מוקדש לטאKילה.

[מולוקו]

מוקדש לטאKילה.

מילים בודדות יכולות להביע המון... "מאוחר בחיי אני בא אליך. ומסונן בהרבה דלתות ,נגרע במדרגות. וכמעט שלא נשאר ממני. ואת אישה כזאת מופתעת חיה בחצי אומץ אשת בר עם משקפיים. דברים אוהבים להאבד ולהמצא על ידי אחרים, רק אנשים אוהבים למצוא את עצמם - כך אמרת. אחר כך חילקת את פניך לשני פרופילים, האחד לך והאחר לי למזכרת. והלכת לך"... יהודה עמיחי.

 

[טאKילה]

המילים בין קריאה וכתיב..../images/Emo39.gif

המילים בין קריאה וכתיב,,, לפעמים אני שותקת,, כמו עשבי הזמן,, מקשיבה,, ושמה את גופי על ליבי,, לישמוע,,להרגיש,, הדבר הנודד,, בין קריאה וכתיב,, הוא הלב הפועם,, לאורך חוף הכמיהה,, מתחת לכאב,, יש את הרצון התלול,, בתוך הזמן הנושב.. רק העננים חופשיים,, הכוכבים עם צורך להחליט,, וגורלי ארוז בתוך עורקיי..

מולקו..

 

[מולוקו]

אהבתי את מה שכתבת,לכן כתבתי לך

בחזרה מעט שיכולתי לשורר לך, בתגובה. פעם גרתי בבית גדול של אישה יקרה שאת כולו מאחר ירשה. נשמות באו בלילה לספר סיפורים ונרות לא כבו כך סתם ברוח הקייצית. ישבנו האחד מול השני, שותקים דוממים. מבטינו חתכו את השקט הרך, כאילו רק עכשיו היכרנו בסך. אהבנו, כך חשבנו לפחות אז בחצות. נכון לעכשיו אינני יודע לאן נעלמה, וגם אם ידעתי זה לא היה לעניין. נרים לחיים כוס יין, אולי נשתה גם טאKילה בדרך, למען האהבה. התקווה האחרונה שעדיין נותרה...

 

[פ ש ו ט י]

יפה......./images/Emo20.gif