מושג יחסי
בואו נדבר על סינג`ור. המושג הזה הוא די יחסי אפאחד הרי לא רוצה להחשב לאחד שאפשר לסנג`ר אותו בקלות אבל כשתחשבו על זה, כמעט כל דבר שאנחנו עושים בעולם, הוא למען מישהו. אפילו כשאנחנו עושים את זה לעצמנו אנחנו בעצם מסנג`רים את עצמנו. אז למה יצא למושג הזה שם כלכך רע? וחוץ מזה, מאיפה הקריצו את השם הזה בכלל. מילה זוועתית ממש. למה אני מזבלת לכם בשכל על זה אתם שואלים. ובכן, אני נמצאת במשצ```ים. לפני שתשמיעו קריאות גועל וכדומה הסכיתו נא לי. אצלנו זה שונה לגמרי משאר המשצים האחרים הקורס אצלנו נערך במשך ארבעה ימים על חשבון בי``ס בבי``ס עצמו. שם לומדים את כל מה שצריך, ותאמינו לי זה המון. בכלל כל העניין של ש``לח אצלנו הוא שבכיתה י` יוצאים לשלושה ימים לחור בנגב ושם עושים תחרויות שכבתיות כדי לגבש את השכבה. רעיון מקסים, במיוחד שפעם הם לא היו מכירים אחד את השני, כי הם באו מבתי ספר אחרים. המשצים מדריכים אותם לכל אורך הדרך, מבחירת נושא לכיתה, עשיית כל החומרים (סדינים לאוהלים, שירים, רעיונות וכו) ובגיחה עצמה, אתה בעצם הכל שם, אתה בונה, אתה שר, אתה מוביל אותם אתה בעצם הכל בשבילם. הרגשה לא נורמלית. פעמים עברתי את זה, בתור ילדה בכיתה י`. הכיתה שלי ניצחה אפילו. היינו שיפרה הציפור. הכללללללללל היה קשור לשיפרה. אוהלים, שער, האוכל המחנה הדגל, ההצגה, הלבוש, אפילו בנינו כלוב ציפורים. בפעם השניה הדרכתי כיתה והיינו תיבת נוח וסיפורי התנך. כל אוהל חיה אחרת, שער מסתובב, בנינו ממש את הספינה (!) של נוח הכל בעזרת סנדות (מוטות ענקיים) בערב הקמנו את ``מסעדת עגל הזהב``. מיותר לציין שזכיתי שוב. עכשיו זה הפעם השלישית. אני עכשיו עוזרת להעביר את הקורס למשצים החדשים. אני לא יכולה לחכות לגיחה שוב. הפעם אני לא אדריך, אלא רק אעזור ( = סנג`ור) אבל כמו שהפעם השניה עלתה על הראשונה, אני בטוחה שהפעם השלישית העלה על השניה. זה ממש כמו יין. עם השנים נעשה יותר טוב. הנקודה היא. שאיך שלא תסתכלו על זה, זה בין הסינג`ורים הכי גדולים שיש. אתה משקיע זמן, אפילו כסף, מאמץ עצום, אנרגיה בלתי נדלית. ובמונחים חומריים, אתה לא מקבל כלום. אבל. כאן מגיע האבל. זה הכי שווה בעולם כולו. ההרגשה שאתה עוסק במשהו שאתה נהנה ממנו. היום הייתי בבי``ס שלי משעה שש וחצי בבוקר, עד תשע וחצי בלילה. 15 שעות רצוף. נהנתי מכל שניה. סינג`ור זה מושג יחסי. הלא כן?
בואו נדבר על סינג`ור. המושג הזה הוא די יחסי אפאחד הרי לא רוצה להחשב לאחד שאפשר לסנג`ר אותו בקלות אבל כשתחשבו על זה, כמעט כל דבר שאנחנו עושים בעולם, הוא למען מישהו. אפילו כשאנחנו עושים את זה לעצמנו אנחנו בעצם מסנג`רים את עצמנו. אז למה יצא למושג הזה שם כלכך רע? וחוץ מזה, מאיפה הקריצו את השם הזה בכלל. מילה זוועתית ממש. למה אני מזבלת לכם בשכל על זה אתם שואלים. ובכן, אני נמצאת במשצ```ים. לפני שתשמיעו קריאות גועל וכדומה הסכיתו נא לי. אצלנו זה שונה לגמרי משאר המשצים האחרים הקורס אצלנו נערך במשך ארבעה ימים על חשבון בי``ס בבי``ס עצמו. שם לומדים את כל מה שצריך, ותאמינו לי זה המון. בכלל כל העניין של ש``לח אצלנו הוא שבכיתה י` יוצאים לשלושה ימים לחור בנגב ושם עושים תחרויות שכבתיות כדי לגבש את השכבה. רעיון מקסים, במיוחד שפעם הם לא היו מכירים אחד את השני, כי הם באו מבתי ספר אחרים. המשצים מדריכים אותם לכל אורך הדרך, מבחירת נושא לכיתה, עשיית כל החומרים (סדינים לאוהלים, שירים, רעיונות וכו) ובגיחה עצמה, אתה בעצם הכל שם, אתה בונה, אתה שר, אתה מוביל אותם אתה בעצם הכל בשבילם. הרגשה לא נורמלית. פעמים עברתי את זה, בתור ילדה בכיתה י`. הכיתה שלי ניצחה אפילו. היינו שיפרה הציפור. הכללללללללל היה קשור לשיפרה. אוהלים, שער, האוכל המחנה הדגל, ההצגה, הלבוש, אפילו בנינו כלוב ציפורים. בפעם השניה הדרכתי כיתה והיינו תיבת נוח וסיפורי התנך. כל אוהל חיה אחרת, שער מסתובב, בנינו ממש את הספינה (!) של נוח הכל בעזרת סנדות (מוטות ענקיים) בערב הקמנו את ``מסעדת עגל הזהב``. מיותר לציין שזכיתי שוב. עכשיו זה הפעם השלישית. אני עכשיו עוזרת להעביר את הקורס למשצים החדשים. אני לא יכולה לחכות לגיחה שוב. הפעם אני לא אדריך, אלא רק אעזור ( = סנג`ור) אבל כמו שהפעם השניה עלתה על הראשונה, אני בטוחה שהפעם השלישית העלה על השניה. זה ממש כמו יין. עם השנים נעשה יותר טוב. הנקודה היא. שאיך שלא תסתכלו על זה, זה בין הסינג`ורים הכי גדולים שיש. אתה משקיע זמן, אפילו כסף, מאמץ עצום, אנרגיה בלתי נדלית. ובמונחים חומריים, אתה לא מקבל כלום. אבל. כאן מגיע האבל. זה הכי שווה בעולם כולו. ההרגשה שאתה עוסק במשהו שאתה נהנה ממנו. היום הייתי בבי``ס שלי משעה שש וחצי בבוקר, עד תשע וחצי בלילה. 15 שעות רצוף. נהנתי מכל שניה. סינג`ור זה מושג יחסי. הלא כן?