מורידה מה-

t a m i 4

New member
מורידה מה-../images/Emo23.gif

פתאום זה הכה בי - מערכת היחסים שלנו כבר לעולם לא תהיה מה שהיתה קודם! הבונבונה שלי בת 4 חודשים - היא הנשמה הטובה שלי, החיים שלי הפכו להיות טובים יותר מאז שהיא נולדה אלינו! אבל מה עם שנינו..? והמקרה שקרה: עשיתי תאונה ונפצעתי קשה ביד. פעם, ההתיחסות לכזה דבר הייתה אחרת לגמרי - היתה אמפטיה, ליטופים, חיבוקים, פינוקים, נשיקות, ועוד ועוד - ועכשיו... כמעט כלום!!! היינו בביה"ח, גמרנו עניין - חזרנו הביתה וקיבלתי תגובה של: "טוב...זה יעבור (ובעניו גם כמה שיותר מהר יותר טוב... כי קשה לו לטפל בשתינו...!) משהו טוב יצא מכל העניין - הקרבה של הבעלולי לקטנה: הוא פשוט חייב להיות איתה עכשיו יותר ואני שמחה על זה מאוד!! אבל (וסליחה על האגואיזם) מה איתי?????
 

בלינקה

New member
לא אגואיסטי בכלל

ואם ככה את מרגישה, זה מצריך לדעתי שיחה גלויה ביניכם.
 

משוש30

New member
אני ממש לא חושבת שהוספת ילד

למערכת צריך לבוא על חשבון האמפטיה, הדאגה והאהבה לבן הזוג. אם זה המצב אז צריך לטפל בו. סתם דוגמא- לפני כמה ימים בעלי הותקף על ידי נחיל צרעות (יותר מ-30 עקיצות בכל הגוף) והוא התאשפז בהלל יפה. לא היה ברור אם ישחררו אותו הביתה באותו יום או לא. הזעקתי את ההורים השארתי להם את מתן ונסעתי מירושלים לבעלי בלי לחשוב פעמים. בסוף הוא השתחרר אז לקחתי אותו הביתה וכמובן טיפלתי בו. כשאני הייתי חולה בעלי דאג לצאת יותר מוקדם הביתה ולהכין לי ארוחות פינוקים. בעיני הילד הוא לא במקום הוא בנוסף.
 

תומרלי

New member
גם אני מסכימה עם כל מילה

אולי פשוט צריך לעבוד יותר על הדברים, לאור התרחבות המשפחה ואף פעם אף פעם לא לקחת אף אחד כמובן מאליו. זה המוטו
 

yaelia

New member
מסכימה לגמרי

זה שיש תינוק בבית לא אומר שאתם מפסיקים להיות זוג. הילד במקום הראשון אבל גם אתם במקום הראשון. לא הפכתם לאנשים אחרים פתאום, אתם עדיין אתם, והדאגה והאהבה ההדדית צריכות להיות באותה חשיבות שהיו קודם.
 
גם אני חושבת שהתגובה שלו דורשת

שיחה ובירור. גם אצלנו כמו אצל כולם יש שינויים בזוגיות מאז הלידה, אבל עדיין אם חס וחלילה יש לי משהו (למשל ניתוח שעברתי אחרי כארבעה חודשים מהלידה) הוא דואג ומטפל בי בדיוק כמו קודם ואפילו יותר.
 
../images/Emo39.gifתרגישי טוב

נראה לי שקצת יותר אמפטיה מהגבר לא הייתה מזיקה לו,ובטח שהייתה מועילה לך... ככה הם,לא כמונו.... (אמרה מי שבעלה לא רוצה יותר ילדים כי היא צריכה לשכב בשמירה,והוא-צריך לטפל בה ובילדים)
 

sipor

New member
זה הפינוק שלנו זה חוזר אחר כך

בצורה רעה מאוד. את בטוח עושה הרבה מאוד בבית ביום רגיל ולכן עכשיו שאת חולה זה מאוד קשה שכל המטלות עליו, את חוסכת לו ביום רגיל וביום סגריר הוא כועס שהכל עליו. ויש פה משהו של פינוק ואפשר להבין את הנטל הקשה, זה באמת לא קל, יחד עם זאת, הוא בטוח אוהב אותך ואין שום קשר לזוגיות שלכם רק מספיק פתוח להגיד לך שקשה לו מאוד. מה שאני מציעה זה, לחלק בימים רגילים קצת יותר מטלות על שניכם ולא רק עליך, לעשות שיחה כפי שאמרו חברותי ולספר לו את רגשותיך ואחרון חביב להבריא ומהר ולהרגיש טוב, כי זה חשוב בשבילך. רק בריאות.
 
למעלה