שאלה מצויינת. לא בטוחה שיש לי תשובות
גם אני חושבת על זה הרבה. הרי לכאורה כל מי שעושה טריאתלון, גם רוכב על אופניים, ויכול להתייצב לתחרות אופניים. אז איך זה שטריאתלונים הולכים ותופסים תאוצה כל הזמן, ולעומת זאת יש מיעוט משתתפים שכזה באופניים? זה גם לא סוד שאני, אחרי שטעמתי משני העולמות, ושנה שעברה הייתי בעשרות תחרויות(!!!) גם טריאתלונים, גם מרוצי אופני כביש וגם חצאי מרתון, החלטתי להתמקד בטריאתלונים ארוכים. למה? אצלי התשובה מורכבת מכמה סיבות: - אני מאוד אוהבת את המרחקים הארוכים, ותחרויות אופניים הן קצרות יחסית. - בטריאתלונים יש אוירה של הפנינג, של חגיגה, של פאן. עדיין חסר לי את זה במרוצי אופניים. - באופן אישי אני אוהבת להתחרות קודם כל מול עצמי. במרוצי אופני כביש זה פשוט לא קיים. אין משמעות לזמן האישי שלי, כי כולם יושבים באותו הפלוטון, וברוב המקרים המרוץ מוכרע בספרינט סיום (ובאמת, המרוצים שאני אוהבת יותר הם אלו הקשים, עם העליות שמפרקות את הפלוטון, והופכות את ההתמודדות לאישית יותר). אבל כאמור, אין לי הסבר טוב. בהחלט יכול להיות ששנה הבאה למשל, או מתי שהוא בעתיד, אני אחליט לחזור ולהתמקד באופני כביש. יש משהו כיפי באוירה, בעובדה שתמיד יש סביבך עוד אנשים לאורך התחרות, באדרנלין, בתחושת הקבוצה החזקה (הכי נהניתי למשל כשדגנית היתה איתי בפלוטון). זהו, שפכתי הרבה מילים, ולא הצלחתי לענות, פשוט כי אין לי תשובה טובה. דגנית, מה את חושבת?
