לרוסיה ואולג סטפקו לאזרבאייג'אן) ונופלת בדירוגים בהתאם.
בקרב רב - הסיפור הגדול הוא העפלה של אוצ'ימורה מהמקום הראשון בפער יפה. אם היו תהיות לגבי עייפות החומר, שחיקה או גיל - כבר אין. הוא עדיין בכושר מעולה.
בנוסף - אחד המתחרים הגדולים שדובר עליו כאלוף מחליף אפשרי בכלל לא יוכל להתחרות - מקס וויטלוק סבל מתחרות בינונית, כולל תרגיל נוראי בקרקע (הוא חלק עם אלכס את התואר האירופאי על המכשיר). ועל עף שסיים ב24 בראשונים, הוא נדחק על ידי דניאל פרוויס (שזה הגיוני) ועל ידי נייל ווילסון שהיה ג'וניור לפני שניה וחצי, וכבר רושם תוצאות של 88.323! גם מדליסט הכסף בקרב רב מאליפות העולם הקודמת - ריוהאיי קאטו לא יגן על המקום בפודיום לאחר שסיים שביעי, אבל רק שלישי בין היפנים. ספורט אכזרי, כבר אמרנו?
בקרב רב, לדויד בליאבסקי היתה תחרות מעולה והוא רשם 90.748 - נקודות אור עבור הרוסים. כמעט שתי נקודות מאוצ'ימורה - אבל שתי נקודות שאין לו מאיפה להשלים, כי הוא היה די קרוב לפוטנציאל שלו. לכן המסקנה היא שתדרשנה כמה נפילות מאוצ'ימורה בשביל שמישהו יוכל לעבור אותו.
שני סינים בחמישיה הראשונה - שניהם רק בני 23 ולא ברור לי איזה נזק הם יכולים לעשות לאוצ'ימורה בגמר.
רביעי סיים אמריקאי חדש בשם דונל וויטנבורג - הידוע בכינוי "דונזילה" בגלל שהוא כולו שריר אחד גדול. הוא סיים רביעי עם תרגיל מתח חלש מאד, ואולי יכול עדיין להלחם על מקום על הפודיום אם ישתפר שם במקצת. אבל אין לו הרבה נסיון.
לאולג ורנאייב מאוקראינה גם היתה תחרות יפה - 89.230, כולל נפילה מסוס הסמוכות. הוא מאד לא יציב, אבל במידה ויגיע היום המיוחל ותהיה לו תחרות ללא שגיאות, הוא יכול להצטרף למועדון ה 90 ולהתמודד על מקום על הפודיום.
ועוד שניים שאולי מסוגלים להפתיע - סם מיקולאק שנחשב לראשון בין האמריקאים, סיים רק 17 עם 87.665, אבל תיאורטית מסוגל להרבה יותר. באליפות שנה שעברה הוא היה כמעט נגע במדליה עד הסיבוב האחרון בו פישל ונפל בדירוגים. אולי הפעם הוא יפתיע לטובה. וכמובן פאביאן המבושן - המון נסיון, אבל פאשלות במוקמדות על המכשיר החזק המתח, וגם על סוס הסמוכות. הוא יכול להפתיע בגמר ולשפר מאד את המקום שלו מהמוקדמות.
במכשירים - קנזו שיראי לא הפתיע ומוביל בבטחה בקרקע. אבליאזין היה מדויק ויציב והפציץ גם הוא - שניהם עם ציונים מעל 16 נקודות! היפוליטו מאד הפתיע עם 15.9. הוא בעבר היה יריב שקול לאלכס שטילוב, אבל פתאום הגיח עם תרגיל של 7.0, וביצע אותו טוב מאד. האויבת הגדולה שלו היא היציבות, אבל עם עוד הופעה כזאת הוא מבטיח לעצמו מדליה. קוסמידיס הלך על בטוח עם תרגיל של 6.6, והבטיח מקום בגמר עם ביצוע מדויק וטוב. השאלה היא אם הוא יכול להעלות הילוך לגמר - יהיה קשה מאד להשיג מדליה עם דרגת קושי של 6.6.
על סוס הסמוכות - ברקי היה מדהים עם 16.066, עם דרגת קושי של 7.0. אבל יהיה לו קרב קשה מאד בגמר, עם דניאל קיטינגס, סיריל טומאסון ואלכס נאדור האמריקאי דולקים בעקבותיו. גם פיליפ אודה הותיק בגמר, יחד עם בן ארצו רוברט זליגמן, וגם השכן מסלובניה, ברטונסלי.
בטבעות נראה שכל אחד מהפינאליסטים יכול לקחת מדליה. אבל הפייבוריטים הם כמובן נבארטה (רביעי) ליו מסין (ראשון), פטרוניאס מיוון (שלישי) ואבליאזין (שני)
גם בקפיצות אי אפשר לנחש, בגלל הסיכון שבקפיצות והעובדה שעם כל התעופה הזאת דברים נהיים מאד לא צפויים ומדליות ניתנות ונלקחות על חודן של אלפיות. אבל יהיו שם הגדולים - רי מצפון קוריאה, יאנג מדרום קוריאה, אבליאזין הרוסי, ראדיבולוב האוקראיני, וקנזו שיראי. וויטנבורג האמריקאי שמבצע קפיצה זהה לזו של רי נפל במוקדמות ולכן לא יהיה שם, וחבל...
דאנל לייבה שהיה הכוכב האמריקאי ב 2012 ודעך מאז איבד את מקומו בקרב רב, אבל הצליח להעפיל ראשון לגמר המקבילים עם 15.9 וירידה של דאבל סלטו לפנים שננעצה במזרון. קשה לשחזר הופעה שכזאת, וללא קשר כמעט כל אחד מהשמיניה מסוגל לקחת את התואר - במיוחד הסינים שעובדים כל כך מדויק. כמו אצל הבנות, יצא כאן גמר מאד הומוגני - שני אמריקאים, שני סינים, שני יפנים, אוקראיני ורוסי.
ובמתח - זונדרלנד מעל כולם, ובפער של 4 עשיריות מאחוריו אוצ'ימורה. אבל צריך להזהר מהסיני ז'נג, שהוא דווקא מוכר ובעל קבלות (מדלית הכסף במתח בשנה שעברה) ותרגיל עם דרגת קושי של 7.4. עוד בגמר הזה - חוסימאר קאלבו מורנו הפנומן הקולומביאני שהצליח הרבה פחות על הבמה העולמית, והעפיל בקושי לגמר הקרב רב ושמיני לגמר המתח.
