מושגי "השעמום "והעונג":
...בליל חשוך ללא ירח, בשעת שינה רגעית בחדר מואר באור נרות, יצאתי מגופי וטיילתי במעוף זהיר בין הבתים ברחוב, עליתי אל תוך אור הכוכב שמעלי והגעתי למקדש מרחף בחלל החשוך שנראה כמו כמה מאות קילומטרים מעל לפני כדור הארץ. הכל נראה קטן וזוהר. הכוכבים זהרו סביבי בצעוניות מדהימה ונוצצת בצבעים משתנים, השקט של החלל היה מעורר יראה. חשתי משהו מתקרב אלי, היה זה חומר נראה ובלתי נראה בו זמנית, שחור ונמוך מאוד כמו התו האחרון של פסנטר כנף ארוך. ראיתי כסה מלכות מאחורי על פני רצפה משובצת שחור-לבן, ישבתי והבטתי לעבר ישראל שמתחתי. חשתי תחושה מוזרה, הישות הזאת שניסתה להגיע אלי מלמטה, נתנה לי להרגיש שמשעמם למעלה, קר ומנוכר, אין עניין ואין שינויים, הכל קפוא ובלתי נסבל, חשתי שהוא אומר לי: "משעמם שם למעלה, רד אלי ויהיה לך טוב", שאלתי: "איזה אל אתה ?", והוא ענה "אדון התוהו". מייד התעוררה אצלי עוצמה של אישיות אלוקית וחשתי עצמי מתמלה באור חי וזהוב-לבן, הבטתי מעלי וראיתי שמש אדירה קורנת מעל לראשי, התמלאתי פליאה וניסיתי לשאול, אולם לפני שהספקתי לשאול האור הקרין אלי אהבה יפיפיה וחום אבהי ואמר בלי קול "אל תפחד ממנו". הבנתי איפה נמצאתי, בין העולם העליון שבו האל העליון גלוי לבין העולם התחתון שבו האל התחתון גלוי. שאלתי את בליבי מדריך רוחני שתמיד בתוכי "מה קורה ?", והוא ענה, לוציפרף מלך השדים, רוצה אותך אצלו ומנסה לשכנע אותך בשיטה הנושנה ישנה שהוא תמיד מנסה, מראה לך שזה מאוד משעמם צד האור, אולם אתה כבר מנוסה מאוד איתו כדי לנצחו, אל תחשוש" הבטתי למעלה ושאלתי את האור שמעלי "מה לעשות איתו ?", האור ענה לי, תשחק איתו רק אל תתפתה לעצותיו. מייד התחושה של "שעמום" סרה ממני וחשתי עונג ילדותי ממש לקפוץ מהמקדש המרחף למטה לתוך החושך לפרוס כנפיים מרכזיות ולנסוק במהירות לתוך כדור הארץ. שמעתי את קולו "ברוך הבא לעולמי, אלי", עניתי: " עוד הפעם אנחנו ביחד, הפעם אני המנצח...". סוף סיפור.
...בליל חשוך ללא ירח, בשעת שינה רגעית בחדר מואר באור נרות, יצאתי מגופי וטיילתי במעוף זהיר בין הבתים ברחוב, עליתי אל תוך אור הכוכב שמעלי והגעתי למקדש מרחף בחלל החשוך שנראה כמו כמה מאות קילומטרים מעל לפני כדור הארץ. הכל נראה קטן וזוהר. הכוכבים זהרו סביבי בצעוניות מדהימה ונוצצת בצבעים משתנים, השקט של החלל היה מעורר יראה. חשתי משהו מתקרב אלי, היה זה חומר נראה ובלתי נראה בו זמנית, שחור ונמוך מאוד כמו התו האחרון של פסנטר כנף ארוך. ראיתי כסה מלכות מאחורי על פני רצפה משובצת שחור-לבן, ישבתי והבטתי לעבר ישראל שמתחתי. חשתי תחושה מוזרה, הישות הזאת שניסתה להגיע אלי מלמטה, נתנה לי להרגיש שמשעמם למעלה, קר ומנוכר, אין עניין ואין שינויים, הכל קפוא ובלתי נסבל, חשתי שהוא אומר לי: "משעמם שם למעלה, רד אלי ויהיה לך טוב", שאלתי: "איזה אל אתה ?", והוא ענה "אדון התוהו". מייד התעוררה אצלי עוצמה של אישיות אלוקית וחשתי עצמי מתמלה באור חי וזהוב-לבן, הבטתי מעלי וראיתי שמש אדירה קורנת מעל לראשי, התמלאתי פליאה וניסיתי לשאול, אולם לפני שהספקתי לשאול האור הקרין אלי אהבה יפיפיה וחום אבהי ואמר בלי קול "אל תפחד ממנו". הבנתי איפה נמצאתי, בין העולם העליון שבו האל העליון גלוי לבין העולם התחתון שבו האל התחתון גלוי. שאלתי את בליבי מדריך רוחני שתמיד בתוכי "מה קורה ?", והוא ענה, לוציפרף מלך השדים, רוצה אותך אצלו ומנסה לשכנע אותך בשיטה הנושנה ישנה שהוא תמיד מנסה, מראה לך שזה מאוד משעמם צד האור, אולם אתה כבר מנוסה מאוד איתו כדי לנצחו, אל תחשוש" הבטתי למעלה ושאלתי את האור שמעלי "מה לעשות איתו ?", האור ענה לי, תשחק איתו רק אל תתפתה לעצותיו. מייד התחושה של "שעמום" סרה ממני וחשתי עונג ילדותי ממש לקפוץ מהמקדש המרחף למטה לתוך החושך לפרוס כנפיים מרכזיות ולנסוק במהירות לתוך כדור הארץ. שמעתי את קולו "ברוך הבא לעולמי, אלי", עניתי: " עוד הפעם אנחנו ביחד, הפעם אני המנצח...". סוף סיפור.