אולי זה נכון..
אחדות תמטית: מצאתי באיזו עבודה באינטרנט שכתוב שתמטיות זה נושא שיש לו זהות אז כניראה זה איחוד הנושא. איזו טונלי : גם מתוך אותה עבודה אינטרנט מצאתי הספר למילה טונאליות: טונליות / טונאליות: שיטה הרמונית, לפיה טון אחד, המכונה 'טוניקה', מהווה מרכז, שסביבו נבנים שאר הטונים והאקורדים ביצירה מוסיקלית. מקובלת במוסיקה המערבית שעד המאה ה-20. שיטות מנוגדות: אטונליות (ללא מרכז טונלי מוגדר), פוליטונליות (מספר מרכזים טונליים מוגדרים). ומתוך ויקיפדיה (כתוב שזה לא מדוייק): במוזיקה, הרמוניה טונאלית הינה הרמוניה בעלת משיכה הרמונית ותחושת יציבות. ההרמוניה הטונאלית היא בעלת סולם, טוניקה, ודומיננטה, והם אלה שתורמים לתחושת היציבות והמשיכה ההרמונית. בהרמוניה הטונאלית, שימושים בסולם המז'ורי, ובסולם המינורי, והם בעצם הסולמות ה"רגילים". בהרמוניה הטונאלית, ישנם מספר סוגים של אקורדים: אקורד מז'ורי (בעל אופי שמח), אקורד מינורי (בעל אופי עצוב), ספטאקורד (אקורד בעל מתח) ואקורד מוקטן, ועוד אקורדים, שהם וריאציות של אקורדים אלה, שהתפתחו עקב צורך גדול יותר במשיכה הרמונית. בדרך כלל האקורד המוגדל לא מופיע בהרמוניה הטונאלית, משום שאין לו כל משיכה טונאלית, מכיוון שכאשר עושים לו היפוכי אקורדים (הופכים את סדר צליליו), מרווחיו של האקורד נשארים קבועים. ברוב היצירות, ההרמוניה היא טונאלית, ובכל היצירות מהמאה ה-17 וה-18, אך ישנם מלחינים כמו ליסט (מלחין לפסנתר) למשל, שכתב הרמוניה בלתי טונאלית (אטונאלית). דוגמה להרמוניה טונאלית, היא המוזיקה הקלאסית המוכרת לנו, ודוגמה להרמוניה אנטונאלית היא, למשל, מוזיקה מודרנית. מספרן של היצירות בעלות ההרמוניה טונאלית, גדול יותר, משום שלרוב פשוט יותר להלחין הרמוניה טונאלית, והאוזן מורגלת לשמוע את ההרמוניה הטונאלית, בניגוד להרמוניה האטונלית. היצירות שנכתבות בהרמוניה טונאלית הן יצירות מסודרות, בעלות מבנה מסוים ומשקל מסוים. ניתן להגיד שההרמוניה הטונאלית היא "מסודרת", ואילו ההרמוניה האטונאלית (לא טונאלית) היא "בלתי-מסודרת". ההרמוניה הטונאלית המסורתית נקראת הרמוניה טונאלית פונקציונאלית, והיא נלמדת כיום במגמות המוזיקה ברחבי הארץ. אבל עדיין לא הבנתי מה זה איזון טונלי... =\
