מושונוב ואסי לוי
מאכזבים. אסי דרמטית מדי והמשחק שלה מוגזם. יש תחושה שגם אם היא תפרט לראובן את מסלול הליכתה לקניות במכולת היא תדמע או תמרר בבכי .סגנון המשחק הזה יותר מתאים לתיאטרון מאשר לסדרה קטנה ואינטימית, או שהיא בוכה, או שהיא דומעת, או שהיא בוהה באיזו נקודה בחלל החדר תוך כדי אמירת מונולוג חוצב להבות כאילו היתה חנא רובינא במחזה של נסים אלוני.. למה שלא תנסה פשוט לדבר כמו אדם רגיל שהולך לפסיכולוג ? היא היא צריכה ללמוד מטלי שרון איך עושים זאת נכון, מינימליסטי ואמין. מושונוב לא אמין בתור איש עסקים במשבר. רוב הזמן מרוח על פניו חצי חיוך, גם כשהוא מדבר על אחיו שנהרג יש תחושה כאילו הוא מדקלם איזה טקסט. בסיטואציות שצריך לדמוע, רואים שהוא מתקשה, ולא משום שלדמות שהוא מגלם קשה לדמוע. אסי דיין צדק במה שאמר עליו. לעומתם, עלמה זק ורמי הויברגר משכנעים בצורה יוצאת דופן, טלי שרון מצויינת ואסי דיין מוכיח שוב ושוב איזה שחקן ענק הוא. גם גילה אלמגור מעולה.
מאכזבים. אסי דרמטית מדי והמשחק שלה מוגזם. יש תחושה שגם אם היא תפרט לראובן את מסלול הליכתה לקניות במכולת היא תדמע או תמרר בבכי .סגנון המשחק הזה יותר מתאים לתיאטרון מאשר לסדרה קטנה ואינטימית, או שהיא בוכה, או שהיא דומעת, או שהיא בוהה באיזו נקודה בחלל החדר תוך כדי אמירת מונולוג חוצב להבות כאילו היתה חנא רובינא במחזה של נסים אלוני.. למה שלא תנסה פשוט לדבר כמו אדם רגיל שהולך לפסיכולוג ? היא היא צריכה ללמוד מטלי שרון איך עושים זאת נכון, מינימליסטי ואמין. מושונוב לא אמין בתור איש עסקים במשבר. רוב הזמן מרוח על פניו חצי חיוך, גם כשהוא מדבר על אחיו שנהרג יש תחושה כאילו הוא מדקלם איזה טקסט. בסיטואציות שצריך לדמוע, רואים שהוא מתקשה, ולא משום שלדמות שהוא מגלם קשה לדמוע. אסי דיין צדק במה שאמר עליו. לעומתם, עלמה זק ורמי הויברגר משכנעים בצורה יוצאת דופן, טלי שרון מצויינת ואסי דיין מוכיח שוב ושוב איזה שחקן ענק הוא. גם גילה אלמגור מעולה.