מוקדש לפורום פאגניזם באהבה.../images/Emo20.gif למרחוק... מרחוק נראה, כי זו להבה אדומה, המקיפה את ליבה. אך זה רק אלמוג קר ושחוק, שאינו נמוג מכן הכסף של חייה- לא מלחמות לה. ולא רקמה עדינה, לא ערפילים- ולא אדמה מוצקה. כי היא בין- תעתוע ומציאות חלום בלתי נכנע למילים, ומרירות. היכן השדות הירוקים ההם? הסוס ורוכבו, הגם חלום הוא? קרניי אייל של זכרון נשכח... והיא עודנה על כר טחב ריחני מביטה בכוכבים בריקוד שמימי- אצילה יקרה בלי עיני הספיר, לא משי, אלא פנינים שחורות למכביר. בריקוד- אגדה תטווה בעדנה, כי היא כזו, מכשפה. וכך תרדוף העוצמה, מחוז מלכים- לעולם לא בהירה, לאחיה האנשים. ארדן.