מורים ותלמידים

[להבה ירוקה]

מורים ותלמידים ../images/Emo46.gif

הוא שואל אותי שאלה. אני עונה. והוא צוחק לי בפרצוף.

אין לי את הנסיון שלו. אין לי השנים שלו. והסיטואציה חושפנית ומלחיצה ממילא. דיסטנס בין מורה לתלמיד. כבוד או אי כבוד ועד כמה? מה דעתכם? מאיזה כיוון אתם חווים את הסיטואציה (מהזווית של המורה, או זו של התלמיד), או סיטואציה מאותו תחום. עד כמה לוקחים ללב הערות של מורה שאינן ברובד המקצועי, אלא אישי? מורים ותלמידים. הקיצור. זה הנושא.

(אני עוד אראה לו מאיפה משתין ה

)

 

[BellA עלמה]

לא יודעת

אני רגילה לשמור דיסטנס ביני לבין המרצים שלי או המורים שלי.

 

[להבה ירוקה]

למה? מה זה נותן לך?

שואלת מתוך עניין, לא מתוך דיעה מוצקה על הנושא.

 

[BellA עלמה]

נראה לי שככה זה צריך להיות

תפקיד המרצים \ מורים זה ללמד אותי את המקצוע שלהם. לא להיות חברה שלי או היועצת שלי.

 

[להבה ירוקה]

ואם יש בהם אנשים מדהימים

ויכולה להתפתח ידידות מעניינת? האם המסגרת היא בלתי-שבירה?

 

[BellA עלמה]

יודעת שאולי הם אנשים

מדהימים וכו אבל הם מורים . לא חברים שלי והתפקיד שלהם הוא ללמד \להרצות.

 

[מי שהיא 1]

שאלה בשבילי...?

דיסטאנס.. לא יודעת אם זו המילה נכונה. כבוד כן. כבוד הדדי. באותה מידה שאני מצפה שתלמידי יכבדו אותי אני מצפה מעצמי לכבד אותם. כבוד זו הקשבה ויחס הולם גם אם האדם מולי צעיר ממני ואינו בעל ניסיון כמוני. משיחות רבות כאלו למדתי הרבה, על עצמי ועל העולם ואת זה חשוב לזכור. אני מאוד לא אוהבת את מי שמנצל את סמכותו ועמדתו לפגוע באחר. ובדרך כלל זה לא רק בגלל המעמד אלא בגלל אישיות ואופי... הוא יכול גם לנהוג כך בילדיו... בוודאי שהערות נלקחות הרובד האישי. כך היא נפש האדם. הערה יכולה להעליב ולמוטט והערה יכולה להעלות ולקדם. אדם הנמצא בעמדה שכזו צריך לשקול את מילותיו ביתר קפדנות כי אינו יכול לומר כל דבר. אני יודעת שתלמידי מושפעים ממה שאני אומרת ולכן אני שמה לכך לב. כבוד. כבוד היא מילת המפתח. להתנהג לאחר כמו שהייתי רוצה שינהגו בי. וכמה נכון המשפט שיחס גורר יחס... ולהבונת. רק מילה אחת את צריכה להגיד ונלך לפוצץ אותו או לפחות לקרוע לו את הצורה? סבבא?

נשיקות מויתק.

 

[להבה ירוקה]

יודעת שתלמידי מושפעים ממה שאומרת

זהו - המשפט הזה - חשוב שיהדהד בראש של המורה. לעיתים, מה שקורה (לפחות ממה שאני חווה בתור סטודנטית), הוא שהמורה שוכח את עניין ההשפעה, ומתאהב בקולו שלו. נהנה לשמוע את עצמו מדבר, שולט... מצד שני, אני כבר לא ילדה. אני יכולה לבחור שלא להתמוטט (בחרתי להיעלב קצת, להתעצבן קצת הרבה ואז בחרתי להמשיך הלאה). כן. ניכנס בו

יאללה, בואי

 

[liza26]

הייתי מעמידה אותו במקומו

אני לא מצפה מהמורים שלי להיות החברים שלי הם מורים- אני מכבדת את הידע שלהם ורוצה ללמוד אני מכבדת אותם ומצפה לכבוד חזרה ואני לא חושבת שיש למורה מקום להעיר על בסיס אישי הייתי מעמידה אותו על מקומו ואומרת לו שתגובתו אינה ענינית ויש צורה להסביר לתלמיד על הטעות שלו.

