מוקדש באהבה ל"מתביישת"

מוקדש באהבה ל"מתביישת"

"מי אני , בעצם, אם לא אותו חלק דמום זה זמן רב של מישהי, החלק הלילי והסמוי, שמעולם לא הסגיר את עצמו במעשה, במחווה, אף לא במילה, אך מתחבר דרך מרתפי הדמיון אל חלומות שימיהם כימות עולם? מניין באו לי חלומות- בהקיץ אלה, החוזרים ונשנים, איטיים כלכך , שהאהבה הטהורה והצנועה ביותר הותירה בהם את ההפקרות הנוראה ביותר; שתמונות ילדותיות של שרשראות ושוטים הוסיפו בהם על הכפיה את סמלי הכפיה - על כך איני יודעת דבר. ידוע לי רק שהטיבו עמי , גוננו עלי בדרך מסתורית ...נדמה היה כאילו חלומות מוזרים אלה מסייעים לי, כאילו שולם איזה כופר באמצעות הזיותיו והנאותיו של הבלתי אפשרי"... דומיניק אורי קראי שוב ושוב ותראי שם מראה מדהימה.
 
ואו,

מדהים כמה קל לי להזדהות עם התיאור זה כל מילה מיותרת - אני רצה להשיג ולקרוא את הספר הזה
תודה נורית
 
למעלה