מוקדש באהבה לכולם...

גל ים..

New member
מוקדש באהבה לכולם...

יש כאב שאפשר לשים עליו פלסטר כמו שפעם אמא אמרה ילד בוא אליי הראה לי היכן נפצעת וכבר רצה אל ארון התרופות לחפש משחה.. יש כאב שרק הזמן מרפא כמו שפעם הדוקטור אמר לי כשהייתי מאוד מאוד חולה כן ילד לא נורא עוד מעט תוכל לרוץ לים ותוכל לשחק כמו כולם... ואף אחד לא יראה את הצלקת על הבטן הקטנה.. ואל תדאג ילד זה עובר עד לחתונה... ויש כאב שלעולם לא מרפה הוא תמיד שם בכל רגע ודקה כשאתה הולך לרופא או סתם לטיול או לפעמים כשאתה כך סתם בשדה וזכרונות האתמול צפים ועולים.. ומכים כואבים בלב בפנים.. והלב בוכה והעין מזילה דמעה.. זה כאב כזה שלעולם הוא איתך.... כאב על אהבה אבודה וכאב על חבר שעזב כך סתם בלי סיבה וכאב על חלום שהתנפץ ונגדע ובכל בוקר כשאתה מביט אל המראה אתה רוצה כל כך להגיד לו לך ממני עשה לי טובה... אבל הוא שותק לא מוציא מילה ואתה יודע הוא חלק ממך.. ואיך מתגברים אתה שואל ילד? כמו שהדוקטור אמר הזמן מגליד את הפצעים ולפעמים הם נעלמים עם השנים ... אך תמיד תזכור את הכאב להחביא ולהטמין בפנים ולחייך גם כשעצוב ורע כי מתוך הכאב העצב והתוגה תבצבץ לה לפתע דמעת השמחה.. כי תזכור ילד שתמיד למישהו אחר יותר רע ממך!!... גל
 
שלום ../images/Emo13.gif

אהבתי חלק מהדברים שכתבת אך עלו לי מספר שאלות- האם עלינו להתנחם על כך שלאחרים רע יותר מאיתנו? האם אנחנו מסוגלים בכלל,מתוך כאבנו,להתנחם בגלל צרותיהם של אחרים? הנכון בדבריך(אם לזה התכוונת)הוא שיש לראות את החיים בפרופורציות נכונות ואולי בעצם אמרת זאת אבל במילים אחרות בסוף מכתבך.... אני חושבת שישנם דברים(כאבים) שאינם מגלידים עם הזמן ולכן יש לטפל בהם באופן מקצועי ופרטני. בכל מקרה אני רק מקווה שלכולנו יהיה טוב בסופו של דבר!
 

גל ים..

New member
שלום לנסיך הקטן...

יש דברים שלעולם לא יגלידו כאב על בגידה..כאב על חבר שנפטר..על אכזבה..אהבה אבודה...אך הלב הוא גמיש..כך אמרו פעם..ולכן יש מגירות בלב הגדול ...ואנו סוגרים אותם שם וכממש כואב אנו פותחים מסתכלים ומנסים להתעודד עם הזמן... וכאחות שעולם הפסיכולוגיה בגרוש לא עושה לי את זה לא מאמינה להם שהם יצליחו לרפא את מה שאני חשה בפנים..כי האדם יותר חזק מכל רופא ומכל חיה..אלוהים העניק לנו מתנה אחת את השכל וההגיון ואת השכחה...ויש לאמץ אותם ולהמשיך הלאה.. אם לא היה לנו את המתנות האלו היינו מזמן מתים..תחשוב אדם ששכל את הדבר הכי יקר לו לולא השכחה ולולא ההגיון הוא מזמן היה הולך אחרי המת... כח החיים הוא בעורקינו!!
 
לגל ים

גם אני לא מאמינה בטיפול פסיכולוגי ולכן לא התכוונתי לזה... ישנם טיפולים רוחנים וכמובן שהאדם הוא המטפל בעצמו בסופו של דבר אך לפעמים עליו להעזר בכלים חיצונים אשר יראו לו מהו ההגיון כשבסופו של דבר הוא זה המשתמש באותם כלים ובוחר בהם להאיר את דרכו. ודרך אגב אני בת
 

חמודה

New member
ואו

זה המכתב הראשון במקום הזה שאני מרגישה שמדבר אלי. פשוט רשמת את כל הרגשות שלי באופן הכי מוצלח ושמת אותם פה:) תמשיכי לכתוב את מדהימה
 

חיה 35

New member
מדהים!!!

כל הכבוד לך! כל מילה במקום! האם את מרשה לי להעתיק את ההדעה שלך בפורום שלי!!? "רייקי". זה יכול לדבר להרבה אנשים! מודה לך מואד, ותמשיכי ככה
 

גל ים..

New member
ראשית תודה על התגובות...

ואתם מוזמנים להעתיק ולשנן!!! החיים שלנו קצרים כל כך ...ואכן לתמיד קצת יותר רע מאיתנו אולי זה נשמע רע מאוד..אבל זו האמת.. לא פעם ולא פעמיים אנחנו נתקלים בתמונות מהפיגוע ואומרים אלוהים תעשה טובה שאף אחד מהמשפחה חברים קרובים בני דודים שלי יהיו שם.. ואחר כך מתחילים להתאבל עם הזרים... להשתתף באבל הכבד שלהם להביע מילות נחמה... ולקוות ליום טוב יותר.. זו דרך הטבע וטבע האדם הייצר הנקרא חיים.. לכן מהנקודה הזו צריכים להתרומם ולהמשיך הלאה...גם אם נדמה שהדרך ממש קשה ומעייפת... שמרו על עצמכם אין יותר יקרים מאשר אתם! וחיה כאחת שמתעסקת בעולם הרוחני והמיסטי בשמחה תוכלי לקחת את דבריי ולהעביר הלאה אם זה יעזור וירפא לב כואב.. זכיתי..
 
למעלה