 

[להבה ירוקה]

דוקא לא שתקתי ../images/Emo13.gif

הייתה מישהי לפניי שבכתה. אז כשהוא צחק, אמרתי לו: די, אתה רוצה שגם אני אבכה, אולי תענה לי במקום לצחוק עליי. ואני מאד שמחה שאמרתי את שלי, כי אחרת זה היה עושה לי בלאגן גדול בפנים

 

[liza26]

מממ....

ממש נשמע מוזר המרצה הזה לגרום לתמידה לבכות ולצחוק על אחרת ממממ....נשמע לי קצת כמו מורה שצריך לעבור סדרת חינוך בעצמו איך הוא הגיב?

 

[להבה ירוקה]

הוא התעלם

אבל הפסיק לצחוק. תראי, זו לא הפקולטה לפיזיקה, אלא מקומות שקשורים באומנות. ולכן גם המנחים שקרובים לתחום - מותחים את הגבולות. מבחינתי, הוא עבר את הגבול. העליתי את זה לכאן, גם כדי לפרוק קצת עצבים, וגם בגלל שיש כ"כ הרבה סטודנטים שעומדים בסיטואציות כאלו - וכבוד האדם נשכח. זה בטח קורה גם במקומות עבודה. לא משהו ששמור רק לסטודנטים. אולי אני בכלל מדברת על נימוס. ואולי אני עכשיו בכלל מרוצה מהעובדה שקניתי שתי חזיות של בגד-ים....כי הבטחתי לעצמי שהשנה אני לא מחכה לאוקטובר כדי להיכנס לים.

 

[liza26]

כן זה גם קשור לאיזה נימוס בסיסי

ותתחדשי על בגדי הים

 

[behappy]

האמת היא ששמעתי סיפורי אימים על

הפקולטה שלך...

באף פקולטה אסור למתוח את הגבול! אני לומדת בחוג לספרות, זה שייך לפקולטה למדעי הרוח וגם בה אין גבולות ברורים לכאורה וכולי. זה לא אומר שמותר למורה להשפיל אותי ולזלזל בי. פשוט לא אומר. אלה מורים חסרי גבולות, בדרך כלל במעמד די גבוה בפקולטה שלהם, כאלה שאפחד לא נוגע בהם והם נחשבים לסוג של אלילים. איכס איכס איכס צריך להעמיד אותו במקום, את אולי במקום שבו יכולת להתמודד עם הדברים, אנשים אחרים יכולים להתמוטט מדבר כזה, לעזוב לימודים, להיחנק במקום לנשום במקום בו הם לומדים, וגאדמיט משלמים עליו מספיק כסף כדי לפחות לקבל יחס הולם! סליחה על כל הסימני קריאה והכעס שיצאו לי.. זה מרתיח אותי, ההתנהגות שספגת. בקשר למורים שלי- יש כאלה עם דיסטנס ויש כאלה שפחות, היה לי מרצה לתכניות מוזיקה ברדיו (מבוגר, סבא חעמודי כזה) שנוצר בינינו קשר עמוק הרבה יותר מקשר של סטודנטית-מרצה. שמתי לב שבקבוצות קטנות ובעיקר בשנים מתקדמות, עם הסמינריונים והסדנאות המצומצמים יותר, יש יותר אפשרויות כאלה מאשר בהרצאות ההמוניות של שנים א-ב.